200 מיליארד ש"ח לפח!  הכלכלן שלמה מעוז מסביר מדוע פרויקט המטרו מיותר וקובע כי "משקיעים באתמול"

השבוע התפרסם ב"מעריב" מאמר פוקח עיניים של הכלכלן הידוע שלמה מעוז ובחרנו לצטט תמצית שלו, למען הקוראים חסרי הסבלנות למאמרים ארוכים...

בתחילת שנות ה־2000, במקום להשקיע באופן מיידי במערכות רכבת קלה או תת-קרקעית בגוש דן ובחיפה, בחרה המדינה לקדם פתרונות ישנים כמו מערכות אוטובוסים מהירות (BRT), בהן המטרונית.

(אגב, זו המערכת המגוחכת שמותקנת עתה בציר בית דגם צומת בילו וממררת את חיינו בנס ציונה עתה. מערכת שה"מטרו", אם אכן יוקם ייתר ויביא להריסתה ! א.ב.ד.) 

 הכלכלן והפרשן הותיק והמוערך שלמה מעוז מצביע על כך שנבחרי הציבור ומשרד האוצר ראו בכך פתרון זול ומהיר, אך הפתרון הזול התברר כחצי עבודה: טכנולוגיית האוטובוסים מוגבלת בקיבולת, תופסת שטח פנים יקר, ואינה מסוגלת לתת מענה למטרופולין צפוף. השטח שהוקצה לנת"צים דרש בהמשך עבודות תשתית נוספות ויקרות פי כמה כדי להכניס למערך מסילות ברזל.

מאז 1997 עמלים מתכנני התחבורה על עדכון מערכות הסעת ההמונים בגוש דן, וכל כמה שנים מתברר מחדש שהתוכניות אינן מתאימות למציאות. החפירה מתחת לאדמה בגוש דן יקרה במיוחד, ובפברואר 2022 אישרה הממשלה את חוק המטרו – פרויקט שמציב סימן שאלה גדול לגבי מקורות המימון שלו, בייחוד נוכח הגידול המתמשך בתקציב הביטחון. 

 מעוז מעריך כי עלותו של הפרויקט, המוערכת כיום ב-200 מיליארד שקלים, תזנק ל-400 מיליארד שקלים. מדובר בהשקעת עתק בטכנולוגיה שהומצאה עוד בלונדון של שנת 1863.

המציאות הטכנולוגית כבר הופכת את התכנון הזה למיושן. השילוב בין בינה מלאכותית מתקדמת לתשתית סיבים אופטיים מחולל מהפכה גיאוגרפית וחברתית שמפחיתה בשיעור דרמטי את הצורך להזיז גוף פיזי ממקום למקום. הדרישה למשרדים מסורתיים במתכונת של חמישה ימים בשבוע הולכת ופוחתת, והמשרד הופך למוקד מפגש חברתי ולסיעור מוחות בלבד. תהליכים דומים מתרחשים במסחר, בקבלת שירותים ממשלתיים ואף ברפואה, כאשר כלי דיאגנוסטיקה מבוססי AI וחיישנים מאפשרים להעביר חלק ניכר משירותי הרפואה הראשונית ישירות לבית המטופל.

במקום לחפור מנהרות בעלות דמיונית, מציע מעוז להפנות את המשאבים לניהול תחבורה חכם ומתקדם. השקעה במערכות ניהול רמזורים מונעות AI, נתיבים דינמיים, רכב אוטונומי, הרחבת פריסת הסיבים האופטיים והקמת חוות שרתים נגישות יאפשרו עבודה וחיים רציפים מכל נקודה בארץ. מענקים לחברות שיעתיקו את פעילותן לפריפריה יוכלו להשיג ביזור אמיתי של האוכלוסייה – מהלך שמהווה גם צו השעה הביטחוני מול האיומים האזוריים והצפיפות בגוש דן.

נקודת המבט הכלכלית מחייבת את הממשלה לעבור מפתרונות של האתמול לפתרונות של המחר. ביטול פרויקט המטרו הגרנדיוזי והסטת המשאבים לתשתיות דיגיטליות, תחבורה חכמה וביזור גיאוגרפי ישרתו את הציבור בישראל באופן יעיל, בטוח וכלכלי הרבה יותר.

ואנו נוסיף כי גם אם ממשלה עתידית תבטל את הטירוף המגלומני הזה, הרי בינתיים גורם עצם התכנון לנזק בלתי הפיך, בדמות תמ"א 70 ונגזרותיה.
כי ההשלכות התכנוניות, שינוי התקנים והגברת הצפיפות המתבססים על ה"מטרו" לכשיבוא, פתחו בינתיים פתח מטורף ליזמים להפוך את ערינו לג'ונגל בטון !