משתתפי/ות מחאת נס ציונה התכנסו אמש, בפעם ה 32 והיום הם בצמתים ובכיכרות בארועי "יום השיבוש" !
07.07.24 / 09:50
השבת נשאו דברים בהפגנה:
פרופ׳ גבריאלה שלו,שגרירת ישראל באו״ם לשעבר.
תא״ל מיל. דוד אגמון, ראש לשכת נתניהו בעבר:
אורי כפיר, מפעילי "אחים לנשק".
היום הם בצמתים ובכיכרות בארועי "יום השיבוש" !
ועדיין לא מאוחר להצטרף. (ראו קישור)
274 ימים לחטיפת בני הערובה שהפכו לכלי משחק של האחראי לשבת הדמים לצורך שימור שלטונו. הקרבתם היא מחיר שהוא מוכן לשלם כי הם קרני המזבח שלו, ברגע שיאפשר החזרתם (חיים או מתים), הוא יודע כי ייתמו ימי שלטונו.
13 הרוגים השבוע ובהם אייל מימרן תושב עירנו ז״ל !
679 חללי צה״ל מתחילת המלחמה!
91 ימי פגרה לכנסת שעסקה בביזת כספי הציבור לצורך שמירת הקואליציה, השתלטות על אמצעי התקשורת, ריסוק השב״כ, הרס הצבא, פירוק מערכת המשפט והכפשת היועצת המשפטית האמיצה בתולדות היועמ״שים.
מתלבטים איפה ומתי להפגין?
היכנסו למפת הפעילויות המלאה והמתעדכנת כדי לראות איזה פעילויות מתקיימות באזור שלכם, כולל מיקום ו
כאן תוכלו להצטרף למחאות "יום השיבוש""
השבת נשאו דברים בהפגנה:
פרופ׳ גבריאלה שלו,שגרירת ישראל באו״ם לשעבר:
ערב טוב נס ציונה ערב טוב חברות וחברים. ערב טוב אחיי ואחיותיי למחאה הגעתי הערב לנס ציונה כדי להודות לכם תושבי נס-ציונה על פעילותכם במחאה נגד הממשלה הרעה הזאת ממשלה שחטפה אותנו חטפה מדינה שלמה. ממשלה שמדרדרת אותנו אל התהום.
שבוע שבמהלכו נהרג בסאנג׳איה בנסיונה אייל מימרן והובא אתמול בשישי למנוחות. הגעתי לנס ציונה בסיומו של עוד שבוע נורא בהנהלת בהנהגת של ממשלת מחדל שבוע שבו אנו מונים 13 חללים נלחמים בארבע חזיתות שבוע שבו נמשך והתעצם הירי הבלתי פוסק בצפון ותושבי הצפון טרם חזרו לבתיהם שבוע שבו גם בעוטף עזה טרם חזרו החיים למסלולם. שבוע שבו אנו מונים תשעה חודשים שבועות ארוכים ימים ורגעים איומים, 274 ימים שהחטופים שלנו נמקים במנהרות בעזה שבוע שבו צה״ל עדיין נילחם בעזה במלחמה ארוכה מדי. שבוע שבו מתברר שוב ושוב עד כמה הממשלה הזאת מנותקת ואין לה יותר מנדט מן הציבור. הגעתי לכאן כדי לקרוא עיסקה עכשיו בחירות עכשיו. הגעתי לכאן מנסיוני כמשפטנית כמי שהיתה שותפה בכל השנה האחרונה כבר מראשית 2023 למחאה נגד המפלצת הקרויה רפורמה משפטית. לא רפורמה ולא משפטית אלא הפיכה משפטית בדרך לדיקטטורה. ואל תטעו המפלצת הזאת עדיין כאן איתנו בכנסת בוועדותיה בממשלה והיא חוזרת להרים את ראשה המכוער בניסיון נמשך להחליש את מערכת המשפט גם בעיצומם של ימים האלה. הגעתי לכאן כי מי שהיתה בעבר שגרירת