"והאור עוד יעלה מתוך החושך"- ארוע ההנצחה שקיימה קהילת "גולדה" לזכרם של ארבעה מבוגריה שנפלו

"והאור עוד יעלה מתוך החושך"

מספרת:  אושרת נטי בוארון

ביום ראשון 2.3.25 התקיים טקס מרגש באשכול פיס , לציון חנוכת פינת הזיכרון של בית הספר שש שנתי ע"ש גולדה מאיר.
את הפינה יזם והוביל נתי כהן, הבניה וההקמה בוצעה בניהולו של חיים אירים, כאשר מנהל קרית החינוך ירון גרבר , מנהלת חטיבת הביניים דיקלה בזנוס פרחי, ד"ר אפרת אשר , יו"ר הנהגת ההורים ירון מן - הובילו יחדיו את הקהילה להרתם.

הפינה מורכבת מאבן גדולה ששוקלת כמעט 5 טון שהובאה ע"י מנוף מיוחד והיא האבן המרכזית
שעליה חקוק המשפט "והאור עוד יעלה מתוך החושך" כמו גם שמות כל הנופלים יחד . בפינה קיימות גם ארבע אבנים קטנות יותר שעל כל אבן השם הפרטי של כל נופל.ת ולצידם ברקוד המפנה לאתר מיוחד.

שיתוף הפעולה, הכח של הביחד, ועבודה מאומצת כתף אל כתף, של הורים, מורים ותלמידים יצרו את הפינה המרשימה.
לעבודה המאומצת הגיעו כמעט כל יום גם המשפחות לעזור ולתמוך בכל דבר.

ראו גם אתר ייחודי לזכרם וכן סירטון על מהלך ההקמה:

כך הוקמה פינת הזיכרון

אתר לזכר נופלי "גולדה"

הפינה הוקמה לזכרם של ארבעה בוגרים שנפלו במהלך התקופה מאז 7.10.23

רס"ן אופק בכר ז"ל
לוחם ומפקד ביחידת אגוז ומפקד פלגה בסיירת גולני. נפל בקרב בדרום לבנון
בתאריך י"ד בתשרי תשפ" ה 16 באוקטובר .2024 בן 24 בנופלו.
סמ"ר אייל מימרן ז"ל
לוחם וחובש קרבי בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים. נפל בקרב בעזה בכ"ח בסיון
תשפ"ד 04 ביולי .2024 בן 20 בנופלו.
סמ"ר טל מלכה ז"ל
נפל בעת שירותו במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. בכ״א באייר תשפ"ד 28
במאי .2024 בן 21 בנופלו.
שקד חבני ז"ל
נרצחה במסיבת הנובה, בכ"ב בתשרי תשפ"ד 07 באוקטובר .2023 לנצח תישאר
כמעט בת 22

על הטקס:
בטקס נכחו המשפחות השכולות, ראש העיר, מנהלי בית הספר ונציגים נוספים מהעיריה, מבית הספר וכן הורים, חברים, תלמידים, נציגים מפרלמנט הנוער, מהצופים ומהמועדונצ'יק.
נשאו דברים, ראש העיר- שמואל בוקסר, ירון גרבר מנהל גולדה , יו"ר הנהגת ההורים ירון מן ושרון מלכה נציג המשפחות השכולות .
את הערב הנחתה ברגישות מירב כהן גינדי יו"ר ועד הורים משותף גולדה

במהלך הטקס  שרה אריאל גיטליס תלמידת כיתה י' את השיר "למה אהובי" של איה כורם בלווי שני תלמידים אליעי אגסי (פסנתר) ועומר כהן (גיטרה).
בתום הטקס המשפחות והקהל עלו לפינת הזיכרון והניחו זרים .

מי יתן ונדע ימים שקטים יותר.

