חלם פינת הבנים 9... היועמ"ש בעיריית נס ציונה אסרה על כל עובדי העירייה להגיב ברשת בנושאים פוליטיים.

חלם פינת הבנים 9... עיריית נס ציונה אסרה על כל עובדיה להגיב ברשת בנושאים פוליטיים.

החוק אוסר תעמולת בחירות רק על מי שיש לו סמכות מינהלית או תפקיד שכרוך במגע עם קהל, אבל עיתון "הארץ" חשף הבוקר כי העירייה, ביוזמת השירות המשפטי שלה, החילה את האיסור גם על עובד זוטר שכותב פוסט או לוחץ על לייק... וזהו הפירוש הכי דרקוני והכי שגוי לחוק.

העירייה טוענת: פעלנו בהתאם לדין ולהנחיות המחייבות.

מאת: אבי בן דוד.

עיריית נס ציונה אסרה על עובדיה להביע עמדות פוליטיות ברשתות החברתיות מחשבונותיהם הפרטיים, לרבות ביקורת על מפלגות ומועמדים לכנסת. העובדים קיבלו את ההוראה ביום שלישי, בעלון עם הנחיות נוספות לקראת הבחירות לכנסת שהפיץ השירות המשפטי של העירייה.

כך נכתב בעלון שהופץ לעובדים:

אסור להביע עמדות ברשתות חברתיות, אין להגיב לפוסטים שתוכנם פוליטי, אין לעשות להם "לייק", "שיתוף" או הבעת הסתייגות. אם עובד תויג בפוסט - חלה עליו חובה להסיר את שמו מהפוסט.

בעלון נכתב כי מטרת ההנחיות היא "לשמור על ניטרליות, שוויון ואמון הציבור, ולהפריד באופן ברור בין העבודה העירונית לבין הפעילות הפוליטית". המשמעות הינה שגם עובד זוטר מן השורה לא רשאי עוד לכתוב תגובה או לבטא את דעתו הפוליטית באינטרנט, גם כשהוא עושה זאת בשעותיו הפנויות ובחשבון שלו.

ואכן, האגודה לזכויות האזרח טוענת כי האיסור הגורף אינו חוקי והודיעה שתדרוש לבטלו.

תשובת העירייה: פעלנו בהתאם לדין ולהנחיות המחייבות

מהעירייה נמסר: "עיריית נס ציונה פועלת בהתאם לדין ולהנחיות המחייבות. ההנחיות שהופצו לעובדים מבוססות על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, חוזרי מנכ"ל והפסיקה בנושא. הנחיות דומות הופצו גם ברשויות מקומיות נוספות. בהתאם לעמדה המשפטית, האיסורים חלים גם על עובדים שאין להם סמכות מינהלית או מגע עם קהל, מתוך חובה לשמור על ניטרליות השירות הציבורי ועל מינהל תקין, החף ממראית עין של משוא פנים או נגיעה פוליטית. העלון שהופץ הוא תמצית ההנחיות המלאות, שהופצו לצדו והן המפורטות והמחייבות. לעובדים הובהר כי בכל שאלה או ספק ניתן לפנות לשירות המשפטי."

מה באמת כתוב בחוק

הפירוש שנותנת היועמ"ש של העירייה ואולי גם כותבי החוזר שהיא הסתמכה עליו, רחוק להבנתי ממה שהחוק אומר. סעיף 75(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) (אותו מצטטת היוהמ"ש במכתב פנימי) קובע כי עובד רשות מקומית "אשר יש להם סמכות מינהלית, לרבות סמכות לפי תקנות ההגנה (שעת חרום), 1945, או תפקיד שכרוך בו מגע עם קהל, לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות בתחום רשות מקומית שבה מתקיימות בחירות".

במילים פשוטות, האיסור חל על מי שבידיו סמכות או על מי שפועל מול הציבור ומייצג בכך את העירייה. הוא עוסק בתעמולת בחירות, ולא בכל דעה שעובד מבטא ברשת.

ועדת הבחירות איפשרה "פרשנות מרחיבה"? נכון, אבל מתי ואיך? 

גם ההחלטה של ועדת הבחירות המרכזית, אשר הרחיבה את תחולת הסעיף, לא מצדיקה את ההנחיה. ההחלטה בעניין יהורם לוי נגד עיריית כפר סבא משנת 2018 פירשה בהרחבה את המונח "סמכות מינהלית" וקבעה שגם עצם ההתמודדות בבחירות היא תעמולה. היא עסקה בעובדים שמתמודדים בבחירות ועסקה רק בבחירות המקומיות שלפי ההגיון שלי לפחות, העמדות של עובדי העירייה בהן, רלוונטיות הרבה יותר מבחינת סכנת השפעתן על הציבור, ולא בפוסט, בתגובה או בלייק, בבחירות הארציות !!

התשובה לא עונה על השאלה

העירייה מפנה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לחוזרי מנכ"ל ולפסיקה, אבל לא מציינת אף חוזר, אף הנחיה ואף פסק דין. ההנחיות המלאות שעליהן היא נשענת לא פורסמו ולא הועברו, והעלון שקיבלו העובדים הוא רק תמצית שלהן. עובד שמבקש לדעת על מה בדיוק נאסר עליו להתבטא נשלח אל השירות המשפטי, כלומר אל אותו גוף שהוציא את ההנחיה.