ישראל באו״מ, הגעתי לכאן לאחר שמדינת ישראל נכנסה לרשימה השחורה של האו״ם רשימה של מדינות המפרות את ההתחייבות לשמור על שלום ילדים במלחמה לאחר שמעמדה של הרשות הפלסטינית שודרג באו״מ, לאחר שמדינות אירופאיות הכירו במדינה פלסטינית לאחר שבבתי הדין הוגשו תביעות בבית הדין הבין לאומי לצדק, נגד ישראל ונגד ראשיה בבית הדין הבין לאומי הפלילי. הגעתי כדי לשאול ולזעוק איך הגענו לשפל הזה? איך הפכה מדינת ישראל למדינה מצורעת מתמיד? גם זה מעשה ידיה של הממשלה הקיצונית הזאת ממשלת סמוטריץ׳ בן גביר ונתניהו, ממשלה שהוקמה כתוצאה מרוב קוניוקטוראלי בבחירות ושיקולים אישיים של נתניהו ומאז שקמה הצליחה להשמיד כל ערך בכל תחום ביטחוני חברתי כלכלי מדיני דיפלומטי בין לאומי תרבותי. אבל הגעתי לכאן הערב לא רק כמשפטנית וכמי יצגה בעבר את מדינת ישראל בעולם אלא כאישה ואת סיום דבריי אני רוצה להקדיש לנשים אני רוצה לדבר על נשים ואל נשים.
אני גבריאלה שלו נכדתם של שמעון והדס פטר זכרונם לברכה שנשלחו בחודש יולי 1942 ברכבת מהמבורג לאושוויץ שנרצחו. משפחתי היא חלק ממשפחת השכול משפחה גדולה גדולה מדי משפחה שמדי יום נוספות לה עוד משפחות. בעלי ואבי ילדיי סגן אלוף שאול שלו מפקד גדוד 184 נהרג במלחמת יום הכיפורים שעות ספורות לאחר שחילץ, כן חילץ על גבי הטנק שלו 33 לוחמים ממעוז פורקן אני חמותו של בן קיבוץ בארי שהוריו, המחותנים שלי ברנדי ואסתר בר-לב, היו בין מייסדי הקיבוץ בארי, אני סבתא לנכדים ולנכדות ששרתו ומשרתים בצבא אחד מהם לוחם בחטיבת הקומנדו.
נשים יקרות אני מדברת אליכן ועליכן. נשים חטופות, נועה ארגמני שחזרה אלינו לאחר ששמענו את קולה מתחנן להצלת החטופים. לירי אלבג שעדיין שם עם עשרות נשים צעירות נשים לוחמות, נשים תצפיתניות. נשים אמהות וגם סבתות ללוחמים. נשים אמהות לילדים שנרצחו נשים אמהות לחטופים נשים מנהיגות המחאה. איילה מצגר הנהדרת עינב צנגאוקר הגיבורה הנפלאה ועוד נשים שקולות אלמנות צעירות חברות שכולות נשות אנשי מילואים שמשרתים בעזה או בצפון ומגדלות את ילדיהם כשהאבות בצבא. נשים אמיצות במערכת המשפט. גלי בהרב מיארה העומדת בנחישות ואומץ מול כוחות הרשע על הגנת הדמוקרטיה ערכי השוויון וכן גם נגד אי השוויון בנטל. אוהבים אותך גלי ומחזקים אותך.
ולהבדיל נשים שאינן ראויות להיות בכנסת. אין די נשיםבתפקידים ציבוריים אך נשים ראויות, אין בממשלה ואלה שישנן, מוטב שלא יהיו. אגב התחקיר על השחיתות והרס השירות הציבורי בחסות מירי רגב זאת שאמרה שהממשלה עושה דברים מדהימים כל כך הרבה נשים במלונות במימון המדינה באמת תודה רבה לך מירי רגב!
