למה הם מתאבדים? הנתונים המבהילים על חיילים שהתאבדו מאז תחילת המלחמה

"כמות ההרוגים, הנפגעים והחטופים שיש לנו עכשיו – לא היה בחיים דבר כזה. כמויות של תקריות בקרב, זה לא מחבל אחד, שניים, עשר או עשרים זה עשרות רבות אם לא מאות. מלא גופות, וחיילים שנהרגים לידך ונפצעים או מתפוצצים. אין דבר שאתה לא רואה, יש את המסוק האכזר הזה שאני כבר לא יכול לראות מרוב ההרוגים והפצועים שהעלנו לשם". כך מתאר גיא זקן חייל מילואים שחברו ליחדה התאבד.

מסתבר מחקר באונברסיטת ת"א כי - כ‑12% ממשרתים בשירות קרבי במלחמת "חרבות ברזל" סבלו מתסמינים משמעותיים של פוסט‑טראומה והמספרים רק עולים.

מדינת ישראל לא מצליחה לתת להם טיפול הולם והתסכול במערכת הבריאות הנפשית הוא רב. באגף השיקום במשרד הביטחון יש עומס נורא — עובדת סוציאלית אחת מטפלת ב־678 נפגעי נפש, רופא אחד על כל 3,000 מטופלים.  

חלקם הגדול של החיילים הנפגעים בנפש חוזרים לתעסוקה מבצעית בין אם מרצונם ובין אם לא.

המשפחות של אנשי המילואים שהתאבדו , לא במהלך השרות, אלא בין לבין, מתקשות לקבל הכרה כחללי צה"ל.

דוגמה מיני רבות של האנשים שהתאבדו וסיפורם נחשף לתקשורת:

כך אלירן מזרחי ז"ל, לוחם מילואים בחיל ההנדסה הקרבית:

לאחר חמישה חודשי לחימה בעזה, ולאחר שהוכר כפוסט־טראומטי על ידי משרד הביטחון – שם קץ לחייו יומיים לאחר שהתבקש לחזור לרפיח.

חבריו לנשק מספרים -"הוא דימם לנו מול העיניים, זה דימום שלא רואים".

משפחתו פנתה לבית המשפט כדי להכירו כחלל צה"ל, לטענתם "לא יכול להיות שאנחנו קוראים לחיילים – ואז מוותרים עליהם כשהם שבים שבורים"

כך דניאל אדרי (24) שהתאבד החודש:

דניאל איבד שני חברים בנובה, בהמשך שירת במילואים כנהג בלבנון ובעזה – "הוא סיפר, כי הוא צריך להתקלח עשר פעמים לפחות כדי להוציא את ריח השרוף - של גופות שרופות"

הוא שם קץ לחייו אחרי חודשים ארוכים של סבל. אימו, סיגל, שדרשה שיוכר כחלל צה"ל, סיפרה על ההידרדרות וזועמת על המערכת: "ראיתי את זה מגיע. זה גיהינום עד שמקבלים הכרה. הוא כבר התחיל תהליך להכרה כהלום קרב אבל זה תהליך ארוך. הוא התחנן שיאשפזו אותו כי לא רצה למות, אבל אמרו לו שהוא לא זקוק לאשפוז ושימתין לכניסה לטיפול ב'בית המאזן'. אבל זה כבר היה מאוחר מדי".

אחותו עדן מספרת - "הוא קם למלחמה כל לילה. ביקש עזרה, ונשלח הביתה"

כך רס"ר רונן פורטנוי (25)

 יותר מ‑300 ימים של שירות מילואים רצוף עשה רונן פורטנוי בן ה25 מאז תחילת המלחמה. הוא אותר ללא רוח חיים בבסיס בדרום הארץ, כשהוא ירוי בראשו.
המשפחה מבקשת חקירה מעמיקה של נסיבות מותו. "הוא רק רצה לתת ולתרום למען ביטחון מדינת ישראל" אומר אחיו. פורטנוי היה סטודנט בבית הספר להנדסאים בקריית הטכניון והצליח בלימודיו, היה בן אדם יותר מידי שמח בשביל לפגוע בעצמו. הוא כל היום רקד, חייך, עזר לכל מי שצריך - ובעיקר היה חבר של כולם".

כך לדוגמה - אריאל מאיר טמן ז"ל, רבנות צה"ל, תושב אופקים, אשדודי במקור, נשוי ואב ל4 ילדים -

לאחר תפקיד קשה בזיהוי גופות מאז השריון ל־7 באוקטובר, אותר ללא רוח חיים בביתו. המשימה החשובה שלו בשרות המילואים, כללה התמודדות עם מראות קשים ועומס פיזי ונפשי. עם מותו הטרגי חבריו ליחידה מתריעים: "ראינו מה שאף אחד לא אמור לראות, אי-אפשר להסתפק בפגישה עם קב"ן תוך כדי השירות".

בסרטון מבקשת האלמנה בקול בוכייה: “אני צריכה את העזרה לילדים, לבית שלי. אני מבקשת מכם - תפתחו את הלב, שיהיה טוב לילדים שלנו, שיהיה לנו טוב. זה ילדים יתומים שאיבדו אבא, שמסר את נפשו על החללים שלנו. אל תישארו אדישים. נשארתי בלי כלום, עם ארבעה ילדים, עם תינוק בן 3 חודשים והגדול עם צרכים מיוחדים. אני מבקשת, תעזרו לנו. אני רוצה להיות חזקה, אני צריכה את התמיכה שלכם”.

חילים מתאבדים נוספים שניתן לפרסם -

אור דוניו ז"ל שנפטר לאחר ששרף את עצמו,

בר כלף ז"ל - חבר ליחידתו של אור דוניו, התאבד סמוך למקרה של חברו.

