כמדי שבת, רבים הפגינו בצומת הקניותר בקריאה לסיום המלחמה ולהשבת החטופים .
13.07.25 / 09:39
645 יום חלפו מאז טבח שבעה באוקטובר וגם השבת התייצבו עשרות אלפים בכל רחבי הארץ וקראו לסיום המלחמה ולהשבת החטופים בעסקה.
כמו בכל שבת גם בנס ציונה התקיימה הפגנה בהשתתפות מאות מתושבי העיר והסביבה.
פתח את את העצרת ד״ר צבי פלטיאל שהקריא את שמות הנופלים בשבוע האחרון בעזה. אחריו דיברו ד״ר יעל אדמי, מהמייסדות והמובילות של "נשים עושות שלום", זיו רואי כהן, ממובילי "משנים כיוון" ואורי זכי, מייסד "החזית למען הדמוקרטיה".
נאומיהם המלאים- בהמשך:
ראו באתרנו גם:
דעות/איך-הפכתי-באדיבות-צ-אט-גפט-לקריקטוריסט
להלן דוגמית...
הנאומים במלואם:
ד״ר יעל אדמי, מהמייסדות והמובילות של נשים עושות שלום
שלום לכם אנשים טובים שממשיכים להחזיק את התקווה, אנשים טובים שלמרות הימים הקשים כל כך ממשיכים
לעמוד זקוף ולהגיד שוב ושוב – אנחנו דורשי ם שיהיה פה טוב יותר, זו זכותנו. זו חובתנו, ואנחנו יודעים שזה אפשרי.
אלה בדיוק הרגעים שאנחנו צריכים למצוא את הכוחות למשוך את החבל הזה בכוחות משותפים ולהוציא את כולנו
מהבור הנורא שנפלנו אליו. כי אם יש משהו שאסור אסור לעשות עכשיו זה להישאר בבית ולשקוע בייאוש, למרות
שיש המון הרבה סיבות טובות לכך, ודווקא כאן בנס ציונה בעיר שהיא סיפור מעורר השראה של חלוציות, של חלום
ומסירות, של עשייה ואהבת הארץ סיפור של אנשים שראו בחזון הציוני לא רק חלום אלא משימה, יש כל כך הרבה
כוח ותקווה. תודה .
וכולנו כל כך זקוקים לתקווה עכשיו כי איך עומדים בצפייה המתמשכת לאיזשהו ניצוץ של מנהיגות, של אחריות, של
אומץ - נאדה, שום דבר לא מופיע, אנחנו רק שוב מחכים מחכים, מחכים לוויטקוף, מחכים לטראמפ, מחכים לעוד
לחצים מהממשלה הקיצונית שלנו, מחכים למשיח כבר 645 ימים?? ? כמו שכתב דוקטור סוס– "מחכים למכתב,
מחכים לבשורה, מחכים שתצמח על ראשם שערה, מחכים ל"כן", מחכים ל"לא", כל אחד מחכה לעניין שלו, שימריא
המטוס, שירתחו כבר המים, אנשים מחכים לזוג מכנסיים, לעוד הזדמנות, לשרשרת פנינים, מחכים מחכים ממתינים
ממתינים ". ובינתיים החטופים נמקים, וחיילים נהרגים ועוד ילדים עזתים נורים למוות כשהם מבקשים אוכל במלחמה
האכזרית הזאת שאין לה ת כלית ואין לה תוחלת ! אז אנחנו אומרים די!!! כוס הייסורים כבר גדושה מידי!! ! חייבים
לעצור את המלחמה האכזרית הזאת ולהחזיר את כל החטופים הביתה עכשיו! חייבים לקדם הסכמים מדיניים עם
הכוחות המתונים באזור, שרק הם יעניקו לנו את הביטחון שכולנו ראויים לו.