נשים שלא הוזמנו לטול חלק במשא ומתן לשחרור חטופות וחטופים נשים שאינן שותפות כלל במשאים ומתנים מדיניים נשים שתמיד תמיד משלמת את מחירן הנורא של המלחמות וגם של האירועים איומים שנחתו אלינו בהנהגת הממשלה הכושלת והגרועה ביותר בתולדות מדינת ישראל.
ולסיום הגעתי לכאן כדי לעודד ולהתעודד כדי להמשיך לקרוא ולפעול להחליף את הממשלה הכושלת הזאת והעומד בראשה תנו לנו מנהיגות אחרת לא מושחתת לא בוזזת לא מופקרת ולא מפקירה. לא קיצונית ולא משיחית אלא מפלגת מנהיגות בעלת חזון, פטריוטית, מנהיגות שתבטיח לנו שוב אופק מדיני ולאומי. להחליף עכשיו! את הממשלה להחזיר עכשיו את כל החטופים!!!
תא״ל מיל. דוד אגמון, ראש לשכת נתניהו בעבר:
מזה 274 ימים ש 120 אזרחי מדינת ישראל נמקים במנהרות החמאס בעזה.
מזה 274 ימים ש 1,824 בני אדם נטבחו, ונהרגו במלחמה הזו, ובהם 679 חללי צה"ל.
לא נשקוט עד שהאשם והאחראים יצאו מחיינו.
לפני שנה וחצי, ב 28 בינואר 2023, הופעתי בפעם הראשונה במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, וזעקתי אני מאשים!
בשבעה באוקטובר, כשהתבררה לי תמונת המצב בנגב הצפוני, וכאשר שמעתי את זעקות השבר וקריאות המצוקה שעלו מן השטח, לקחתי אקדח, עם ג'ינס וטי שירט, וירדתי דרומה.
שלושה ימים השתתפתי בקרבות בעוטף. ביחד עם הכוחות המעטים שהגיעו לשטח, סייעתי בחילוץ ובטיפול בפצועים, בשחרור נצורים ובפינוי משפחות הלומות ופגועות. ראיתי את הזוועות, את חוסר האונים ואת היישובים המופקרים.
היום אני עומד כאן לפניכם וזועק שוב אני מאשים
אני מאשים אותך בנימין נתניהו בפגיעה חמורה בביטחון ישראל, אתה מפגין חוסר ביטחון, חוסר יוזמה, חוסר מנהיגות, חוסר נחישות וחוסר תחבולנות צבאית, אתה רק תחבולן פוליטי, שיודע לסכסך ולפלג את העם.
אני מאשים ביחד אתך, גם את חבריך, ראשי מפלגות הקואליציה
אני מאשים אותך, אריה דרעי, עבריין מורשע
אתה מתיימר לייצג את יהדות המזרח, אבל, ביהדות מרוקו לא היו חרדים, לא היו חסידים, לא היו מתנגדים ולא ליטאים. לא היו דתיים וחילוניים – היו רק יהודים.
ילידי ארצות ערב וצאצאיהם בארץ, שירתו ומשרתים בצה"ל בכל היחידות הלוחמות, פעלו בגבורה וזכו בציונים לשבח.
אזכיר רק את נתן אלבז שקפץ על רימון והציל את חבריו, את סרן יחיאל אמסלם, מ"פ נערץ בצנחנים, שנהרג במלחמת ששת הימים, את בני מסס, לוחם בגולני במלחמת יום כיפור, שהגדיר את החרמון כ"עיניים של המדינה", ועוד רבים וטובים שבלעדיהם לא היינו מנצחים במלחמות ישראל.
ואתה וחברך הרב הראשי, תומכים בחרדים ומתנגדים לשירותם בצבא? מי שמך?
אני מאשים אתכם, ראשי יהדות התורה.
אין אצלכם ואצל בניכם שוויון בנטל הביטחון.
אין אצלכם ואצל שולחיכם נשיאה בנטל הכלכלי.
אבל אתם נאבקים בחירוף נפש לשוויון תקציבי.
