נס ציונה ציינה אמש בארוע קהילתי מרגש 700 ימים של כאב ותקווה
08.09.25 / 11:00
נס ציונה ציינה אמש 700 ימים של כאב, חוסר ודאות ותקווה גדולה לשובם של החטופים. תושבי העיר התכנסו בבית הפנאי כדי לחזק ולתמוך במשפחותיהם, ולהזכיר להם שהם אינם לבד במאבק.
נס ציונה ציינה אמש בארוע קהילתי מרגש 700 ימים של כאב ותקווה
במהלך האירוע, ד"ר גילי עופר-ביאלר ממיזם "בואו" ואיתי מתן פוטשניק דיברו על ההשפעות הפיזיות והנפשיות של השבי המתמשך על החטופים עצמם, על יקיריהם ועל החברה הישראלית כולה. דבריהם שפכו אור על המורכבות והקושי העצום של מצב זה, והדגישו את החשיבות של תמיכה נפשית וקהילתית.
אחד מרגעי השיא היה כשמירית רגב, אמא של מיה ואיתי, שיתפה את סיפורה האישי. היא תיארה את המאבק הבלתי פוסק להשבת ילדיה, את המשברים הקשים לאורך הדרך, ואת האמונה והתקווה שלא עזבו אותה יום-יום עד לשובם. סיפורה של רגב הוא עדות חיה לכוחה של הרוח האנושית ולחשיבות של התקווה.
בסיום הערב, תושבי העיר כתבו איגרות תמיכה מחזקות, מחבקות ותומכות למשפחות. כל האיגרות יועברו למשפחות, כהוכחה נוספת לכך שנס ציונה מחבקת ועומדת לצדן. האירוע כולו היה מסר ברור של אחדות ותקווה, בתקווה גדולה לשובם במהירה של 48 החטופים והחטופה שנותרו בשבי.
נציין כי החטופים שנמצאים בשבי עברו ועוברים טראומה קשה. רבים מהם נחטפו מבתיהם בבוקר שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023, ונלקחו באלימות לעזה על ידי מחבלים. התנאים בשבי קשים מנשוא, והם כוללים:
פגיעות פיזיות: סבל פיזי ממכות, פציעות, והיעדר טיפול רפואי הולם.
טראומה נפשית: איום מתמיד על החיים, חרדה, פחד וניתוק מהמשפחה והעולם החיצון.
הפרעות נפשיות: חלק מהחטופים שחזרו סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), דיכאון וחרדה.
למרות הקשיים, סיפורי הגבורה והחוסן של החטופים מראים את יכולתם של אנשים לשרוד בתנאים בלתי אפשריים. גם סיפוריהם של החטופים ששבו הביתה מלמדים אותנו על החשיבות העליונה של תמיכה, טיפול ותקווה.
