הפתעה נעימה לגוש השינוי: חד"ש, תע"ל ובל"ד מקדמות ריצה משותפת ללא רע"מ
10.06.26 / 11:17
הפתעה נעימה לגוש השינוי. בעוד שרשימה ערבית משותפת כולל בל"ד היתה מונעת שיתוף פעולה עימה, הרי עתה יש הבחנה ברורה וסיבה טובה לציבור הערבי להצביע ולבחור בין
רע"מ הפרגמטית העסוקה בעיקר בשיפור חיי הערבים בארץ, לעומת האחרות "האידיאולוגיות" המוטרדות יותר ממצב הפליטים בעזה משילטון הפשיעה האיומה בחברה הערבית בישראל.
וכך יוכל גוש השינוי להיעזר מחד ברע"מ (שגם נתניהו רצה בה כשותפה..) ומאידך הגידול במספר המצביעים הערביים עקב כך ישנה את תמונת המנדטים לרעת הגוש של נתניהו !!
מפת המפלגות הערביות משתנה: חד"ש, תע"ל ובל"ד מקדמות ריצה משותפת ללא רע"מ
הכרזתה של מפלגת חד"ש על מהלך לאיחוד שורות עם תע"ל ובל"ד מסמנת פיצול מובנה וברור בחברה הערבית בין הזרם הלאומי-אידיאולוגי לזרם הפרגמטי של רע"מ. מנסור עבאס מיהר לברך על המהלך, המשרת במידה רבה את האסטרטגיה הפוליטית הנפרדת שלו לקראת הבחירות.
הרקע למהלך והחזרה למתכונת הלאומית
היוזמה להקמת רשימה משותפת תלת-מפלגתית המורכבת מחד"ש, תע"ל ובל"ד ללא שותפותה של רע"מ מהווה חזרה למודל פוליטי מוכר, אך תחת נסיבות חדשות. לאחר מערכות בחירות שבהן הפיצול הפנימי הוביל לירידה באחוז ההצבעה ברחוב הערבי ולאובדן כוח פרלמנטרי, המפלגות המרכיבות את האגף הלאומי והשמאלי מבקשות לייצב גוש פוליטי אחוד. מהלך זה נועד בעיקרו להבטיח שבל"ד, שאיבדה מכוחה כשקיימה ריצה עצמאית ולא עברה את אחוז החסימה, תישאר חלק מהמערכת הפרלמנטרית, ובמקביל למנוע אובדן קולות יקרים שיכולים להשפיע על תמונת הגושים הכללית.
האינטרס הפוליטי מאחורי הברכה של מנסור עבאס
התגובה החיובית המהירה של יו"ר רע"מ, מנסור עבאס, טומנת בחובה היגיון פוליטי צרוף. עבאס מוביל קו מובחן של "פוליטיקה של השפעה" ואינטגרציה, המתמקדת בהישגים אזרחיים, תקציבים למאבק בפשיעה ושיפור התשתיות ביישובים הערביים, תוך נכונות עקרונית לשותפות קואליציונית. הפרדת הכוחות הרשמית מהמפלגות הלאומיות משחררת את רע"מ מהצורך להתגונן מפני ביקורת פנימית חריפה, ומאפשרת לה להציג לבוחר פלטפורמה ממוקדת וחד-משמעית, מבלי להיגרר לוויכוחים אידיאולוגיים מתישים שהיו עלולים לשתק רשימה רחבה מדי.
ההשלכות על אחוז ההצבעה והמפה הפוליטית
הגדרת הגבולות הברורה בין שני המחנות בחברה הערבית עשויה להשפיע לטובה על שיעור ההשתתפות בבחירות. כאשר לציבור מוצגות שתי חלופות רעיוניות מובחנות – מחד, גוש אופוזיציוני הנושא את הדגל הלאומי והאזרחי העקרוני, ומאידך, מפלגה מעשית השואפת להשתלבות במוקדי קבלת ההחלטות – הדבר עשוי לעורר עניין מחודש במערכת הפוליטית. האתגר הגדול של הרשימה התלת-מפלגתית החדשה יהיה גישור על פני פערים רעיוניים ואישיים לא מבוטלים בין השותפות כדי להציג חזית יציבה ואמינה לאורך זמן.
מי הן המפלגות הערביות בכנסת:
מפלגת תע"ל (התנועה הערבית להתחדשות)
הוקמה בשנת 1996 על ידי ד"ר אחמד טיבי. המפלגה מייצגת זרם לאומי-ערבי המתמקד באופן מובהק במאבק באפליה אזרחית, בהשגת תקציבים וזכויות לחברה הערבית, ובקידום הנושא הפלסטיני. לאורך השנים היא פועלת לא פעם כגורם מרכזי המגשר על פערים בין המפלגות הערביות האחרות.
מפלגת רע"מ (הרשימה הערבית המאוחדת)
נוסדה אף היא בשנת 1996, ומשמשת כזרוע הפרלמנטרית של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית. (להבדיל מהפלג הצפוני הרדיקלי שפעילותו נאסרה ) האידיאולוגיה שלה משלבת שמרנות דתית וערכים אסלאמיים עם גישה אזרחית מעשית. המפלגה מובילה בשנים האחרונות קו המציב במרכז את פתרון הבעיות היומיומיות של המגזר, כמו תקציבים והמאבק בפשיעה, תוך נכונות להשתלבות בקואליציות ובמוקדי קבלת ההחלטות.
מפלגת חד"ש (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון)
נוסדה בשנת 1977, על בסיס המפלגה הקומוניסטית הישראלית (רק"ח) ושותפים נוספים. האידיאולוגיה שלה נשענת על תפיסת עולם סוציאליסטית ועל עקרון השותפות הפוליטית היהודית-ערבית. המפלגה דוגלת בשוויון אזרחי ולאומי מלא, ומקדמת את פתרון שתי המדינות והקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל בגבולות 1967.
מפלגת בל"ד (ברית לאומית דמוקרטית)
הוקמה בשנת 1995 על ידי עזמי בשארה שלימים נחשף כבוגד וקבוצות לאומיות נוספות. האידיאולוגיה של המפלגה מבוססת על לאומיות פלסטינית חילונית, והיא מזוהה בעיקר עם חזון "מדינת כל אזרחיה" – דרישה לביטול הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ושינוי המבנה החוקתי שלה לשם השגת שוויון מלא, לצד הכרה בערבים בישראל כמיעוט לאומי.
