לא נחדל להפגין ! מחאת נס ציונה אמש, עם פרופ' אסר כשר וד"ר שירית אופיר על הדוכן.
03.11.24 / 11:46
כ-300 איש השתתפו אמש במחאת נס ציונה, בצומת הראשית בעיר.
ושוב העלו "בונות אלטרנטיבה נס ציונה" מיצג מרשים:
הדוברים הראשיים היו הפילוסוף וחתן פרס ישראל פרופ' אסר כשר וד"ר שירית אופיר, רופאה מומחית בשיקום ילדים הנמנית עם קבוצת הרופאים השובתים מול הכנסת.
ראו מדבריהם:
פרופסור אסא כשר- מדבריו:
יש שלושה דברים שחייבים להיות במדינה מתוקנת ואינם קיימים אצלנו.
במדינה מתוקנת חיילים נחשפים למצבים מסוכנים רק בלית ברירה. גם אז חייבים לחשוש לחייהם כל העת.
1)מדינה מתוקנת לא שולחת חייליה להילחם על יצירת שטחים כבושים או להילחם במלחמה אין סופית. מדינה מתוקנת חסה על חיי חייליה. מדינת ישראל היא מדינה מקולקלת בצורה בה היא עוסקת בחיי החיילים ובמיוחד חיי החטופים.
.2)מדינה מתוקנת מטפלת באזרחיה החשופים ביותר לסכנות ואין כיום כאלה שהם יותר בסיכון מחיי החטופים והם אינם מטופלים. בראש סולם העדיפויות עיסקה שחייבת להיעשות ע״י הפסקת הלחימה. זה לא נעשה כי המדינה מקולקלת.
3.יש לנו ממשלה העושה הכל כדי לשכנע אותנו כי היא מדינה מקולקלת. שחיתות, התנחלויות וגזילת אדמות כאילו אף אחד אינו חי שם מלבדם. וכמובן התעלקות על כתפי הציבור של פלג באוכלוסיה בחסות הממשלה המקולקלת.
עלינו להיפטר מהממשלה המקולקלת. חייבים לומר להם הורדתם את המדינה מהפסים אנחנו חייבים לדאוג לכך שתהיה לנו מדינה מתוקנת. אנחנו חייבים לבחור בממשלה שתחזיר אותנו לפסים של מדינה מתוקנת.
ד"ר שירית עופר - מדבריה:
אני שירית אופיר, רופאת שיקום מחוזית במחוז מרכז.
המטופלים.ות שלי הם אוכלוסיה מוחלשת, אולי המוחלשת ביותר
א.נשים עם מוגבלויות אשר רובם שייכים לשכבה סוציואקונומית נמוכה,
הם נאלצים להילחם על זכויותיהם
מאז ה 07/10/24 נוספו לאוכלוסית מדינת ישראל יותר מ 17,000 פצועים. מתוכם יישארו אלפיי נכים.
שנה עברה
הטפטוף של המטופלים החדשים לא פוסק. הפצועים קשה מגיעים לשיקום, הפוסט טראומטיים מתחילים להבין שהחיים לא יחזרו למסלולם.
ואני סבורה כי המרפאות בקהילה עוד לא חוו את ההצפה האמיתית שמחכה להן.
מספר רופאי ורופאות השיקום בארץ הוא זעום בחישוב פשוט -רופא.ה אחד.ת ל 50,000 אנשים.
לפני 3 שבועות
החלטתי לצאת לשביתה. החלטה שנשמעת תמוהה ואולי אפילו שערורייתית כרופאת שיקום בתקופת מלחמה כזאת.
כלו כל הקיצין.
אחרי שנה של הפגנות בצמתים
הגיע הזמן למעשים משמעותיים
חזרה לחיים בלא הצלת החטופים היא תהום וחורבן.
למעשה אין חזרה לחיים ללא החזרת החטופים,
אלא חזרה לקיום חלול,
נואש
חסר תקווה
ומת
ההשלמה והוויתור ללא מאבק להחזרתם, יאכלו ויעכלו אותנו מבפנים.
לפני 3 שבועות יחד עם קומץ רופאים מכל הארץ הצטרפנו למאהל של יעקוב גודו ולשובתי הרעב . אלינו הצטרפו גם נציגות העוסיות . בקרוב גם הפסיכולוגיות והאקדמאיות יצטרפו.
