ממבצר למסחר...   נחשפו התוכניות המעניינות לשימור מבצר הטגארט  בכניסה לנס ציונה (מתקן הג"א)

$(function(){setImageBanner('7f88fccc-80e0-4e8d-8813-27b7466e7e54','/dyncontent/2024/4/8/49feed29-92ef-4a48-a759-390353d65626.gif',17717,'באנר פסח 1 שלנו ',525,78,false,48688,'Image','');})

התוכניות מבית היוצר של משרד האדריכלים V5 אשר אחראי על התכנון הכולל של המתחם ושל האדריכל משה שפירא שאחראי על שימור המבנה, והתפיסה המנחה שלהן -  נחשפו לראשונה בכתבתו של דור זומר ב"כלכליסט"



צילום: משרד א. סטודיו הדמיות עבור מתכנני הטיגרט –V5 אדריכלים

מ. זומר

לקוראינו:

הכתבה אותה אנו מצטטים (ראו קישור) עוסקת בתולדות נס ציונה ואזור"סרפנד אל חרב" כמבוא להתפתחויות התכנוניות בשכונה המוקמת במקום המתקן ההיסטורי.

המדובר במפקדת המשטרה  מימי המנדט ומפקדת הג"א / פיקוד העורף מימי קום המדינה ועד לפינויה לפני למעלה משנה .

 

כעת, משפינה צה״ל את המקום, הוא זוכה לעדנה מחודשת, מעט פחות מילטנטית, ועדיין - מבוצר.

 על פי התוכנית של עיריית נס ציונה, בצפון העיר ועד למצודת הטגארט תוקם שכונת מגורים חדשה, כאשר בגבולה יוקם מתחם של דיור מוגן, מסחר ומשרדים. בלב המתחם יעמוד תחת שימור מחמיר, מבצר הטגארט של סרפנד אל ח׳רב.

מדובר במבצר עם שני צריחים וחרכי ירי צרים כשמטבע מטרתו הקודמת, החזית המשוריינת ביותר פונה אל הדרך.

משרד האדריכלים V5 אשר אחראי על התכנון הכולל של המתחם ועל תכנון מבנה המשרדים, מבנה המרכז הסיעודי וכמו גם על תכנון הטגארט לצדו של האדריכל משה שפירא שאחראי על שימור המבנה, נדרשו למשימה.

 

האדריכלים בני אנקשטיין וטלי דראל סיפרו על התהליך כאתגר הטמון בעיקרו בהפיכתה של מצודה מבוצרת למרכז מסחרי שאמור להיות פתוח ומזמין. המבנה מורכב משלוש חזיתות מבוצרות כלפי חוץ שיוצרות חצר פנימית רחבה אשר נחצית במבנה ששימש במקור כמוסך ומן החזית הרביעית הפונה מזרחה ניצב מבנה נוסף ששימש כאורווה.

 

מבני המשטרה הבריטית ברחבי הארץ שימשו בדרך כלל כבתי סוהר, בסיסי צה״ל ומשטרה. מדובר בפרויקט המסחרי הפרטי הראשון שיעביר את מצודות הטגארט תהליך של שימור ושימוש אזרחי, והוא נעשה ביוזמתה של חברת "שפיר מגורים ובניין". אחת הדרכים שנקטו בהם המתכננים ואדריכלי השימור היו הפיכת מבני האורווה והמוסך לשקופים באמצעות קירות זכוכית.

האדריכל משה שפירא מספר: "שיחזרנו את תקרת האורווה ואת פנים המבנה אחד לאחד כמו בתוכנית המקורית, אך הפכנו את הקירות לשקופים כדי ליצור המשכיות לפארק שיווצר בין מתחם המשרדים והדיור המוגן בהמשך"

 

"כאשר תכננו את המקום התייחסנו אליו כמרכז של בתי קפה ומסעדות שיוכלו ליהנות מהחצר הפנימית כמו גם מישיבה על הגגות הנמוכים שהשמשנו", מספרת דארל. "אולם מלבד הסעדה יהיו גם מספר חללים מוזאליים שיציגו את ההיסטוריה המקומית".

האדריכל אנקשטיין אמר כי "ישנם למעלה מששים תחנות כאלו בארץ, יש להם מורשת היסטורית ואדריכלית מובהקת".

 

 

שאלת הסיום בכתבה, שנותרה ללא מענה..

 

הערכים האדריכליים-היסטוריים של המבצר ברורים - מדובר במבנה מודרני בתכנון אדריכלים בריטים של המחצית המאה ה-20 אשר קשור בהיסטוריה המקומית.

 אולם, מדובר בשאלה שתמיד עומדת בבסיס תהליך של כל פרויקט שימור - את מה משמרים ואת מה מוחקים. האם פאר היצירה הקולוניאלית-בריטית בדמות תחנות משטרה הוא הזכרון שנרצה לשמר?

יתכן, אבל השאלה היא כיצד. העובדה שהמושבות היהודיות ניצחו כבר לפני 72 שנה איננה נתונה בוויכוח, אכן. ההיסטוריה נכתבת בידי מנצחים ולאחר מכן עוברת שימור מחמיר. אך האם יהיה מי שיזכור את הכפר סרפנד? ולו בשמו כפי ששימר הוא את שם הכפר העברי הקדום צריפין? אולי התצוגה בחלל המוזאלי תתייחס לשם שינוי להיסטוריה בכללותה?

הרי חרף נצחוננו, בראש ובראשונה על הבריטים במקרה הזה, מדובר גם במקום ששימש כלא שעברו בו גם לא מעט יהודים, מקום שנסו ממנו לא מעט פליטים, ומקום שבנקודה מסויימת בזמן, אי שם בשלהי המאה ה-19, היה נקודת מפגש נעימה בהרבה של מזרח ומערב שראתה את בני המקום כשותפים - ולא כשממה שיש להפריח.

 

מסעדות ובתי קפה למטה ומשרדים בקומה העליונה, באמצע חצר פנימית וארקדה מקסימה מסעדות ובתי קפה למטה ומשרדים בקומה העליונה, באמצע חצר פנימית וארקדה מקסימה

צילום: א. סטודיו הדמיות עבור וי 5 אדריכלים, שימור משה שפירא

 

הכתבה במלואה:

https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3850531,00.html

 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה