שוב התגלו בישראל יתושים נגועים בנגיף קדחת מערב הנילוס המסוכן !
05.08.22 / 12:15
על אף שלא נרשמו מקרי הדבקה רבים, משרד הבריאות קרא לנקוט אמצעי זהירות כדי להימנע מעקיצות של החרק המעופף שאותר באזור אילת ובערבה.
על היתוש שעקיצתו עלולה אף לגרום למוות (!) והדרכים להימנע מנוכחותו בקרבתכם:
משרד הבריאות הודיע השבוע כי לראשונה השנה התגלו בישראל יתושים נגועים בנגיף קדחת מערב הנילוס באזור אילת והערבה. לפי נתוני המשרד, מתחילת השנה נפטר אדם אחד מהמחלה ונדבק אדם נוסף שנמצא במצב קשה ומאושפז בבית חולים. המשרד להגנת הסביבה דרש מעיריית אילת ומהמועצה האזורית אילות לבצע ניטור, ובמידת הצורך לבצע הדברה מיידית.
הפתוגן הוא נגיף מערב הנילוס (WNV) ממשפחת הפלאוויווירידה, הכוללת גם את הקדחת הצהובה, קדחת דנגי וקדחת המוח היפנית. הנגיף זוהה לראשונה באוגנדה בשנת 1937 במחוז מערב הנילוס (West Nile Province[1]), ומכאן שמו.
מחלת קדחת מערב הנילוס היא מחלה זואונוטית (מחלה של בעלי חיים המועברת גם לבני אדם). הנגיף ידוע כפוגע במגוון רחב של בעלי חיים, יותר מ-150 מיני ציפורים, וכן יונקים שונים כסנאים, כלבים, זאבים, סוסים ועטלפים. הנגיף מועבר בעיקר על ידי עקיצות יתושים מהמינים כולכית מצויה, כולכית מצויה טרדנית (Culex molestus), וכולכית חד-פסית (Culex perexiguus), אך עלול להיות מועבר גם על ידי מיני יתושים אחרים כמו יתוש הטיגריס האסייתי, והוא מופץ בעיקר על ידי ציפורים נודדות אשר נושאות אותו במהלך נדידתן. הנגיף יכול לעבור גם בתרומת דם או תרומת איברים, היריון, הנקה, שימוש במזרק או חשיפה לדגימת דם נגועה.
מנגנון ההפצה של הנגיף כולל מעבר מיתושים לציפורים וליונקים רבים. ישנן ראיות כי קרציות יכולות לשמש כמנגנון משני להישרדות הנגיף בתקופות בהן ישנה פעילות נמוכה של היתושים. כאשר ציפור נעקצת לראשונה על ידי יתוש שנושא את הנגיף, היא תפתח מחלה כעבור מספר ימים עד שבוע. זמן המחלה אצל ציפורים (התקופה בה הן מדביקות יתושים שעוקצים אותן), נע גם כן בין מספר ימים לשבוע בדרך כלל. לאחר תקופה של בין שבוע לשבועיים, הציפור תמות או תחוסן בפני הנגיף לתקופה ארוכה. בפעם הבאה שתיעקץ על ידי יתוש שנושא את הנגיף היא לא תיפגע.
המחלה נפוצה באפריקה, אירופה, המזרח התיכון, מזרח אסיה ומרכז, דרום אמריקה ואוקיאניה.
ב-1941 התפרצה המחלה לראשונה בישראל בסביבות הערים רמת-גן ובני-ברק והיא סווגה כמחלת חום מסיבה בלתי ברורה[2], רק בתחילת שנות החמישים היא זוהתה בשמה[3], ומאז תוארו מדי פעם התפרצויות נוספות שלה.[4] מאחר שבאוכלוסיות שאינן בסיכון מהלך המחלה בדרך כלל קל יחסית, מרבית המאובחנים בה הם חולים הלוקים בסיבוכי המחלה, בדרך כלל דלקת המוח ודלקת קרום המוח, אך התפשטותה רבה יותר: ב-1989 נמצא כי אחוז חיילי המילואים בגילאי 40-50 הנושאים נוגדנים לנגיף היה 45%. באוגוסט 2000, לאחר שנראה היה כי בישראל המחלה היא נחלת העבר, לקו במחלה 417 חולים, מהם אושפזו 324 ונפטרו 35.
במחקרים שנערכו נטען כי יש קשר בין התחממות מזג האוויר והופעת גלי חום כבד לעלייה בשיעור התחלואה. בישראל עונות הקיץ בשנים 1998–2000 היו חמות במיוחד, וכך גם בשנים שקדמו להתפרצות המחלה ברוסיה ובאוקראינה ב-1999. בחצי הכדור המערבי לא דווח על קדחת מערב הנילוס עד 1999, בה אותר בניו יורק המקרה הראשון של המחלה. בדיקה גנטית השוואתית של הנגיף שבודד העלתה השערה כי מקורו בישראל, וכי ייתכן שהגיע לארצות הברית באמצעות יתושים שהגיעו לצפון אמריקה עם נוסעים בטיסות מסחריות שהגיעו מישראל. לפי דיווחי משרד הבריאות, בשנת 2020 אובחנו בישראל 17 חולים בקדחת מערב הנילוס, שחיו ב-17 יישובים שונים זוהי ירידה במספר החולים השנתי הנרשם מאז שנת 2017 לפחות
תסמינים
זמן הדגירה של המחלה בבני אדם הוא 15-3 ימים כאשר שיא הווירמיה באדם מתרחש 8-4 ימים מההדבקה. עם זאת הווירמיה באדם אינה גבוהה ולכן נהוג להתייחס לבני אדם כפונדקאים סופיים,כלומר כאלה שאינם מעבירים את המחלה. המחלה באדם אינה מתאפיינת בדרך כלל בתסמינים קליניים בולטים, אך לעיתים היא מלווה בחום, כאבי ראש, הרגשה כללית רעה, בחילות, כאבי בטן, דלקת לחמית העין, שלשולים, פריחה בעור והתנפחות בלוטות הלימפה. בבדיקת דם שגרתית ניתן למצוא אנמיה בערך בכ-40 אחוז מהחולים.
בערך ב-15% מהמקרים, בעיקר בחולים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה (קשישים ומדוכאי מערכת החיסון), מופיעה דלקת קרום המוח, דלקת מוח (אנצפליטיס) או דלקת חוט השדרה. במקרה של התפתחות דלקת קרום המוח עלולים התסמינים להתבטא בכאבי ראש עזים, חום גבוה, נוקשות בצוואר (חוסר יכולת לקרב את הסנטר אל בית החזה בשכיבה), בלבול, חולשת שרירים, הכרה מעורפלת וכאב באור חזק.
שיעור התמותה מהמחלה הוא 3%-15% כאשר המחלה תוקפת בצורה הקשה ביותר חולים מבוגרים, בדרך כלל מעל גיל 50, וחולים שמערכת החיסון שלהם מדוכאת.
על חברו הטוב שנפטר לאחר שנעקץ ע"י היתוש- סיפר כאן אבי בן דוד ב4.22 בכתבה הבאה:
המלצות משרד הבריאות
- על מנת להימנע מעקיצות ומפגעי יתושים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה ממליצים לציבור לצמצם מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים.
- לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים, וחביות.
- למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות.
- לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים, וכלי שתייה לחיות מחמד.
- לכסות בריכות שחייה.
- לדאוג לנוכחות דגים בבריכות נוי.
- לנקות ולרוקן מרזבים.
- להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ויכולים לצבור בתוכם מים.
- להשתמש בתכשירים דוחי חרקים על הגוף וכן בחדרי המגורים.
- להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות על-ידי לבוש ארוך ובהיר.
- להפעיל מאווררים בתוך הבית וכאשר יושבים מחוץ לבית.
- להתקין רשתות על חלונות ופתחים.
- חשוב ליידע את הרשות המקומית על קיום פריצות ביוב, מים עומדים ומפגעי יתושים בשטחים ציבוריים, על מנת שיוכלו לפעול לסילוקם.