---------------------------

דברי ראש העיר מר שמואל בוקסר :
משפחות יקרות, צוות חינוכי, תלמידים ובוגרים ,
אנו מתכנסים כאן היום כדי לחנוך פינה של כבוד , של זיכרון ושל הנצחה,
לזכרם של בוגרות ובוגרי בית הספר גולדה – שקד חבני, אופק בכר, אייל מימרן וטל מלכה זכרונם לברכה,
שנפלו בשבת השחורה של ה- 7 באוקטובר ובימי מלחמת חרבות ברזל.
הימים הארוכים והקשים שינו את חיינו, הותירו אותנו עם כאב שאין לו מרפא, עם חוסר ושברון שאין
להם מענה. אך לצד הכאב, הם גם חיזקו בנו את ההבנה שעלינו לזכור, לספר, ולהנציח.
ארבעת הבוגרים שלנו היו צעירים מלאי חיים, אהבה וחלומות.
הם הלכו בדרכים שונות, אך כולם חלקו את אותו חיבור עמוק לארץ הזו, לערכים שעליהם גדלו ולבית
החינוך שבו התעצבו.
הם גדלו כאן, צמחו כאן, צעדו באותם שבילים ולמדו בין אותן כיתות.
כאן, בין קירות בית הספר, נרקמו חלומותיהם, התעצבה אישיותם ונבנו הערכים שעליהם התחנכו –
ערכים של נתינה, אחריות ותחושת שליחות.
היום, כשאנו עומדים כאן לזכור ולהנציח, אנו גם מבקשים להמשיך את דרכם – לשאת את רוחם איתנו,
ולהנחיל לדורות הבאים את אותם ערכים שנטעו בהם כאן, בבית הספר גולדה.
רס"ן אופק בכר, לוחם ומפקד ביחידת אגוז ומפקד פלגה בסיירת גולני, שהוביל את חייליו באומץ עד
הרגע האחרון, נפל בקרב בלבנון, כשהוא מסמל את רוח הנתינה, המנהיגות והשליחות של בוגרי ביה"ס.
סמ"ר אייל מימרן, לוחם וחובש קרבי בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים, נפל בקרב בצפון רצועת עזה. אייל
גילה אומץ ונחישות, והלך בדרכם של טובי בנינו – בוגרי בית הספר הזה, שהערכים שהוקנו להם מילדות
המשיכו להנחות אותם גם ברגעים הקשים ביותר .
סמ"ר טל מלכה, אשר נפל בעת שירותו במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, היה צעיר ערכי, מסור,
מלא בשאיפות לעתיד. הדרך שהחל בה נגדעה, אך רוחו, רגישותו ומורשתו ימשיכו לחיות כאן, בבית
הספר בו צמח והתעצב.
שקד חבני, נערה חייכנית ומלאת חיים, אשר חלמה, שאפה, ורצתה כל כך הרבה מהחיים.
שקד נרצחה במסיבת הטבע בקיבוץ רעים, מקום שבו באה לחגוג את הרגעים היפים שיש לחיים להציע,
אך חייה נגדעו באכזריות.
היום אנו מקדישים לזכרם פינה שתישאר כאן לדורות הבאים,
תזכורת לחיים שנגדעו ולמורשת שתישאר לעד.
פינה שבה תלמידות ותלמידים יעברו, יחשבו, יזכרו, ויבינו שהערכים שהם לומדים כאן בבית הספר –
אהבת הארץ, אחווה, עזרה הדדית ונתינה – הם אלו שמחזקים אותנו כחברה, כעם וכקהילה.
אנו מתחייבים כאן, יחד, שלא לשכוח. לחבק תמיד את המשפחות, לספר את סיפורם, ולשמר את
מורשתם.
יהי זכרם של אופק, אייל, טל ושקד ברוך.

מדברי מנהל קרית החינוך מר ירון גרבר
ביום 7 לאוקטובר 2023 נכנסה מדינת ישראל למערכה, מהגדולות שידענו.
ואתן משפחות יקרות,נושאות את עול מחיר הדמים הקשה והמייסר מדי יום ומידי רגע,
התוגה העמוקה שלכן היא הצו המוסרי שמחייב אותנו לא לשכוח את ההקרבה שלכם.
אנו זוכרים אותם עוברים במסדרונות בית הספר שועטים במדרגות ולומדים בכיתות, טיפחנו בכם ערכים של חמלה חסד מתן כבוד לאחר,ערבות הדדית ואהבת המולדת, לצד כישורי חיים רבים.

נתנו לכם לחלום ולהעז ולהאמין שכל אחת ואחד נושא כישורים מיוחדים שיש לממש. ואכן גם האמנו בהם.
ידענו שבכל אחד וחת מהם טמון כח ואור שיוביל אותם רחוק.

מדברי נציג המשפחות מר שרון מלכה
"...אני עומד כאן היום עם לב כואב, אך גם מלא גאווה. הכאב על כך שהיקרים לנו כבר לא איתנו, אבל הגאווה בכך שאנו זוכים להנציח את מורשתם – את הבחירות, הערכים והאהבה שהובילו אותם. החושך של האובדן כבד, אבל האור שהם השאירו בליבנו לעולם לא יכבה. פינת הזיכרון שהוקמה בבית הספר היא הרבה יותר מסמל – היא מקום שמחבר אותנו אליהם, מזכיר את דרכם ומורשתם. אני מודה מכל הלב לכל מי שלקחו חלק במיזם הזה, ומבטיח שנמשיך לשאת את זכרם ולהעביר את האור שלהם הלאה. החושך לא יוכל למחוק את האור שהשאירו איתנו.
האור הזה ימשיך להאיר בכל פינה, לבעור בתוך כל אחד ואחת מאיתנו, להזכיר לנו את הדרך שהם הלכו
ולתת לנו כוח להמשיך..."