ולדיסלב, אב לתינוק שחזר לאחר כמעט עשרה חודשי שירות מילואים, אך נפגע קשה נפשית — "הנפש שלו מתה בעזה", אמרה אחותו.

ניר (השם המלא שמור במערכת), הורה לארבעה - על פי בני משפחתו, "הוא מת הרבה זמן לפני שהוא התאבד. הנפש שלו מתה בעזה".

חברים לוחם סיירת הנחל שהתאבד (שמו לא הותר לפרסום) –

לאחר שלוחם סיירת נח"ל שם קץ לחייו בבסיס, טוענים חבריו - "ביקשנו סיוע, וזכינו לאיומים בפירוק הצוות אם לא נחזור לאימון הקשה כבר באותו היום".

הלוחם שם קץ לחייו במהלך שמירה לילית, במתקן האימונים ללחימה בשטח בנוי. שני לוחמים מצוות אחר מצאו את גופתו בשעת בוקר מוקדמת, וגם הם נדרשו לשוב להתאמן, כמו גם חבריו לצוות. "מפקד הסיירת הגיע באותו יום לשיחה של 5–10 דקות איתנו, ואת כל הטיפול באירוע בימים שלאחר האסון הוביל אחד הקצינים, כבן 25", העידו הלוחמים. "כבר באותו ערב הוחזרנו ללוח הזמנים הרגיל כאילו שכלום לא קרה. חלק מהקצינים גם דאגו לאיים עלינו שאם לא נשוב להתאמן מיד, אז הצוות יפורק ולוחמים יודחו. אנשים היו בשוק והתקשו לתפקד".

הפוסט טראומטיים

3,770 חיילים הוכרו כסובלים מפוסט־טראומה מאז 7 באוקטובר, ורובם משרתים במחלקות מילואים או פצועים נפשית פעילים עדיין תחת טיפול אגף השיקום

אשת לוחם מילואים מספרת על בעלה שנשאר בחיים אבל לא חי באמת:

“הוא חזר הביתה – אבל לא חזר. הוא יושב סביב, שותק, מנותק. הילדים שואלים ולי אין תשובות. את החשבון רושמת המדינה, אבל החוב – של האנושיות שלנו – נמצא כאן בבית.”

אבירם אטיאס בן 46 מתאר את התחושות של הפוסט טראומטיים:

"אתה נמצא במלחמה אינטנסיבית ויוצא החוצה לרענונים של יום יומיים ולא חושב על כל דבר הזה כי אתה יודע שאתה תכף נכנס שוב. חודש לפני הסוף המ"פ שלי שם לב שמשהו אצלי לא כשורה. כשחזרתי הביתה פתאום הלילות השתנו, פתאום מצב הרוח השתנה, אבל הכל ברמה קיצונית. פתאום אתה קם בלילה וצועק ואשתך לא מבינה. אתה בסיטואציות הזויות עם עצמך, בכעסים אדירים על הכל – אתה כועס על המדינה, על המפקדים, על עצמך, כעסים לא הגיוניים".

"זה כאב שהוא נפשי אבל זה כאב פיזי, הגוף כואב לנו - זה לסתות שננעלות, זה לגרד את עצמך מכאבים וללכת בבית הלוך וחזור".

לאן אפשר לפנות?

קווי סיוע:

קו סיוע "נפש אחת" של משרד הביטחון: מציע תמיכה נפשית, סיוע והכוונה לנכי צה"ל וכוחות הביטחון, ולחיילים משוחררים המתמודדים עם פוסט טראומה, 24/7. ניתן להתקשר ל-*8944.

קו סיוע ייעודי לנפגעי פוסט טראומה של הביטוח הלאומי: מציע תמיכה נפשית, סיוע והכוונה למתמודדים עם פוסט טראומה, 24/7. ניתן להתקשר ל-1-800-363-363 שלוחה 2.

קו סיוע של עמותת נט"ל: מעניק תמיכה נפשית, סיוע והכוונה למתמודדים עם פוסט טראומה ובני משפחותיהם.

טיפולים ומרפאות:

אגף השיקום במשרד הביטחון: מציע מגוון טיפולים ממוחשבים להקלה בתסמיני פוסט טראומה, כמו גם הפניה לחוות שיקומיות.

מרפאות ייעודיות: קיימות מרפאות ברחבי הארץ המציעות טיפול מקיף בהפרעת דחק פוסט טראומטית.

"הבית הבטוח": מציע מענה טיפולי מיידי בעת משבר נפשי.

עמותות, יוזמות חברתיות וארגונים:

ער"ן –  עזרה ראשונה נפשית -

 24/7 חינם. כולל גם בני משפחה. טלפון: 1201.

קו סיוע בוואטסאפ - 052-8451201 (הקו פעיל בכל ימות השבוע מ-8:00 בבוקר ועד חצות)

קווי סיוע לעולים חדשים בשפות רוסית, אמהרית, אנגלית, צרפתית וספרדית - *3201 בימים א'-ה', בין השעות 16:00-21:00.

צ'אט אנונימי באתר: www.eran.org.il. מספקים גם ליווי מתמשך, לא רק במקרי חירום.

עמותת נט"ל: מפעילה את קו הסיוע "נפש אחת" ומסייעת למתמודדים עם פוסט טראומה.

עמותת "שומר אחי": מספקת סיוע נפשי דיסקרטי וללא עלות למשוחררים מצה"ל שנמצאים על קשת הפוסט-טראומה.

עמותת "בשביל המחר"

הוקמה ע"י משפחות שכולות בעקבות התאבדות של לוחמים הלומי קרב.

אתר: bishvil.org