כי אולי הדבר היחיד הטוב שיצא מהמלחמה הארורה הזאת היא ההבנה הרחבה שאי אפשר יותר להמשיך ולחכות,
אי אפשר לסמוך רק על הכוח שלנו שיציל אותנו וגם לא על הסכמי אברהם המבורכים, אנחנו חייבים לטפל בשורש
הבעיה המדממת הסכסוך הישראלי פלסטיני, הר הגעש הזה שהתפרץ על כולנו, שניבט מהעיניים של אמא של מתן
אנגרסט שאבא שלה עבר סלקציה בשואה ועכשיו הנכד שלו עובר סלקציה בעזה, מהעיניים של אמא של רונן שפירו
שהיה בשנת שירות והתנדב להתגייס, למרות שהציעו לעשות הגרלה, והוא נשרף בנגמש שלא נשאר מספיק כסף
למגן,.... ומהעיניים של אמא של משה ניסים פרש מהנחל החרדי שאמר למפקד שלו שהוא כבר מבולבל כי נכנסים
שוב ושוב לאותם מקומות בעזה, ועכשיו הוא כבר לא מבולבל יותר, עכשיו המוות שלו וודאי וסופי ומהעיניים של
האימהות בעזה שאוחזות בילדים המתים שלהן במלחמה האכזרית הזאת שאין לה תכלית ואין תוחלת. הר הגעש
הזה התפרץ על כולנו!
אבל עכשיו רוב גדול בעם מבין שאין דרך אחרת לחיות פה בביטחון בלי הסכמים מכבדים, הסכמים ברי קיימא של
הכוחות המתונים באזור, הסכמים שרואים את השכנים שלנו, את הקולות של האימהות משני הצדדים שרוצות לגדל
ילדים לחיים וזו בדיוק המטרה של קריאת האימהות שניסחנו יחד עם השותפות הפלסטיניות שלנו מתנועת נשות
השמש, לפני חמש שנים, בהשראת נשים בעולם שהביאו שלום, קריאה שמכוונת לגייס תמיכה באזור ובעולם כולו
לדרישה האימהית שלנו להבטיח חיים של שלום לילדינו ונכדינו.
כך אמרנו ב- 4 באוקטובר שלושה ימים לפני האסון, כשזעקנו שכל עוד לא נתקדם להסכמים מדיניים עם הכוחות
המתונים ונמשיך לחזק את הקיצוניים פצצת הזמן הזאת תתפוצץ על כולנו, אמרו את זה איתנו החברות מהעוטף,
שנרצחו שלושה ימים אחר כך והחברות מהגדה ומעזה שעשרות מהן נהרגו בהפצצות, אבל אנחנו ממשיכות לקרוא
יחד את קריאת האימהות המשותפת שלנו, שדווקא בימים הקשים האלה מתעצמת ומהדהדת, כי זה הכוח שלנו
האימהות, הנשים, כוח החיים, שלא מוכן לוותר, שרואה את הפנים והעיניי ם הדומעות, משני הצדדים, זה הכוח שלנו
שמביא חיים ואמנם סכסוכים גדולים ומרים בעולם נפתרו, במיוחד כשנשים היו מעורבות, וזה יכול לקרות גם כאן.
אנחנו יודעות שבמלחמות אין מנצחים, שמלחמות נגמרות בהסכמים מדיניים, וחובה לאחד את הכוחות החפצים
בחיים כי המלחמה הארורה הזאת צריכה ויכולה להיות המלחמה האחרונה בין הים לירדן .
אלה הדברים שאמרתי השבוע בכנסת בשם הנשים הישראליות והפלסטיניות וכמה מחזק היה לראות את הנציג
הסורי והנציג הסעודי שבאו לתמוך ולהושיט יד לשלום, גם הם מאסו במלחמות. ולכן כל כך חשוב להמשיך את המסע
המשותף שלנו, המסע שבוקע מהלב השבור, מתוך דאגה ומחויבות עמוקה למקום שכולנו אוהבים, למקום שהוא
הבית של כולנו, ודווקא מתוך תחושת הניכור והזעם עולה ומתעצמת הדרישה הבלתי מתפשרת להרגיש שייכים
להרגיש בטוחים, לרצות לגדל פה ילדים ונכדים כי רק פה זה בית שלנו!
אני מביטה בכם ויודעת שיחד נצליח להביא את השינוי. זה אפשרי וזה בידיים שלנו! תודה!
