רבבות בפארק הירקון זכרו אמש את הנרצחים בטבח ה7..10 ודרשו תשובות
08.10.26 / 10:00
עשרות אלפי בני אדם התכנסו אמש, יום רביעי, 7 באוקטובר, בפארק הירקון בתל אביב לטקס הזיכרון הלאומי של משפחות 7 באוקטובר ותנועת ״קומו״. הטקס נערך זו השנה השלישית, בהנחיית שורד השבי אלי שרעבי והשחקנית שני כהן.
המשפחות השכולות ושורדי השבי עמדו במרכז הערב. סיפורי החיים שנקטעו והעדויות על מי שיצאו להציל אחרים לוו בדרישה לבירור נסיבות האסון. בקרב הדוברים חזר הקשר שבין הנצחה, חקר האמת ושיקום האמון שנשבר באותו בוקר.
נקווה שבשנה הבאה ישתתפו בעצרת גם ראש הממשלה וחברי הממשלה הבאה. אלו שכמובן לא העלו על דעתם להגיע אמש.
רבבות בפארק הירקון זכרו אמש את הנרצחים בטבח ה7..10 ודרשו תשובות
שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, טקס המשפחות שילב עדויות אישיות, סיפורי גבורה וקריאה לוועדת חקירה ממלכתית. אלי שרעבי ושני כהן הנחו את הערב. כ־60 אלף איש הגיעו לפארק.
עשרות אלפי בני אדם התכנסו אמש, יום רביעי, 7 באוקטובר, בפארק הירקון בתל אביב לטקס הזיכרון הלאומי של משפחות 7 באוקטובר ותנועת ״קומו״. הטקס נערך זו השנה השלישית, בהנחיית שורד השבי אלי שרעבי והשחקנית שני כהן.
המשפחות השכולות ושורדי השבי עמדו במרכז הערב. סיפורי החיים שנקטעו והעדויות על מי שיצאו להציל אחרים לוו בדרישה לבירור נסיבות האסון. בקרב הדוברים חזר הקשר שבין הנצחה, חקר האמת ושיקום האמון שנשבר באותו בוקר.
הזיכרון חזר אל הבתים ואל האנשים
בתחילת הערב הוצג ביצוע מצולם של ארקדי דוכין לשיר ״מי אוהב אותך יותר ממני״, על פסנתר שהוצב בבית משפחת קיפניס בבארי. בבית נרצחו אביתר ולילך קיפניס ופול וינסנט קסטלבי, מטפלו של אביתר. לצד הביצוע הקריאה אור־לי ניב, אמו של סמ״ר עומרי ניב פיירשטין שנפל בקרב בזיקים, את השיר ״אימהות״ מאת אסנת אלדר.
שני כהן תיארה את האובדן שהותיר הטבח במשפחות ובקהילות, ואת הפגיעה בתחושת הביטחון. שרעבי הזכיר את ההורים שהגנו בגופם על ילדיהם, את חברי כיתות הכוננות ואת האזרחים שהתייצבו לעזרת אחרים.
עידו יקיר, חבר כיתת הכוננות של קיבוץ מגן, קרא תפילת יזכור שהוקדשה לנרצחים ולנופלים וגם לשורדים, לפצועים ולקהילות שנעקרו מבתיהן. הרב בני קלמנזון, אביו של אלחנן קלמנזון שנפל בעת חילוץ תושבים בבארי, נשא קדיש וקרא לאחדות ולערבות הדדית.
המנחים הזכירו גם את ישראל צ׳אנה מאופקים, שיצא להילחם במחבלים ביום הולדתו ה־30 ונהרג. אחותו אביבה סיפרה כיצד חגיגת יום ההולדת המשותפת בלילה התחלפה בתוך שעות בהודעות שלא נענו, בזמן שאחיה נלחם להגן על אחרים.
המשפחות ביקשו אמת ואחריות
עמרי שפרוני, ממארגני הארוע, שאיבד ארבעה מבני משפחתו, ובהם אחייניו ליאל וינאי חצרוני, קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית. הוא הדגיש כי ההתגייסות האזרחית אינה יכולה לבדה לשקם את האמון, וכי תיקון מחייב לדעת כיצד התרחש האסון. קריאתו התקבלה במחיאות כפיים. רמות כשהקהל קם על רגליו.