הטענה שהאיסור חל גם על עובדים ללא סמכות מינהלית או מגע עם קהל היא בדיוק מה שנוגד את לשון הסעיף, שמתייחס רק למי שיש לו סמכות או תפקיד שכרוך במגע עם קהל. וכאמור ההחלטה בעניין כפר סבא עוסקת בהתמודדות בבחירות לרשות המקומית בה מועסק העותר ובתעמולה, ולא בכתיבת פוסט או בעשיית לייקים.

תראו לי פסק דין שמאשר איסור גורף על כל ביטוי פוליטי של עובד בחשבון הפרטי שלו !

לסיכום:

זהו הפירוש הכי דרקוני, הכי לא הגיוני והכי לא דמוקרטי שאפשר לתת לפסיקה. חופש הביטוי הוא זכות יסוד, וגבולותיו של עובד ציבור בחשבון הפרטי שלו רחבים הרבה יותר מהגבולות שהעירייה מנסה לקבוע. מגבלות לגיטימיות קיימות בעבודה עצמה: תעמולה בשעות העבודה, שימוש בחשבונות רשמיים ובמשאבי העירייה, ותפקידים בכירים או כאלה שמייצגים את העירייה מול הציבור.

גם הטענה שהנחיות דומות הופצו ברשויות אחרות לא משנה דבר. פירוש שגוי אינו נהיה נכון רק כי יותר מרשות אחת אימצה אותו.

למעלה מכך- גם לפי הפרשנות הכי מרחיבה והכי נצמדת ללשון הפסיקה- עדיין השאלה המשפטית היא אם פוסט פרטי ברשת הוא "תעמולת בחירות". לפי המסמך, המונח אינו מוגדר בחוק ונקבע לפי הנסיבות והמטרה . ולכן, נניח, פוסט שקורא להצביע או לא להצביע למפלגה או מועמד, או מקדם קמפיין – ניתן לכאורה לטעון כי הוא נכלל בתוך האיסור, גם לעובד זוטר.

אך הבעת דעה כללית, ביקורת על מדיניות או על אירוע, בלי קריאה להצביע? כאן האיסור הגורף "כולל ביקורת על מפלגות ומועמדים" חסר הגיון וביסוס וחשוף לתקיפה כבלתי מידתי.

ובמה שונה המועצה הדתית?

במסמך של היועמ"ש (מצ"ב קטע) היא מחילה על גופים עירוניים כמו המועה"ד את אותן ההוראות אך מדגישה כי מדובר רק בבכירים או מקבלי קהל. מה ההבדל?

הגיע הזמן להתעשת

מן הראוי שהעירייה תתעשת. תפקידה של היועצת המשפטית הוא מעבר לכתיבת הנחיות יבשות, גם אם הן נשענות על איזשהו חוזר עלום. מותר לה להגדיל ראש ואולי גם לבדוק ולהגיה מסמך פנימי מזיק כמו העלון המדובר... ועוד לא מאוחר לתקן.

מה אומר החוק?

סעיף 130 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 - תעמולת בחירות על ידי עובדי הציבור וחיילים

(א) עובד המדינה, לרבות עובד של תאגיד שהוקם בחוק וכן עובד של ועדות הבחירות, עובד של רשות מקומית, של הסוכנות היהודית או של הקרן הקיימת לישראל, אשר יש להם סמכות מינהלית לרבות סמכות לפי תקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945, או תפקיד שכרוך בו מגע עם קהל, לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות.

(ב) חיילים בשירות סדיר לפי חוק שירות בטחון או בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל וכן המשרתים בשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות.

(ג) בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה על הוראות סעיף קטן (א) יורה, בנוסף על כל עונש, על השעייתו מעבודתו או ממילוי תפקידו, ללא תשלום, עד ליום הבחירות; אין בהוראה זו כדי למנוע העמדת אותו אדם לדין משמעת

 ---

סעיף 75 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 - תעמולת בחירות על ידי עובדי המדינה וחיילים

(א) עובד המדינה, כולל עובד שירות התעסוקה, רשות הפיתוח וכן עובד של רשות מקומית, של הסוכנות היהודית, של הקרן הקימת לישראל או של תאגיד השידור הישראלי, אשר יש להם סמכות מינהלית, לרבות סמכות לפי תקנות ההגנה (שעת חרום), 1945, או תפקיד שכרוך בו מגע עם קהל, לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות בתחום רשות מקומית שבה מתקיימות בחירות.

(ב) מתקיימות הבחירות למועצה ביום שבו מתקיימות גם הבחירות לכנסת, לא ייקחו חלק העובדים המפורטים בסעיף קטן (א) בתעמולת הבחירות בשום רשות מקומית.

(ג) חיילים בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 או בשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, או בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל, לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות.

(ד) בית משפט שהרשיע אדם בשל עבירה על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), יורה, בנוסף על כל עונש, על השעייתו מעבודתו או ממילוי תפקידו, ללא תשלום, עד ליום הבחירות; אין בהוראה זו כדי למנוע העמדת אותו אדם לדין משמעתי.