על חשבון מיסינו.
אני מאשים אותך בצלאל סמוטריץ'
בהרס הציונות הדתית! אין בין בני עקיבא והמפד"ל דאז
לבין הציונות הדתית שאתה מתיימר לייצג, ולא כלום!
אתה לא חיים משה שפירא, לא יוסף בורג ולא זבולון האמר
אתה שבתאי צבי, המשיחי!
ויחד עם חברך לדרך, הטרוריסט, שהופך את המשטרה למשמרות המהפכה שמו באיראן, אתם מוליכים אותנו להרס הציונות ולאבדון.
אגב, אני תמיד מתפלא כשאני רואה אותו מסתובב בתחנות המשטרה, ללא אזיקים על הידיים.
אני מאשים את כל ראשי מפלגות הקואליציה וחברי הכנסת מטעמן בהונאת המונים והרס המדינה.
יש לכם רוב בכנסת, אין לכם רוב בעם.
מיום השלושים לטבח, מהשבעה בנובמבר, אני יושב במאהל מחאה מול הכנסת, ביחד עם יעקב גודו, שבנו תום נרצח בכיסופים, בדרישה מהכנסת לשחרר את החטופים ולהחזיר את המנדט לעם.
בבקשה, אל תמחאו לי כפיים, איני פועל על מנת לקבל הערכה, אני פועל משום שכל חיי נלחמתי למען מדינת ישראל, דמוקרטית וליברלית.
ואתם, אזרחי ישראל השפויים, הליברלים, הנושאים בנטל, היכן אתם? הקפאתם כחיה נרדפת מול הטורף? ההתייאשתם מלפעול? התלכו כצאן לטבח?
צאו לרחובות בהמוניכם, בואו למצור על הכנסת
רק מצור על הכנסת, אין יוצא ואין בא, יבלום את הנסיעה המטורפת שמובילה אותנו לתהום.
רק מצור על הכנסת יביא את החטופים בהקדם.
רק מצור על הכנסת יעצור את המלחמה המיותרת, ויאפשר לתושבי העוטף והצפון, לחזור לבתיהם.
רק מצור על הכנסת יביא לשיקום הכלכלה, החינוך, הביטחון, והחיים במדינה נורמלית.
רק מצור על הכנסת ישכנע את מדינות האזור להסכמי ביטחון עם מדינת ישראל.
רק מצור על הכנסת ישקם את יחסי החוץ שלנו עם המדינות הדמוקרטיות.
רק מצור על הכנסת ישכנע את העולם, שעם ישראל של 2024 אינו חלק מממשלת הדמים, שישראל חפצה חיים ושלום.
קחו אוהל, קחו כסא, הרבה מים, דגל וכובע, ובואו בהמוניכם למאהל שלנו, מול הכנסת.
לא לעצרת, לא להפגנה, לא לתאריך ולא לשעה, רק למצור על הכנסת שיימשך ככל שצריך, עד שהכנסת תתפזר, ותחזיר את המנדט לעם.
הקואליציה הזו צריכה ללכת מן העולם, תחזירו את המנדט לעם
אורי כפיר, מפעילי "אחים לנשק":
תשעה חודשים של מלחמה.
תשעה חודשים והם עדיין שם.כולנו מכירים את ההרגשה הזאת. ההפגנה תמה. הרמקולים כבים. אתה צועד עם הדגל לאוטו. נפרד בפעם המי יודע כמה. לצידך צועדים כמה פרצופים מוכרים שאינך יודע את שמם. ושוב אתה שואל עצמך - מה יצא מזה? האם צעקות הבושה שהתאדו באויר הזיזו משהו למישהו? והדגלים? והמשרוקיות? ושירת התקווה? כמו עץ שנפל בלב יער… האם מישהו שמע?
