הסיפור האמתי על הדגל הראשון והיכן הונף....ההיסטוריה של דגל נס ציונה או ראשון לציון

בתמונה: דני לצד שיחזור הדגל הראשון, זה שאכן הונף בראשל"צ (אך אינו זהה לדגלנו כפי שנבחר..) במוזיאון ראשל"צהפרסומים בדבר זכות הראשונים של ראשון לציון בנושא הנפת הדגל העברי, אינם חדשים. הם צפים ועולים מדי פעם על ידי אנשי ראשון לציון שמרגישים את עצמם כ"קוזק נגזל". זאת, בעקבות החשיפה הרבה לאירועי הנפת דגל הלאום לראשונה בנס ציונה שהופכים אותה להיות ממותגת כעיר הדגל.

היכן הונף לראשונה דגל ישראל?. ראשון לציון או נס ציונה 

במשך קרוב לשבע שנים ערכתי מחקר מעמיק בארץ ובחו"ל אודות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל. המחקר יצא לאור בספרי "איש על דגלו" ומופיעים בו פרקים על הנפת הדגל בראשון לציון שמאמתים את דבריה של יונה שפירא בדבר זכות הראשונים בהנפת דגל כחול לבן.

איש מהעוסקים בנושא הדגל אינו חולק על כך, אך הדגש הוא על זכות ראשונים בהנפת דגל כחול לבן. אלא שהדגל שהונף בראשון על ידי ישראל בלקין ופאני מאירוביץ ב-1885, אינו הדגל הרשמי של מדינת ישראל. זהו דגל שבכל אחד מצדדיו מתנוססים "שניים, שניים פסים", כלשון יוצרי הדגל.

הוויכוח עם הנס ציונים על נושא הראשוניות בסגנון של "אכלו לי, שתו לי, לקחו לי", הוא פתטי ואינו במקומו. אנשי נס ציונה מדגישים כי לדגל שאותו הניף מיכאל הלפרין באירוע גדול שהתקיים באחד בינואר 1891, יש ראשוניות היסטורית בכך שהוא הפך עם השנים להיות דגלה הרשמי של מדינת ישראל (ועוד קודם, של התנועה הציונית). זהו דגל שבכל אחד מצדדיו פס כחול אחד ובמרכזו המגן דוד.

מכאן, שהוויכוח בין שתי המושבות הוא ויכוח עקר. לשתיהן שמורה זכות ראשונים. ראשון לציון יכולה להתהדר בכל שכבר ב-1885 הונף בה דגל "שניים, שניים פסים" ונס ציונה יכולה להתגאות בכך שבשטחה הונף הדגל שהפך לימים לדגל הלאום.

כל איש תיירות יאמר ששילוב שני הפרקים הללו לסיפור אחד יכול להוות בסיס למסלול טיול בעקבות ההיסטוריה של הדגל. אנשי בית ראשונים בנס ציונה הציעו זאת מספר פעמים למפעילי מוזיאון ראשון לציון, אך קיבלו "כתף קרה", הסיבה לכך היא שבראשון לציון קבעו כי מושבתם הייתה ראשונה בכמה וכמה אירועים היסטוריים כגון, בית הספר העברי הראשון, האורקסטרה וכתיבתו של ההמנון העברי על ידי נפתלי צבי אימבר בתחומה.

כמו בנושא הדגל, גם כאן יש אמת בדברים אך עם הסתייגויות רבות. לדוגמה: התקווה לא נכתב לראשונה בראשון לציון. אימבר נהג לסייר במושבות העלייה הראשונה ובכל אחת מהן כתב בית של ההמנון תוך הבטחה כי השיר נכתב במיוחד לאנשי אותה מושבה. הנתון ההיסטורי המדויק לגבי כתיבת "התקווה" בראשון לציון הוא, שבה הותאמו מילים חדשות להמנון שהפכו להיות לגרסה הרשמית שאותה אנחנו שרים גם כיום.

שימו אם כן לב לדמיון בהתפתחות ההמנון בהשוואה לטענות בנושא הדגל. בדיוק כשם שההמנון רשם שלב מקדים של ראשוניות בכמה וכמה מושבות (הראשונה בהן ככל הנראה – יסוד המעלה) ועלה לשלב ראשוניות נוסף בראשון לציון, כך גם סיפור הדגל. המעשה הראשוני התרחש בראשון לציון, אך עלה לשלב ראשוניות נוסף בנס ציונה.

אפשר להביא דוגמאות נוספות גם מהראשוניות בלימוד השפה העברית ומפיתוח התזמורת, אבל זכותם של אנשי ראשון לציון להתהדר במה שהם רוצים ומקביל לזכור – "עיניים גדולות" אינן מתכון טוב לשיתוף פעולה. בארצנו הקטנה עם הקשיים הפוקדים את המוזיאונים, עדיף ליצור מוצר תיירותי משותף, למקסם רווחים ובמקביל, להעמיד את סיפור פרקי ההיסטוריה על דיוקם.

דוגמת דגל "שניים, שניים פסים" במוזיאון ראשון (צילום: דני בירן)




דוגמת הדגל שהונף ע"י מיכאל הלפרין והפך להיות דגלה הרשמי של מדינת ישראל באתר הדגל בנס ציונה (צילום: דני בירן)