סדקים ראשונים בחומה של טראמפ: הקונגרס פותח חזית מולו בסוגיית המלחמה באיראן

סדקים ראשונים בחומה של טראמפ: הקונגרס פותח חזית מול הנשיא בסוגיית המלחמה באיראן

 הישג היסטורי לאופוזיציה: הסנאט אישר את קידום הגבלת סמכויות המלחמה

בתום דרמה פוליטית לילית וסוערת בגבעת הקפיטול, רשמו אמש הדמוקרטים בסנאט פריצת דרך משמעותית במאבקם להגבלת עצמאותו הצבאית של הנשיא דונלד טראמפ במזרח התיכון.

בהצבעה פרוצדורלית מותחת, אשר הסתיימה ברוב דחוק של 50 תומכים מול 47 מתנגדים, אושרה הבאתו הרשמית של חוק סמכויות המלחמה לדיון מלא במליאת הסנאט. מדובר בנקודת מפנה של ממש, לאחר ששבעה ניסיונות חקיקה קודמים בנושא נבלמו פעם אחר פעם על ידי הבלוק הרפובליקני המבוצר.

היוזמה, שמובילים הסנאטור הדמוקרטי טים קיין ומנהיג המיעוט צ'אק שומר, באה על רקע ציון 80 ימים לפתיחתו של המבצע הצבאי הרחב באיראן, המכונה בפנטגון "מבצע זעם אפי" (Operation Epic Fury). החוק המוצע מבקש לכפות על הבית הלבן להסיג לאלתר את כלל כוחות צבא ארצות הברית מכל מעורבות או מעשי איבה מול רפובליקה האסלאמית, אלא אם כן יתקבל לכך אישור מפורש ומקדים מהמחוקקים באמצעות הכרזת מלחמה רשמית או אישור מיוחד לשימוש בכוח צבאי.

 נקמת הפריימריז של קאסידי: הרפובליקנים שחצו את הקווים
הכותרת הפוליטית הגדולה של הלילה שייכת ללא ספק לסנאטור הרפובליקני הבכיר מלואיזיאנה, ביל קאסידי. קאסידי, שהצביע נגד היוזמה בכל שבעת הסבבים הקודמים, ביצע סיבוב פרסה מוחלט וסיפק לדמוקרטים את קול הזהב המכריע. המהפך הדרמטי בעמדתו מגיע שלושה ימים בלבד לאחר שקאסידי ספג הפסד צורב בבחירות המקדימות (הפריימריז) של המפלגה במדינתו, שם העניק הנשיא טראמפ את תמיכתו האישית והגורפת ליריבתו הפוליטית.
בהצהרה רשמית שפרסם ניסה קאסידי לתלות את החלטתו בחששות הציבור ובחוסר השקיפות של הממשל, אך בוושינגטון מיהרו לסמן זאת כנקמה פוליטית קרה. אל קאסידי הצטרפו שלושה סנאטורים רפובליקנים קבועים הנוקטים קו עצמאי – רנד פול, סוזן קולינס וליסה מרקאובסקי. מנגד, הבלוק הדמוקרטי נסדק קלות כאשר הסנאטור ג'ון פטרמן מפנסילבניה התמיד בעמדתו הנצחית והצביע עם הרפובליקנים נגד החוק. הניצחון הדמוקרטי התאפשר גם הודות להיעדרותם מהאולם של שלושה סנאטורים רפובליקנים: ג'ון קורנין, תום טיליס וטומי טוברוויל.

מחלוקת ה-60 יום: הפלונטר המשפטי בין הבית הלבן לגבעת הקפיטול
בלב העימות החוקתי עומד ויכוח משפטי נוקב על פרשנות חוק סמכויות המלחמה ההיסטורי משנת 1973. הדמוקרטים מציגים עמדה חותכת לפיה פג תוקפו של שעון החול החוקתי, המקציב לנשיא 60 ימים בלבד לניהול מערכה צבאית ללא אישור הקונגרס, שלפי חישובם הסתיים כבר בראשון במאי. מנגד, הפנטגון והיועצים המשפטיים של הממשל פיתחו תיאוריה משפטית חדשה ומסקרנת.
לפי עמדת הבית הלבן, ההכרזה על "הפסקת האש השברירית" בין המדינות שאירעה במהלך חודש אפריל האחרון, איפסה לחלוטין את שעון ה-60 יום והחלה ספירה חדשה מחדש. הדמוקרטים זועמים על הפרשנות הזו ומאשימים את הממשל ביצירת "הפסקות אש פיקטיביות" רק כדי לעקוף את החוק, להסתיר מידע קריטי מוועדת החוץ והביטחון של הסנאט ולהמשיך לנהל מלחמה יקרה שגררה זינוק חד במחירי הדלק ותגובות קשות בציבור האמריקני.

הערכת סיכויים: מכה תדמיתית קשה, אך המחסום החוקי רחוק
חרף החגיגות בשורות המפלגה הדמוקרטית וההישג המורלי חסר התקדים, ניתוח ריאלי של מאזן הכוחות החוקתי בוושינגטון מעלה כי הסיכויים של היוזמה הזו לבלום בפועל את מהלכיו הצבאיים של טראמפ באיראן נותרים נמוכים מאוד וכמעט אפסיים בטווח המיידי, בשל שלוש משוכות כבדות משקל:
* *שלבי החקיקה הראשוניים:* ההצבעה הנוכחית היא שלב פרוצדורלי בלבד המאפשר להעלות את החוק לדיון. החוק עדיין נדרש לעבור הצבעה מלאה ומורכבת במליאת הסנאט, ולאחר מכן לעבור מסלול מכשולים דומה בבית הנבחרים.
* *כלי הווטו הנשיאותי:* גם אם החוק ישלים את הליכי החקיקה בשני בתי הקונגרס, לנשיא טראמפ שמורה זכות וטו מוחלטת חוקתית על החלטות מסוג זה. הבית הלבן כבר הבהיר בעבר כי לא יהסס להשתמש בכלי זה כדי לשמר את חופש הפעולה הצבאי שלו.
* *היעדר רוב מיוחס לעקיפת הווטו:* כדי לבטל וטו של נשיא, נדרש רוב מיוחס ויוצא דופן של שני שלישים מחברי הקונגרס (67 סנאטורים). לנוכח העובדה שהחוק הנוכחי גירד בקושי את הרוב הרגיל (50 קולות) ונסמך על היעדרות חברי מפלגת השלטון, מדובר ביעד בלתי מושג לחלוטין עבור מתנגדי המלחמה.
בשורה התחתונה, מדובר באירוע דרמטי המשקף שחיקה משמעותית בלגיטימציה הציבורית והפוליטית של המערכה באיראן וצניחה של טראמפ בסקרים, אך כזה שאינו מהווה כרגע צו מניעה ביצועי או מחסום חוקי שימנע מהנשיא להורות על תקיפה נוספת בטהראן אם יחליט על כך.