שמי אורי כפיר, בן 47, יליד קיבוץ, לוחם ומילואימניק לשעבר ביחידת מורן. כיום פעיל ב"אחים ואחיות לנשק"
כבר מעל לשנה שאני מגיע לשלל הפגנות לנאום. לא אחת פונים אליי אחרי ההפגנה:
"תגיד… אתה מאמין שמה שאנחנו עושים כאן משנה משהו?" הם שואלים.
"לא", אני עונה, "אני לא מאמין… אני יודע זאת. יודע זאת בביטחון!"
כמו רובכם פה, גם אני צבר. מתוק כזה עם קוצים. וכמו צבר מצוי, גם אני ניחנתי בקורטוב של ציניות, חשדנות וחסר אמון. גדלתי לתפיסה שהמציאות היא כמו גשם ושרב. היא חזקה ממני ואין לי דרך לשנותה. אבל אתם, אתם וכל שאר חברינו למאבק העמדתם אותי על טעותי. חברים, עיצמו בבקשה עיניים ודמיינו מה היה קורה לולא יצאנו לרחובות לפני כשנה… דרעי… אפי נווה... לוין ממנה שופטים מטעמו… היועצת המשפטית מפוטרת... פסקת ההתגברות… חוק ההשתמטות... נטישה של רופאים, חוקרים, אנשי תרבות. ובהתרגש עלינו המלחמה… עשרות אלפים מדרום ומצפון שהיו נתונים לחסדיהם של מוסדות מדינה רקובים ועלובים - הם היו נזנחים לגורלם.
כעת פיקחו עיניים. כל זה לא קרה. זה לא קרה בזכות מאות אלפי ישראלים שיצאו לרחובות ואמרו - לא יקום ולא יהיה! והם בלמו את ההפיכה. ובפרוץ המלחמה הם רתמו רשת חברתית של עשיה מחאתית לארגון סיוע והצלה שלא היה כדוגמתו. הם חילצו וסייעו ואירגנו ושתלו וקטפו והקשיבו וחיבקו ומה לא. הם מילאו את החלל הריק שהותירה המדינה.
נכון הדבר שאת עיקר העבודה עושים מעטים שאנו חבים להם הרבה. אותם הצועדים בראש המחנה ולצידם עוד רבים אלמונים שנותנים מכל זמנם ומרצם למחאה - העומדים מול הכנסת בשמש הקופחת, תולי השלטים לאור ירח, מרימי המיצגים בצידי הדרכים, עורכי הסרטונים ברשתות, ועוד ועוד. הם מזיזים הרים, ואני הקטן יכול רק לקנא. אך הם, יותר מכל דבר - צריכים אותי ואתכם כאן. הידיעה שמאות אלפים יוצאים כל שבת בכל רחבי הארץ, היא הדלק שלהם להמשיך. ולא רק הם - גם שופטי בג"ץ, היועצת המשפטית ושאר שומרי הסף צריכים אותנו כאן. אנחנו נותנים להם את הכח לפסוק ללא משוא פנים למול אגרופה של ממשלה עבריינית. גם ידידינו מעבר לים רואים אותנו - רואים ואומרים לעצמם שנותר כאן עוד עם חפץ חיים.
חברים, דרך ארוכה עוד לפנינו. מהתהום אליה הם דירדרו אותנו, לא יוצאים ביום אחד. צריך להביא לבחירות. וצריך לנצח בבחירות. ואחר כך, מחכות לנו שנים של שיקום ומאבק על שימור צביונה של המדינה. אבל אנחנו נמשיך. נמשיך, עד יחזרו כל אחינו ואחיותינו לביתם. כולם עד האחרון. נמשיך עד ישובו העקורים לביתם. נמשיך עד תקום פה הנהגה אמיתית. נמשיך עד ישוב אלינו הביטחון. נמשיך עד תשוב אלינו השפיות.
חברים, תודה רבה רבה לכל אחד ואחת מכם. כאמור, דרך ארוכה עוד מחכה. אבל היום, כשאתם חוזרים עם הדגל לאוטו - חיזרו בראש מורם. קולכם נשמע. נשמע למרחקים.