ברגע מפתיע ומרטיט, בין 2 קטעים בשיר, עלה אלי שרעבי לשאת דברים ללא הודעה מוקדמת. הוא פנה אל בני משפחתו: אשתו ליאן ובנותיו נויה ויהל, שנרצחו בבארי, ואחיו יוסי שנהרג בשבי. סיפר על נוכחותם בזיכרונו לאורך ימי השבי ומאז שחרורו ולקראת סיום קרא: ״לזכור מה קרה. לחקור איך קרה״, והזהיר מפני טשטוש האמת ושכתוב ההיסטוריה. לדבריו, בירור העבר והפקת הלקחים נחוצים כדי לבנות כאן עתיד בטוח וטוב יותר.
עדי מרציאנו, אמה של התצפיתנית נועה מרציאנו שנרצחה בשבי, דיברה על ההתמודדות עם השכול ועל בתה שלא חזרה. בטקס השתתפו אמנים רבים, בהם שלמה ארצי בדואט ייחודי עם אושר כהן, , גלי עטרי, מירי מסיקה, עברי לידר וכן ואלרי חמאתי ועוד שלא זכרנו.
עופרי רחום, אחותה של ניצן רחום שנרצחה במיגונית ברעים, הובילה את שירת ״התקווה״ בסיום.
המחלוקת נמשכה גם למחרת
בקהל נכחו, בין היתר, נפתלי בנט, יאיר לפיד, גדי איזנקוט ויאיר גולן וכן בני גנץ. הבוקר נמתחה ביקורת חריפה על החלטת ערוץ 14 שלא לשדר את הטקס. איזנקוט מתח ביקורת על ההחלטה וקשר אותה ליחס הממשלה לאחריות לאסון. ואילו ינון מגל הגן על הבחירה והציג אותה כביטוי לזכותו של הערוץ להשמיע קול אחר.
מן העדויות והנאומים עלתה דרישה עקבית: לצד שמירת זכרם של הנרצחים והנופלים, המשפחות מבקשות תשובות שיאפשרו תיקון. הערב נתן מקום גם לכאב שנותר וגם למעשיהם של מי שנחלצו לעזרה בתוך האסון.
חובה לצפות:
ראומה קדם מבקרת בבית משפחתה שנרצחה
לבכות לכם, להצדיע לכם, לכאוב איתכם.
אבי בן דוד מסכם את חוויותיו מהעצרת.
קיוויתי, קיוויתי מאוד להשתתף בעצרת הזיכרון אתמול. הכינותי כרטיסים, תרמתי, והתכוננתי. לבסוף זה לא הסתדר מסיבות שונות, והסתפקתי בצפייה מהמסך הקטן שהיה כה גדול עבורנו אמש, עם שלושת הערוצים ששידרו, לעומת ערוץ הרעל 14 שכמובן לא שידר.
ובכיתי. היו קטעים שפשוט בכיתי. לא מצב אופייני אצלי, ואני אומר זאת – לא בגאווה מצ'ואיסטית, אלא רק להדגשת הניגוד.
היה זה אירוע מרגש ועוצמתי וחשוב מאין כמוהו. ואולי הוא לא ישפיע על תוצאות הבחירות, אך אין ספק שהוא נתן כוח, עוצמה ובעיקר תקווה לרבבות שהיו שם, ולמאות האלפים, אני מקווה, שצפו בו בערוצים.
אין... אין על החוויה הישראלית המשותפת והאותנטית כל כך, וחבל שהיא מתרחשת רק סביב עצב וזיכרון. אבל נקווה שבשנה הבאה ישתתפו בעצרת גם ראש הממשלה וחברי הממשלה הבאה. אלו שכמובן לא העלו על דעתם להגיע אמש. כן, העצרת לא הייתה פוליטית, אך ההיעדרות היא פוליטית, ויותר מכל היא משקפת את האמת הכל כך מקוממת.
יהי זכרם של כל חללי השביעי לאוקטובר ומלחמת חרבות ברזל נצור בלב האומה לנצח נצחים.
אלו שכן היו אתמול:
