מחסור חריף בכוח אדם במערכת החינוך הנאבקת בגל נטישה של מורים חדשים, אך השר קיש מקשקש על A.I

מחסור חריף בכוח אדם במערכת החינוך הנאבקת בגל נטישה של מורים חדשים, אך השר קיש מקשקש על A.I

ל ק ו ר א י נ ו :

כעיתונאי אני מוצף לאחרונה ב"הודעות לעיתונות" מצד דוברי המשרד על כנסים ויוזמות חינוכיות בנושא הבינה המלאכותית, כשכולן כמובן ביוזמת השר מרחיק הראות..

וכשאני משוחח עם שמונת נכדיי שבמערכת החינוך, אני שומע על שעות חופשיות רבות, העדרויות מורים וכו'  ונחשף בתקשורת לנתונים מדהימים ומעוררי דאגה אותם ריכזתי כאן בהמשך. 

אבל, מה לי מתלונן.. הרי השר קיש המקשקש יביא בינה מלאכותית שתחליף אולי גם את אלפי המורים החסרים...

אבי בן דוד

ועתה לנתונים:

המחסור בעובדי הוראה בישראל אינו עוד בעיה עונתית, אלא משבר מבני שמעמיד בסכנה את איכות החינוך. מדיווחים שהוצגו החודש (פברואר 2026) בוועדת החינוך, התרבות והספורט, עולה תמונה מדאיגה: כ-20% מהמורים החדשים נוטשים את המערכת בתוך חמש שנים בלבד. המצב חמור במיוחד במחוז המרכז ובתל אביב, שם מדווחים מנהלים על קושי ממשי באיוש משרות ליבה במקצועות המתמטיקה, המדעים והאנגלית.

השפעת המחסור מורגשת היטב בלוח השעות וביום הלימודים:

• אינפלציה של "שעות חופשיות": המחסור מוביל לביטולי שיעורים נרחבים ולריבוי שעות שבהן התלמידים נותרים ללא מענה לימודי רציף.
• פתרונות דחק: כדי לא לסגור כיתות, משרד החינוך הנפיק עשרות אלפי אישורי העסקה חריגים. בשנת הלימודים הנוכחית מועסקים למעלה מ-14,000 עובדי הוראה ללא הסמכה או תואר אקדמי מתאים.
• צפיפות וקריסה: במקרים מסוימים נאלצות מורות לנהל שתי כיתות במקביל (כ-80 תלמידים), מה שפוגע ביכולת לתת יחס אישי ומעלה את רמת השחיקה של הצוותים הקיים.

במשרד האוצר ובשלטון המקומי בוחנים פתרונות קיצוניים, החל מביטול ימי הלימוד בשישי וקיצור שבוע העבודה של המורים, ועד להבאת כ-5,000 עובדי הוראה זרים מהודו ומסרי לנקה לאיוש משרות בחינוך הקדם-יסודי. למרות הניסיונות לגייס מורים בחוזים אישיים, המערכת קלטה עד כה בדרך זו מורים בודדים בלבד, והפער בין צורכי השטח למצבת כוח האדם ממשיך להתרחב.