זיהום אויר חמור בנס ציונה? מקום שני בארץ?.. ממש לא. אפשר לנשום לרווחה.

$(function(){setImageBanner('d7d49859-e630-40fa-8794-e6a31bc8d7af','/dyncontent/2024/4/8/49feed29-92ef-4a48-a759-390353d65626.gif',17717,'באנר פסח 1 שלנו ',525,78,false,48688,'Image','');})


כך נולד "פייק", או איך הצליחו יחצנ"י "מכבי" להלחיץ את תושבי העיר, ללא סיבה.
עם פירסום הידיעה בתקשורת הארצית, אנו ב"נס ציונה נט" היטלנו בה ספק ומסתבר כי בצדק. אולי יש הרבה חולי אסתמה בעיר, לפחות בין מבוטחי "מכבי", אך לפי בדיקה שהזמין מיד ראש העיר בוקסר ותוצאותיה מצ"ב - ממוצע זיהום האויר בעיר ב-6 החודשים האחרונים היה 19.5  מק"ג/מ"ק - נמוך בהרבה מהסף של 37 מק"ג/מ"ק הקבוע בתקן.

ואילו סגן ראש העיר נאור ירושלמי מחזיק תיק הסביבה, פנה לידידו פרופ' עדי וולפסון , מומחה ידוע לנושא זיהום האויר ולהלן תגובתו, המסבירה איך מכבי וגם התקשורת לא דייקו בפרטים ובמונחים, ולכן גרמו לעיוות של המציאות.

הסיפור החל עם הכתבה הזן  של אדיר ינקו בויינט: https://www.ynet.co.il/health/article/sjw7r8k4n

ווי נט

הדו"ח המלא שקיבלה העיריה: 

מאת: ד"ר עמיר גבעתי, המנהל המדעי בחב' "ניהול משאבי סביבה"

  1. רקע

מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) בדק נתונים בנושא איכות האוויר בישראל ושכיחות האסתמה בקרב חברי מכבי. המכון הציג טבלה של רשימת 20 הישובים בעלי שיעורי האסתמה הגבוהים ביותר ואת ריכוז החלקיקים באוויר בקוטר של 2.5 מיקרון ומטה (ריכוז במק"ג/מ"ק), כמות המבוטאת במיקרוגרם ליחידת נפח של מטר מעוקב אוויר) וקבע כי קיים קשר בין איזורים גיאוגרפיים המוגדרים כבעלי זיהום אוויר גבוה ובינוני לבין שיעור חולי האסתמה בגילאי 6 ומעלה.

מהנתונים שהציג קובע הדו"ח כי שחיפה הוא האזור בו נמצא שיעור חולי האסתמה הגבוה ביותר, עם כ-15% המאובחנים במחלה. באזור זה נמצא זיהום אוויר גבוה העומד על PM2.5 ממוצע של 18.8

(PM2.5 הינו מדד נפוץ למדידת איכות האוויר המתאר את כמות החומר החלקיקי שקוטרו האירודינמי קטן מ-2.5 מיקרומטר). גם באזור נס ציונה נמצאו על פי הדו"ח ערכים דומים של אחוז חולי האסתמה שם מוגדר זיהום אוויר גבוה שעומד על 19.7 PM2.5.

  1. התייחסות לתוצאות ומסקנות הדו"ח

בדיקת הנתונים המוצגים בדו"ח מכון המחקר והחדשנות של מכבי מעלה תהיות רבות. הוא שגוי מתודולוגית ולוקה בקביעות אשר אינן תואמות את הנתונים המוצגים בדו"ח עצמו.  

