מהצופים בנס ציונה לטיס...

השבוע הסתיים קורס הטייס ה-180, בסימן "100 שנה לכוחות ההגנה". את הקורס סיימו כ-40 חניכים אשר הוכשרו במשך 3 שנים במגמות השונות. בין עשרות המסיימים והמסיימות גם סגן ע' תושבת העיר (21) שמסיימת את הקורס היוקרתי. היא מסיימת אותו כמכוננת ומצטיינת מגמת תובלה. אגב, מהות התפקיד היא בדיקת המטוס לפני ואחרי כל טיסה וניטור המערכות במטוס בזמן הטיסה.

אשת צוות אויר, תופעה נדירה עדיין, אך מי שמכירה- כלל לא התפלא..!

היא גדלה בנס ציונה ומנהלת אורח חיים חילוני. אימה, בת 49, היא שיננית, ואביה, בן 55, הוא רופא שיניים. הוריה מנהלים מרפאת שיניים פרטית יחדיו, בעיר שכנה. ויש לה זיקה לחיל האויר... אימה הייתה חובשת בבסיס רמון, ואביה היה לוחם ל"א מוטס בחצרים.

אחיה ואחותה הם תאומים שמסיימים יב'. (אגב, אחותה תלך לגיבוש טיס באוקטובר...) בתיכון הרחיבה פיזיקה ומחשבים, הצטיינה בלימודיה ואף היתה מדריכה וראשג"דית בצופים. במקום להתגייס מיד העדיפה ללכת למכינה, בה היתה יו"רית כללית. כלומר היא הייתה חלק מניהול המכינה ביחד עם המנהל שלה. בקיצור, מסלול אולטימטיבי לבעלי "ראש גדול" ונכונות להתמודד.

שנת מכינה לפני קורס הטיס 

ואכן, היא מתארת את המכינה כשנה הכי משמעותית שהייתה לה בחיים, וכדבריה "לומדים המון גם בשיעורים וגם דרך הרגליים." היא בחרה להגיע לקורס טיס מתוך רצון לאתגר את עצמה.  סגן ע' לא רגילה להיכשל והיא חשבה שהקורס יהווה חוויה. בנוסף, מבחינתה להיות בצוות אויר זה משמעותי מבחינת תרומה למדינה.

סגן ע' חששה תחילה, היא שמעה על הקורס שהוא קשה, שכמעט אף אחד לא מסיים אותו וכולם נופלים בצ'קים. אך לבסוף הקורס התברר כאפשרי, גם אם מאתגר. והבונוס הוא מבחינה חברתית, היא אומרת,- שהקורס מאוד מגובש. ותקופה קשה היתה עבורה בגלל הקורונה, כאשר נמצאה בנבטים במשך חודשיים ולא פגשה את שאר חבריה לקורס.

רגעי המשבר לפני צ'ק 15 לא שברו אותה 

רגע משבר שעברה בקורס הוא כאשר הודיעו לה שהיא תהיה מכוננת תפקיד שקיבלה במכין כבר בצ'ק 15. מכונן הוא תפקיד לא נפוץ, ולכן לא היה לה מושג מה התפקיד. סגן ע' מאוד התלבטה אם היא רוצה להמשיך בקורס אחר כך או לא. יצאה לרגילה במחשבה שהיא פורשת מהקורס. דווקא מה שהשאיר אותה זה לא התפקיד עצמו, כי רק בראשוני היא יכלה להבין, אלא הרצון לאתגר את עצמה ולהיות צוות אוויר. בשלב הראשוני, כשהתחילה להתעסק יותר במקצוע, הבינה שהמקצוע הזה מתאים לה בדיוק וזה משהו שהיא תשמח לעשות.

כחלק מההכשרה שלה בתור מכוננת, ר' נמצאת בנבטים ולא בחצרים, בשלב הראשוני חששה שזה ייצר ריחוק, אך הקשר נשמר קרוב. לפיה, בתקופת ה"השכלה" (הלימודים האקדמיים במהלך הקורס) – נחצים כל הקווים של המגמות המופרדות בדרך כלל, וכולם מסתובבים עם כולם.