אורי זכי, מייסד "החזית למען הדמוקרטיה":
לפני חזרתו ארצה, ביקר רה"מ נתניהו במונטיצ׳לו, אחוזתו ההיסטורית של תומאס ג׳פרסון, נשיאה השלישי של ארה"ב ומנסח הכרזת העצמאות שלה. ג׳פרסון היה זה שאמר שהתשתית של כל ממשלה הוא רצון העם. ובכן, יישם את דברי ג׳פרסון שאתה יודע לצטט כל כך טוב: 75% מהציבור הישראלי המפולג תומך בעיסקת שחרור כל החטופים וסיום המלחמה! זה רצון העם! אין תמיכה בעיסקת סלאמי של 10 חטופים בלבד עם סלקציה בין המשפחות!"
זכי התייחס לראיון של תא"ל מיל' ארז וינר בגלי ישראל שם קרא "להפסיק את הכניעה ל'כת החטופים'". זכי אמר כי אנחנו גאים להיות "כת החטופים" - המשפחות שיקיריהן נחטפו מביתם, מהבסיס של הוגן, ממסיבת הטבע, והופקרו מאז 645 יום במנהרות החמאס. הכת של הישראליות של סולידריות אנושית, הכת של הציונות האמיתית. אנחנו גאים להיות חלק מ"כת החטופים".
זכי קרא למנהיגי מפלגות הגוש הליברלי לפיד, גנץ וליברמן שלא לתמוך בהדחה של ח"כ איימן עודה ביום שני: "יצאתי נגד דבריו הנלוזים של עודה, כי אין השוואה בין חטופים לבין טרוריסטים שנאסרו בגלל מעשים נוראים. אבל אין כאן עילה חוקית להדחת מי שעומד בראש המפלגה המייצגת את רוב המיעוט הערבי בישראל, הדחה שהיועמ"שית לכנסת קבעה שאינה חוקית. מדובר במהלך שנועד שוב להציג את בג"ץ, שאין ספק שיפסול את התועבה הזו, כמי ש"תומך באוייב". אסור למפלגות הליברליות לקחת חלק במהלך שהוא חלק מההפיכה המשטרית" קבע זכי.
זיו רואי כהן, ממובילי משנים כיוון:
ב2015, ניצחה מפלגת PIS, מפלגת "חוק וסדר" את הבחירות בפולין. מה שהתרחש בשנים שלאחר מכן מוכר מאוד לציבור הישראלי. במהלך שנות שלטונה, המפלגה פירקה את מערכת המשפט, צמצמה זכויות נשים, השתיקה תקשורת עצמאית, והחלישה משמעותית את מנגנוני הדמוקרטיה הפולנית.
עד שב2020 הם עשו צעד אחד יותר מדי, וביטלו לחלוטין את הזכות להפלות. מה שקרה לאחר מכן היה גל המחאות הגדול ביותר בהיסטוריה של פולין. מאות אלפי אנשים יצאו לרחובות והצליחו לבלום את מהלכי הממשלה ההרסניים.
ובתרחיש שמוכר לנו מקרוב, למרות הצלחת המחאה, מפלגת הPis נשארה בשלטון. צעד אחר צעד, היא המשיכה לפורר את פולין הדמוקרטית. גל של אופטימיות ותקווה של מתנגדי השלטון הפך למאבק ארוך וממושך, בהם יש גלים של המונים שיוצאים לרחובות, מתייאשים, וחוזרים להסתגר בבתיהם.
אבל בשום שלב המחאה שם לא הפסיקה לחלוטין. ובבחירות של אוקטובר 2023, אחרי שמונה שנים, מפלגת הPis איבדה את השלטון, וקואליציה של מפלגות ליברליות לקחה את ההגה והסיטה את פולין למסלול של שיקום.
רבים מאיתנו יוצאים שבוע אחרי שבוע לרחובות, ומתחילים להטיל ספק ביכולת שלנו לשנות. קל להסתכל על המחאה שהיתה פה לפני המלחמה ולהתייאש כשאנחנו לא מגיעים לאותם המספרים.
אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו משהו חשוב: כמעט ואין מאבק שמצליח באופן לינארי. מאבקים תמיד חווים עליות ומורדות. ומאבקים נחושים, שלומדים להתארגן ולהשתנות בהתאם לצרכי השעה, מצליחים.