מחברי הדו"ח מציגים נתוני תחלואת אסטמה (בקרב מבוטחי "מכבי" בלבד) לצד ריכוזי חלקיקי PM2.5 (ממוצע יומי, למשל חצי שנה) ומשייכים אותם ל"נס ציונה". בפועל לא קיימת תחנת ניטור איכות אוויר בנס ציונה ונתונים המוצגים בדו"ח נמדדו בכלל בראשון לציון. המשרד להגנת הסביבה אשר אמון על ניטור איכות אוויר בישראל מפעיל תחנת ניטור קבועה בראשון לציון (ברחוב הרצל) ותחנה נוספת ברחובות. איכות האוויר בנס ציונה איננה מנוטרת ועל כן הקביעה בדו"ח לפיה רמת זיהום האוויר בעיר הינה ברמה "גבוהה" משוללת כל יסוד. מכיוון שמדובר בנתונים אשר נמדדים במרכז ראשון לציון יש לשייכם קודם כל לעיר בה הם נמדדים או לערים שכנות אשר נמצאות במורד הרוח לראשון לציון כמו באר יעקב (משטר הרוחות הדומיננטי באזור זה הוא דרום – מערב, מערב בעוד נס ציונה נמצאת מדרום לראשון לציון.

מעבר לכך, בטבלה בדו"ח אשר מציגה את רשימת 20 הישובים בעלי שיעורי האסתמה הגבוהים ביותר, ישנם 5 ישובים בהם ריכוזי ה- PM2.5 גבוהים משמעותית מאלה שבנס ציונה (שוהם, יהוד, אור יהודה, תל מונד, רמלה) ועוד לפחות 3 בהם רמות ה -PM2.5 זהות לאלה שבנס ציונה (גני תקוה, קריית אונו, נצרת עילית). הקביעה לפיה קיים קשר בין איזורים גיאוגרפיים המוגדרים כבעלי זיהום אוויר גבוה ובינוני לבין שיעור חולי האסתמה פשוט לא מסתדרת עם הנתונים אשר מציג הדו"ח, כפי שניתן לראות בתרשים 1. ניתן לראות בברור שלא קיים קשר בין ריכוזי ה- PM2.5 לבין אחוז החולים באסטמה.

  1. איכות האוויר בנס ציונה

על פי תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה), תשע"א-2011  הקיימות במדינת ישראל התקן הרצוי לריכוזים בקוטר של 2.5 מיקרון ומטה הוא 37.5 מק"ג/מ"ק. על פי התקן של סוכנות הסביבה של האיחוד האירופי (https://www.eea.europa.eu/themes/air/air-quality-index)  עד ריכוז של 20 מק"ג/מ"ק איכות האוויר מוגדרת כ"Fair" , כלומר סבירה. בוודאי שלא "גרועה". איכות אוויר גרועה על פי התקן האירופאי מוגדרת עבור חלקיקים בגודל של 2.5 מיקרון ומטה מריכוזים של 25 מק"ג/מ"ק ומעלה.

בדיקה שבוצעה על ידי שימוש במודל איכות האוויר CAM5 של האיחוד האירופאי עבור ריכוזי חלקלקים בקוטר של 2.5 מיקרון ומטה במרכז נס ציונה מראה שב-6 החודשים האחרונים (04.11.22-04.04.23) היה ממוצע הריכוזים 19.5  מק"ג/מ"ק כלומר נמוך בהרבה מהסף של 37 מק"ג/מ"ק הקבוע בתקן ונמצא בקטגוריה של איכות אוויר Fair. בדיקה של נתוני איכות האוויר שעתיים בחצי השנה האחרונה מראה שרק ב-3.8% מהזמן עברו ריכוזי המזהמים את ערכי התקן ובשאר הזמן היו נמוכים ממנו כפי שנתין לראות בתרשים 2. יש לציין שעלייה זמני בריכוזי החלקיקים באטמוספרה נגרמת כתוצאה מתנאי מזג האוויר, בעיקר בעת אירועי שרב ורוחות דרומיות עזות אשר מסיעות אבק מדרום אל ערי ישראל (לדוגמא, אירוע השרב ב-05.05.23).  