כולנו יחד בכיכר מול הכנסת בקריאה להצלת החטופים
עזבתי את היחידה להמשך טיפול בה עבדתי.
זאת הייתה החלטה קשה,
אין ספק שהמטופלים צריכים אותי עכשיו יותר מבד"כ, ובאופן נואש יותר.
כרופאת שיקום אני אמונה על שיפור איכות החיים של מטופליי.
אני מרגישה שתפקידי כעת, לאור חוסר האונים המערכתי, הוא לפעול להצלת חיים, להציל את חיי החטופים. זאת חובתי כאדם, כאזרחית וכרופאה.
ויש לאמר - מדובר בהחלטה קשה לא רק כי היא כרוכה בנטישת המטופלים.ות, אלא גם כי הייתה מלווה בחרדות אובדן מקום עבודה ואובדן פרנסה, לי ולילדיי.
אני מרגישה שאם לא נפעל עכשיו לעצירת השעטה לתהום, נאבד לא רק את הפרנסה אלא את הבית.
כרופאה נשבעתי: "ושמרתם עד מאוד חיי אדם מרחם אמו, והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים"
בטריאז' הרפואי שלי, בהחלטות שאני עושה כשאני נדרשת להחליט במי לטפל קודם, למעשה בטריאז' הרפואי של כל מדינת ישראל, החולים הכי קריטיים כרגע הם החטופים שלנו בעזה!
ולכן אנחנו צריכים לעצור את המדינה עד שהם חוזרים בעסקה
עכשיו
החיים לשיקום והמתים לקבורה!
שנה, שנה בתנאים לא אנושיים -
במנהרות, חשוך ולח
החושים הולכים לאיבוד
אין יום ואין לילה
מוזנים ב 300 קלוריות ליום
מאבדים מסת שריר ועצם, יותר מ 30% ממשקל הגוף.
הלב נחלש
מערכת החיסון כושלת
אין היגיינה, סובלים משלשולים
במשך שנה
מפתחים פצעים וזיהומים
מרגישים פחד, דיכאון וייאוש
עוברים התעללות מינית פיסית ונפשית
ואיפה הממשלה. איפה השלטון. איפה הלב שלהם, איפה המצפון איפה המוסר.
איפה הגנת המדינה על אזרחיה, איך לא נעשה כל מה שאפשר לעשות להצילם. איך המתתם בייסורים, מתאפשרת כך, בהחלטות קבינט שמחושק ע"י חלק מחבריו.
שנה שכולנו, כל אזרחי ישראל
מותקפים מ 7 חזיתות
נודדים בין הלוויות
מחבקים את כל משפחות השכול החדשות
שנה,
שנה שאנחנו , בראיונות, בשלטי החוצות, בג'ינגלים ברדיו, בכל צומת או כיכר זועקים להצלת אחינו ואחיותינו, קרובינו וחברינו, בני ובנות משפחותינו.
כל מוצש'
300,000 בבגין, אלפים בקיסריה, מאות ואלפים בירושלים ומאות פה, בנס ציונה.
שנה והם לא פה
אני לא פונה אל ביבי ולא אל הממשלה. מזה עייפנו כולנו. הבנו שהאוזניים ערלות. והלב חדל מלהרגיש. אני פונה אליכם - אנחנו חייבות וחייבים להכריח את הממשלה להציל את האחים והאחיות שלנו בעסקה עכשיו.
אדישות תגרום לנו להפסיד את המדינה שלנו!
חייבות וחייבים לעלות לכנסת ולסגור את המדינה עד שהם חוזרים!
ב 04/11/24, יום שני, "משמרת 101" יוצאת לדרך.
"משמרת 101" הוקמה ופועלת ע"י אימהות ובנות משפחה של חטופות וחטופים שקוראות לאימהות ואבות, נשים ואנשים מכל רחבי הארץ להתאחד מעבר למחלוקות ולקיטוב, ולהצטרף אליהן למען החשוב מכל- להוביל את החזרת החטופים.
הן קוראות להגיע ביום שני לכנסת ויחד, ללא כל אלימות ובשקט, לשבת מול דרכי הגישה למוסדות השלטון בירושלים לצורך הפעלת לחץ על הממשלה, בדרישה לחתום מיד על הסכמים שיביאו להשבת כל החטופות והחטופים.
כי בלי מאסה גדולה של אנשים איתנו לא נצליח להציל את החטופים
עוצרים את החיים.