למאבק לעצמאות הודו לקח 30 שנה להיפטר מהשלטון הבריטי. למחאות נגד מלחמת ויאטנם לקח 8 שנים עד שהביאו לנסיגת שצבא ארה"ב. למחאת "ארבע אמהות" לקח 3 שנים של מאבק עיקש עד נסיגת צה"ל מלבנון. ו-13 שנה של מחאות של השחורים בארה"ב הובילו בסופו של דבר לסיום חוקי ההפרדה הגזעית.
"הנאבק במאבקים לא אלימים מאמין שהיקום בצד של הצדק, ויש לו אמונה עמוקה שהצדק בסופו של דבר ינצח" - היה אחד מהעקרונות למאבק מוצלח של מרתין לותר קינג, ממובילי המאבק לזכויות האזרח בארה"ב.
אבל ממשלת ה-7 באוקטובר, לא רוצה שנזכור את זה שסופם של מאבקים הוא להצליח. הם רוצים שנתייאש. הם רוצים שנפסיק לפעול. הם מטילים עלינו בליץ' של חוקים ומהלכים דיקטטורים וגזענים, כדי ליצור את התחושה שאיכשהו הם בצד המנצח.
הם רוצים להשתלט על הנרטיב הציבורי ולהשכיח את העובדה שהם אחראים למחדל הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה.
אבל אנחנו לא ניתן להם.
וכמו מאבקים רבים בהיסטוריה, המאבק שלנו ינצח. אנחנו לא נוותר.
קינג מספר לנו לא רק שמאבקים אזרחיים מצליחים, אלא גם מה גורם להם להצליח.
הוא אומר שמאבקים לא אלימים מחפשים ליצור חברות והבנה, ושהתוצר של מאבקים אלו הוא גאולה ופיוס. הוא מזכיר לנו שמאבקים לא אלימים לא מחפשים להביס אנשים, אלא להביס את הרוע ואי-הצדק עצמם.
מאבקים מוצלחים רותמים את הציבור לצד שלהם.
כיום בישראל ישנן ארבעה נושאי ליבה לשיח הציבורי - סיום המלחמה והחזרת החטופים, ההפיכה המשפטית, חוק הגיוס, והקמת וועדת חקירה ממלכתית. פעם אחרי פעם, הסקרים מראים שעבור כל אחד עבור כל אחד מנושאים אלו, הציבור ברובו המכריע כנגד הממשלה. אלו הם סדקים במחנה השמרני, והמטרה שלנו היא להרחיב אותם כמה שניתן, ולייצר קואליציה של מחנה דמוקרטי רחב.
כדי לבנות מחנה זה לא מספיק שנדבר ב"תיבת תהודה" אל עצמנו. הגיע הזמן לצאת מאזור הנוחות שלנו. לצאת אל עבר אזורים וקהלים שונים מאיתנו, ואל עבר לשותפים לא צפויים. אין לנו שום דרך להצליח אם לא נעשה את זה.
בשבועות הקרובים תנועת משנים כיוון, ביחד עם מחאות מקומיות, יוצאת במהלך חדש. מטרתו היא להביא את מסרי המחאה לכמה שיותר קהלים חדשים, ובכך להרחיב את ההזדהות עם המחנה הדמוקרטי. את יריעת הפתיחה שלנו אנחנו עושים ממש כאן, באזור רחובות ונס ציונה. וכדי שזה יצליח, אנחנו צריכים אתכם איתנו.
אם תרצו להצטרף למהלך, מוזמנים לסרוק את הQr ולמלא טופס הצטרפות קצר.
**להגיד על הQR**
אנחנו נבנה פה מחנה דמוקרטי רחב. מחנה של אנשים שרוצים חיים בטוחים. שמאמינים בדמוקרטיה. שמאמינים בקדושת חיי אדם. שמאמינים בלקיחת אחריות. שמאמינים בשיוויון בנטל ובשיוויון הזדמנויות לכלל חלקי החברה בישראל.
אנחנו נביא את היום שאחרי.
תודה.
-----------------------