  1. סיכום ומסקנות

הנתונים אשר מוצגים בדו"ח של מכון המחקר והחדשנות של מכבי עבור העיר נס ציונה הינם שגויים, מוטעים ומטעים. חמור מכך, המסקנות והקביעות העלות ממנו אינם מבוססים על נתונים רלוונטי לעיר, ואינם עולים בקנה אחד עם ממצאי הדו"ח עצמו. על פי נתוני הדו"ח עצמו אין קשר סטטיסטי בין ריכוזי החלקיקים לבין שיעורי האסטמה. מנתוני מחברי הדו"ח עצמו ב-8 ערים נוספות מתוך ה-20 שנבדקו ישנם ריכוזי איכות אוויר גבוהים או דומים לאלו ששויכו לנס ציונה.

נתוני איכות האוויר בנס ציונה אשר נבדקו בעבודה בעזרת מודל מתוקף של האיחוד האירופאי  בחודשים האחרונים מצביעים על ערך ריכוז חלקיקים של 19.5 מ"ג/מ"ק, אשר נמצא בקטגוריה של "Fair", הרחק מתחת לערך של המשרד להגנת הסביבה אשר עומד על 37 מ"ג/מ"ק.   

--------------------------------------------------------

הטור המפריך של פרופ' עדי וולפסון

פרטי

פרופ' עדי וולפסון הינו מוביל דעה מוערך בתחום איכות הסביבה והקיימות, פרופ' להנדסה כימית ומומחה בתחום, העוסק שנים רבות בתחומי סביבה שונים, כולל בנושאי איכות אוויר ופסולת. (ראו "כרטיס ביקור" בהמשך:)

צריך לקיים ועכשיו!
ידיעות אחרונות וויינט פרסמו אתמול ידיעה מרעישה בדבר מפת האסתמה הארצית, עם דרוג של הערים בהן שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר באסתמה בגילאי 6 ומעלה בקרב מבוטחי מכבי. הדרוג הזה, שכרך בין מצב איכות האוויר, כלומר זיהום האוויר, לבין תחלואה מאסתמה, עורר המולה לא קטנה, הן בקרב רשויות שפתאום גילו שהן "מזוהמות" ויש בהן תחלואה גבוהה של אסתמה, והן בין רשויות שזיהום האוויר בהן ידוע כגבוה ולא מופיעות ברשימה (קיבלתי הרבה הודעות ושאלות משני הכיוונים). כך לדוגמא, העיר נס ציונה, שאין בה תעשייה כבדה או תחבורה עמוסה במיוחד, "גילתה " שמצב זיהום האוויר אצלה גבוה, ובהתאם התחלואה באסתמה, בעוד שהערים אשדוד או חיפה, בהן מצב זיהום האוויר ידוע כחמור, דווקא לא נמצאות בראש הרשימה.
(אגב, בנס ציונה אין כלל תחנת ניטור ממנה ניתן לקבל נתונים מדוייקים)
אז מה הבעיה ומה המקור שלה?
נתחיל בעובדה הפשוטה שזיהום אוויר גורם לתחלואה ולתמותה, בזה אין שום ספק!
הבעיה היא שמכון המחקר והחדשנות של מכבי וגם הדיווח התקשורתי לא דייקו בפרטים ובמונחים, ולכן גרמו לעיוות של המציאות.
העניין העיקרי הוא שאת זיהום האוויר מדדו במחקר לפי זיהום בחלקיקים קטנים מ-2.5 מיקרון (PM2.5). זו גם הסיבה שדווקא ברשויות בפנים הארץ ולא אלו על החוף: בגוש דן, בחיפה, בחדרה, באשדוד או באשקלון, בהן יש תעשייה כבדה ותחנות כוח גדולות ומזהמות לצד תחבורה כבדה, יש יותר זיהום חלקיקי, כי החלקיקים, כמו יתר המזהמים, לא נשארים במקום אלא נעים עם הרוח מהחוף אל פנים הארץ. בנוסף מדובר בנתוני זיהום חלקיקי מחצי השנה האחרונה, שלאו דווקא משקפים את איכות האוויר הממוצעת ולאורך השנים בכל מקום ומקום, וגם לא את ההשפעה על הבריאות שהיא מצטברת.
על אף שזיהום חלקיקי הוא מדד מקובל על ידי רשויות הבריאות בעולם לאפיון זיהום אוויר, הרי שזהו אינו המזהם היחיד שנמצא באוויר, ויש בערים השונות מגוון מזהמים, כמו תחמוצות גופרית וחנקן, אוזון, חומרים אורגאניים נדיפים ומתכות כבדות, משלל מקורות, החל בתחבורה, עבור בתעשייה ועד לבתי זיקוק ותחנות כוח. המזהמים השונים גם גורמים למחלות רבות: מחלות ריאה ונשימה, מחלות דם ולב ומחלות סרטן. כך, שכל מי שטוען שעל פי המחקר הזה ניתן לקבוע שאין באשדוד או בחיפה זיהום אוויר טועה ובגדול.
נוסף על כך, מהפרסום של מכון המחקר של מכבי ובתקשורת, נראה שלא נרמלו את המספרים על בסיס משתנים רבים ונוספים, שמשפיעים על תחלואה ככלל ותחלואה באסתמה בפרט, למשל עישון או חשיפה לעישון. לדוגמא, בעוד שבנצרת ובנצרת עילית (נוף הגליל) הסמוכות זו לזו (גם אם גובהן שונה) הזיהום שנמדד היה גבוה, אך התחלואה שנמדדה שונה לחלוטין. בנוסף, המחקר לא פילח את החולים לפי גילאים, וזה יכול להסביר את הפער ממחקר קודם מחקר של משרד הבריאות, שמצא שאשפוז של ילדים עקב אסתמה בנפת חיפה היה פי 2.32 מהממוצע הארצי, כפי שצוין בכתבה.
אז איך אומרים: המציג בפוסט אינו רופא, ובטח ובטח חשוב להציג נתונים ולעשות מחקרים, אבל חשוב לדייק בפרטים ובשיטות ולמסגר בהתאם את התוצאות. זאת ועוד, כדי להוביל לשינוי, כי גם זה אחד התפקידים של מחקר.  חשוב להצביע על מקורות הזיהום ולהציג אמצעי מדיניות להפחתת הזיהום והתחלואה, ואפילו מה יכולים האזרחים לעשות כדי להתמודד, אחרת המספרים רק מפחידים ולמחרת נעלמים.

