סלמונלה התגלה במוצרי השוקולד הכי נפוצים בארץ - אלו מוצרים? מה עושים? מהן הסכנות וכיצד מטפלים?

המוצרים שיורדו מהמדפים שעליהם כתוב "עדיף להשתמש לפני"

משרד הבריאות עודכן בפרטים, המפעל נסגר וחברת המזון ביקשה שלא לצרוך את המוצרים. בתוך כך, אחרי ההודעה מניית שטראוס התרסקה בבורסה.

שטראוס ציינה כי עם גילוי הבעיה, נחסם השוקולד לשימוש, הופסק לאלתר ייצור מוצרי השוקולד השונים במפעל וכן נחסמו להפצה מוצרים שיוצרו בסמיכות אליה. "החברה מבצעת פעולות נרחבות על מנת לאתר את מקור הבעיה ואת היקפה ולתקנה ותחזור להפצת מוצרים מלאה כשכל קווי היצור יהיו בטוחים", נמסר מהחברה.

מהו הסלמונלה?

סלמונלה הוא חיידק שמחייב דיווח בישראל, ונוכחותו מנוטרת על ידי משרד הבריאות בבני אדם ובבעלי חיים.

כאשר חיידק הסלמונלה חודר למעיים, הוא גורם למחלת הסלמונלוזיס. תסמיני המחלה הם שלשולים שמלווים בכאבי בטן, התכווצויות, חום גבוה, כאבי ראש, בחילות, הקאות, ולעיתים כאבי פרקים וקשיים במתן שתן. התסמינים מופיעים בין שש שעות ל-72 שעות מהחשיפה לחיידק, והמחלה נמשכת בין יומיים לשבוע.

יש יותר מ-2,300 זנים של סלמונלה, אבל פחות מ-10% מהם גורמים לתחלואה אצל בני אדם. כמה מהזנים נחשבים לאלימים וגורמים למחלות קשות ומסכנות חיים, אך נפוצים בעיקר במדינות העולם השלישי.

בשנים האחרונות יש עלייה בנוכחות סלמונלה בישראל, בעיקר בגלל התפשטות של הזן האלים אנטריטידיס, שעלול לגרום למחלה קשה במיוחד בילדים.

בשנים 2019-2016 ביצע משרד הבריאות 26,811 בדיקות במוצרי מזון לזיהוי סלמונלה. בשנים אלו היו 14,372 מקרי תחלואה, 1,365 אשפוזים ושמונה מקרי מוות.

איך נדבקים?

ההידבקות ברוב המקרים מתרחשת כתוצאה מחשיפה למזון מזוהם מן החי (בעיקר ביצים, בשר, עוף וחלב), וכמעט שאין הדבקות בסלמונלה מאדם לאדם. החיידק יכול להגיע למוצרי מזון כתוצאה מאי-הקפדה על היגיינה.

מה לעשות במקרה של חשיפה?

מנהל היחידה למניעת זיהומים בבית החולים אסותא אשדוד, ד"ר טל ברוש, מסביר כי באופן כללי, לא צריך לעשות כלום במקרה של אכילת אחד ממוצרי השוקולד שירדו מהמדפים, "אלא אם מתפתחים תסמינים כמו כאב בטן, שלשול או חום". לדבריו, המחלה עלולה להתפתח בהתאם ל"כמות החיידקים שיש במזון ובמצב הבריאותי של האדם". ד"ר ברוש מבהיר כי "בהחלט לא כל מי שאוכל מזון נגוע ייחלה, וגם לא כולם יחלו באותה רמת חומרה".

איך מטפלים?

לפי ארגון הבריאות העולמי, רוב החולים יסבלו ממחלה קלה ויחלימו ללא טיפול רפואי. במקרים קשים של המחלה ייתכן שיהיה צורך לתת טיפול באלקטרוליטים ונוזלים. אולם במקרה קבוצות סיכון כמו חולים מבוגרים, פעוטות או מדוכאי חיסון, ייתכן שיהיה צורך לטפל בהם באנטיביוטיקה. טיפול שכזה ייתכן שיידרש גם במקרה שהחיידק מצליח לעבור מהמעיים לחלקי גוף אחרים.