דברי יו"ר הנהגת ההורים מר ירון מן
שרון, , יעלי, רונית, אודי , יוסי, בלה, אתי, אילן...
אני פה לומר כמה מילות תודה ולספר לכם קצת על התהליך כשברקע תוכלו לצפות בסרטון על תהליך ההקמה.

בראש ובראשונה תודה לכם משפחות יקרות
ישבנו עמכם, הקשבנו, התרגשנו, חיבקנו, דמענו ולמדנו להכיר ולהוקיר אתכם ודרככם את ילדכם.
אתם אנשים מדהימים, חזקים, מעצימים ומרגשים - תודה על שפתחתם את הלב וחלקתם איתנו את סיפור יקירכם בפתיחות ובגבורה.

נתי כהן.. ממש לפני תחילת שנת הלימודים, אדייק, בתאריך 20.8.24 נתי העלה בפניי את הרעיון לפינת זיכרון.
בכל הזמן שלנו יחד ואני יכול לומר לכם –חלקנו עשרות שעות,
ומאות שיחות ועם כל הקשיים והמהמורות שנקרו בדרך – נתי לא ויתר על שום פסיק. נסענו יחד במשך תקופה ארוכה לבחור אבן מרכזית, זו גדולה, זו קטנה, זו ישרה מידי וזו עקומה מידי....עד שהתמקדנו.
ואז אבני מדרך – אבנים לא מספיק יפות – נסע ונזמין ונתווכח ונחליף, כך בכל התהליך עד השנייה האחרונה. ועד הפריים האחרון.
אז נתי – תודה ענקית – אתה משהו מיוחד וכולנו זכינו בך.

התודה הבאה מגיעה להנהלה ולצוות בית הספר המופלא... לירון, דיקלה, אפרת, גלית, אתי, מעיין כמובן לאבינעם אב הבית ולכל הצוות שתמיד נענים לכל שאלה, בקשה או גחמה שלנו.
לפינת הזיכרון קיבלנו אור ירוק ללא היסוס. כל דבר בתהליך התקבל בסיוע ודחיפה. – אז תודה לכם תודה ענקית

חיים אירים המדהים ...שבא כל ערב אחרי העבודה – עם רצון, צניעות , נתינה – מקצועיות והקפדה ...
"רגע – תרימו את האבן שוב "
... – הלו חיים – זה שוקל המון ....
-- "אבל זה לא ישר " ...
פציעות וחתכים בידים לא עצרו אותו.
חיים אתה איש מיוחד - תודה ענקית וזו זכות להכיר אותך.

כמובן תודה רבה ומיוחדת לזהבה בוזי על ההתגייסות המהירה ועריכת הסרטונים לערב זה.
ותודה אחרונה לשותפים שלי במסע ובהנהגה
לאדי עמיאל – על כל הנתינה וההתגייסות המיידית לכל הדרישות שלנו, והבלבולים – תביא לכאן, תארגן לשם - עם עמידה בזמנים...
ולמירב כהן גינדי המהממת, מירב היא אדם מיוחד, עם כמות נתינה אין סופית, שלקחה על עצמה להקשיב, לשאול ולכתוב את כל הדברים המקסימים והמרגשים שסיפרתם לנו במפגשים אצלכם בסלון.. וכמובן להנחות את הערב
בלעדיי כולכם לא היינו מגיעים לפה היום.
אסכם את דברי שהתארכו.
משפחות יקרות
לאורך כל המסע של הקמת הפינה הפיזית והדיגיטלית למדתי להכיר בעוצמה של הביחד פה בגולדה על ההתגייסות של אנשים לתת כתף, לעזור ולהיות זמינים, למדתי שכולנו פה יחד יודעים לחבק ולהעריך את מה שיש לנו מסביב.
תמיד נהיה לרשותכם, זו היתה זכות גדולה להיות שותף בפרוייקט הגדול והחשוב הזה.
משפחות יקרות, כולנו מרכינים את ראשינו לזכר הנופלים, ומייחלים לשובם של כל החטופים בריאים ושלמים לביתם.