ומה עם שילוב נשים וגעגועים לקורס הטיס 

דעתה על שילוב נשים ומיעוטים בקורס היא "מי שמתאים צריך להגיע, חיל האוויר מאוד מתאמץ על מנת לשלב את כולם והוא מבין שהוא מפספס חלק גדול מאוד מהאנשים."

סגן ע' מתרגשת לסיים את הקורס אך בכל זאת, חושבת שיחסרו לה כמה מהרגעים בו. "יש איזושהי צביטה קלה כי יהיה קשה להיפרד מהאנשים כאן, שאיתם עברתי את השנים האחרונות. מהבנות שישנו איתי בחדר במשך 3 שנים ועברו איתי את כל החוויות המדהימות האלה, ממגמת לימוד מתמטיקה איתם העברתי ללילות שלמים בניסיונות לנצח את אינפי, וממגמת תובלה שהיו משפחה בשבילי בתקופה האחרונה."

אך היא בכל זאת שמחה שהוא מסתיים. "אני מאוד מצפה כבר להגיע לטייסת. את ההכשרה שלי בחצי שנה האחרונה ביצעתי בטייסת המבצעית, שם אהיה מוצבת החל מסוף הקורס. יצא לי לפגוש צוותי אוויר מדהימים - מהסדירים איתם אני מצפה כבר להעביר את השנים הקרובות ועד למילואימניקים שמהווים מודל לחיקוי עבורי."
בהצלחה סגן ע. !!!

רק אני והסבא שלי...

סגן ע', מתארת את סיום הקורס כרגע מרגש מאוד. "המעמד של סיכום קורס של שלוש שנים הוא מדהים. אלו היו שלוש שנים מאתגרות ומטלטלות, אבל ללא ספק השנים הכי מלמדות ומעשירות שהיו לי בחיים. אני מתרגשת מאוד גם מעצם סיום הקורס אך גם, ואולי בעיקר, בשביל סבא שלי.״

סבה של ע', מרדכי רפלוביץ', היה לוחם באצ"ל בעודו בן 16 בלבד. כחלק מההכנות לסיום הקורס, הזמינו בוגרי הקורס את מרדכי להצטלם עימם. 

"ההזמנה לבוא ולהצטלם עם נכדתי ובני הקורס שלה ועם מפקד חיל האויר ריגשה אותי מאד." מספר מרדכי, "חלף זמן רב מאז לחמתי בשורות האצ״ל למען הקמת מדינה יהודית. עם חלוף הזמן ובחילופי הדורות, המדינה היא לשמחתי עובדה שכבר איננה מוטלת בספק." על הקורס, מרדכי מספר, "מרחק השנים וריבוי הקרבות מאז תקופתי באצ"ל גרמו לי לחשוב שתרומתי הקטנה נשכחה בנבכי ההיסטוריה. עם ההזמנה הבנתי שההיסטוריה אינה נשכחת. אני גאה מאד בע' נכדתי, ההישג שלה הוא מרשים ומרומם לב".

ראשי שבט סהר הגאים מגדוד הצופים בנס ציונה ומברך בחום 
שבט סהר, צופי נס ציונה מברך את סגן ע' , בוגרת השבט לרגל סיום קורס הטייס ומצטיינת מגמת תובלה.סיסמת מערך התובלה בחיל האוויר שע' מצטרפת אליו, היא: "אין מקום רחוק מדי, אין משימה קשה מידי". אנו בטוחים, כי היא משקפת גם את ההישג האישי של ע' וגם את המשך שבירת תקרת הזכוכית בכל תחום ע"י נשים בארץ ובעולם. שבט סהר ותנועת הצופים שמחים וגאים לתת את הכלים הנכונים לחניכיו על מנת לכבוש כל פסגה אפשרית אליה ישאפו.

בהזדמנות זו, נאחל בהצלחה לכל בוגרי השבט אשר בחרו בתפקידים משמעותיים בצבא ובאזרחות ונשמח לראותם חוזרים ותורמים מניסיונם לשבט ולחינוך דורות החניכים הבאים.
בהצלחה מהבית בין הכוכבים