מי אתה, פרופ' עדי וולפסון?

מכהן כראש היחידה לקשרים אקדמיים בינלאומיים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון  להנדסה כימית ובמרכז לתהליכים ירוקים במכללה. הוא עוסק במחקר אקדמי בנושאי כימיה ירוקה וקיימות.בנוסף לפעילותו האקדמית, פועל וולפסון, בהתנדבות, במגוון מסגרות ופורומים לקידום איכות הסביבה והקיימות בנגב ובישראל.

וולפסון מייעץ לעיריית באר שבע בנושאי סביבה וקיימות, ושותף לפרויקטים סביבתיים רבים בעיר באר שבע. הוא מכהן כיו"ר רשות פארק נחל באר שבע, ושימש לאורך שנים כנציג העיר באר שבע במועצה המקומית תעשייתית נאות-חובב, במהלכן היה ממובילי החזון להפיכתה של המועצה לפארק אקו-תעשייתי. וולפסון גם מייעץ ומלווה רשויות מקומיות רבות, ארגוני סביבה ופעילי סביבה בתהליכים ובמאבקים בתחום איכות הסביבה.

וולפסון הוא מוביל דעה בתחום איכות הסביבה והקיימות, ופועל להנגיש את התחום לקהל הרחב, בתקשורת, בפרויקטים חינוכיים ועוד. הוא כותב טור דעה קבוע בנושא קיימות במדור כלכלה וסביבה באתר ynet, ואף מתראיין ומפרסם מאמרים ודעות בתחום באמצעי התקשורת השונים.

על פעילותו בתחום הקיימות הוא זכה במקום שני בפרס פראט לתקשורת סביבתית ארצית בשנת 2009  ובאות הגלובוס הירוק למתנדב 

----------------

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה