שלושה שבועות לאחר שנפצע בפיצוץ הגז בביתו בנס ציונה - בני רוזנברג נפטר הלילה !  

כזכור לקוראינו, אירע בשבת 18.7 פיצוץ מחריד של בלון גז בביתו של בני רוזנברג ברחוב אהרון בוקסר 8, וכתוצאה ממנה נכווה קשות בני, גבר  בן 71 ובמלוא אונו, שאף ספג מכת הדף קשה בחזהו, מההדף האדיר שפוצץ את כל הזכוכיות מסביב.

שכניו שנזעקו הצליחו לכבות את האש עוד בטרם הגיעו לוחמי האש ואנשי "איחוד הצלה" פינוהו כשאליהם חבר אמבולנס של נט"ן בו החל הקרב על חייו,לאחר שנכווה בכחמישים אחוז משטח גופו.

הוא הובהל לביה"ח תל השומר ושם נלחם על חייו 3 שבועות, עד הלילה.

בני שהתאלמן מאשתו שירה לפני כשנה וחצי, היה  אב לארבעה ילדים: יפעת, אורית, אלדד ושירן וסב לעשרה.

הוא עבד עשרות שנים בענף הדפוס , כמנהל בית הדפוס של העיתון "גלובס", שם נתבקש לעבוד גם לאחר הגיעו לגיל הפרישה, אך לאחר פטירת רעייתו – פרש.

היה אהוד מאוד בשכונת מליבו בה התגורר והידיעה הכתה בהלם את תושביה.

יהי זכרו ברוך. 

-------------------------------------------------------------------------

שכנו וידידו דניאל נבון ספד לו כך: 

10.8.20

בני רוזנברג, חבר, שכן ואיש משפחה למופת.
איש עם נתינה ואהבת הזולת.

בן 71 היית, אב לארבעה ילדים: יפעת, אורית, אלדד ושירן, סבא ל 10 נכדים נפלאים. אהבת את העבודה, אהבת את המשפחה ואת הסובבים אותך. הרגשת צעיר לנצח ולכן גם המשכת לעבוד מעבר לגיל הפרישה.

בדצמבר 2019 אשתך שירה נפטרה לאחר מחלה ממושכת. בני, אני זוכר איך טיפלת בה במסירות ובאהבה אין סופית.
בשיחות נפש אתך המקרה של שירה ז"ל לא היה פשוט עבורך, אבל בכל זאת החלטת שאתה ממשיך להיות מאושר ולנסות להיות בזוגיות. החלטת להמשיך קדימה למען ילדיך, נכדיך שאהבת מאוד ולמען בני משפחתך האהובים.
לאחרונה מימשת את חלומך החדש עם אליאן בת זוגתך.

בני אהבת מאוד את העיסוק שלך בספורט: כדורגל, שחייה, ריצה ואופניים. סדר היום שלך כלל את הספורט. זה עשה לך טוב.

אני זוכר  אותך מתייצב בכל יום ראשון ורביעי, למשחק הכדורגל השכונתי במליבו, משחק שהתקיים בחברותה ותרם לגיבוש עם תושבי השכונה במשך שנים רבות.

בני היית חלק מההוויה השכונתית. כולם אהבו ואוהבים אותך.

אישיותך והחיוך המתמיד שלך, שידרו תמיד נעימות, חכמה, אושר פנימי ונתינה לזולת.
לאחרונה עם צאתך לפנסיה, החלטת לתרום לקהילה, עברת קורס מנעולנות על מנת לסייע לתיקון מנעולים, ללא תשלום, לאוכלוסייה המבוגרת.

בני, שכן וחבר, איש יקר מאוד,
בלתי נתפס שהלכת מאתנו בטרם עת
אתגעגע לשיחות במפגשים האקראיים בחצר האחורית,
נתגעגע לחיוך המקסים, לאישיותך המדהימה, לטוב הלב ולנתינה האין סופית

יהיה זכרך צרור בצרור החיים,
אוהב אותך תמיד,

דניאל נבון
בשם הבניין ושכונת מליבו

בתמונה: בני 4 ימים לפני פציעתו. במסר שביקש לבטא בתמונה זו...