מסע מצולם בכביש ההפקרה. ביקור במיצג נובה, באנדרטה לזכר התצפיתניות בעוטף ועוד אנדרטאות בכביש 232.

ביקור במיצג נובה והאנדרטה לזכר התצפיתניות בעוטף עזה. ביקור חובה.  

מאז טבח השביעי באוקטובר, שבו מרבית האירועים התרחשו בכביש 232, המקביל לגדר הגבול לרצועת עזה ומחבר בין יישובי העוטף, הפך הכביש השחור משחור לאנדרטה אחת גדולה.

אורכו של כביש 232 הוא כ 80 קילומטרים והוא מקביל לגבול לרצועת עזה. הפעם נתמקד בקטע שבין קיבוץ סעד ועד לחניון רעים. 

בכל כמה מטרים על הכביש הוקמו גלי עד לזכר הנרצחים. תמונת החברה הישראלית. שוטרים ואנשי כוחות הבטחון, נרצחי הנובה, חיילים שהגיעו למקום להגן על התושבים והמבלים.

חברתי למסע אומרת, שהאווירה בסיור, אליו יצאנו ביום שבת שמשי, מזכירה לה את הסיור במחנות ההשמדה בפולין. אבל בניגוד לסיטואציה ההיא, כאן אפשר להביט על הקיבוצים והשדות שחזרו לפרוח, ולשאוב מעט תקווה.

ינואר 2025 עוד מעט דרום אדום. עוד מעט קט יפרחו כאן כלניות וילדים ירוצו בשדות המוריקים בין ירוק לאדום. אבל עם כל הכבוד לטבע, אי אפשר להתעלם ממה שיצר כאן טבעו הנורא של האויב וכמובן גם ההתנהלות שלנו שאפשרה את הזוועה. 

אנדרטאות לאורך כביש 232: אנדרטת ההנצחה לתצפיתניות, המצפה לזכר רנה שנרב ז"ל, אתר הנצחת הנובה בחניון רעים. 

שתי התחנות הראשונות והחוט המקשר בין נרצחי יהודה ושומרון לחללי העוטף.

את פני הבאים לכביש 232, שזכה לשם הלא מחמיא נתיב ההפקרה, מקבלות שתי קשתות מעוטרות בתמונות החטופים. עמוק בלב אני מקווה שכאשר תקראו את הכתבה, הם כבר יהיו כאן. אבל לכם, לכולנו, יש את חובת הנסיעה לחלוקת כבוד לנרצחים. תמיד.

התחנה הראשונה היא אנדרטת התצפיתניות הסמוכה לקיבות נחל עוז. מדובר בגבעה קטנה הסמוכה למה שהיה פעם מאגר נחל עוז, וכיום הוא ריק. מעת לעת נכנסים אליו סקרנים במטרה למצוא אוצרות ומציאות.

ביקור במצפה ובאנדרטה לזכר התצפיתניות וקרב הגובה בנחל עוז

את העלייה לנקודת התצפית מלוות תמונות התצפיתניות, אלו שנחטפו, ונכון לכתיבת שורות אלו טרם שבו אלינו, ואלו שנפלו בקרב. מראש הגבעה תוכלו להביט את מה שנשאר ממה שהיה פעם הקצה הדרומי של רצועת עזה. מומלץ להביא אתכם משקפת, נרות נשמה ונשימה ארוכה. אין מילים שיכולות לתאר את התחושה של ביקור במקום.

החוט המקשר. בקרו בתצפית לזכר רנה שנרב ז"ל הסמוכה לאנדרטת התצפיתניות

לנקודת ההנצחה והתצפית השנייה אין הכוונה בשילוט ולכן הוספתי תיאור מפורט בסוף הכתבה. לאחר הביקור באנדרטת התצפיתניות ובסמוך לה נמצאת נקודת התצפית הטובה ביותר לעבר דרום רצועת עזה. מדובר במצפה לזכר רנה שנרב ז"ל שנרצחה בפיגוע טרור 110 קילומטרים מהמצפה. החוט המקשר בין האירועים – רנה ז"ל, תושבת לוד, נרצחה בפיגוע בו נפצעו אביה ואחיה במעיין עין בובין שליד היישוב טלמון, רק בגלל שהיא הייתה יהודייה.

העלייה לתצפית המרהיבה על נופי העוטף היא אחת הנקודות המרתקות והחשובות בנסיעה שלנו. ועוד בקשה אחת. בהקמת התצפית הושקעו משאבים רבים. בבקשה, השאירו את המקום נקי אחריכם.

ביום בהיר אפשר לראות את הים של עזה ואת השדות המוריקים של העוטף מבט מאתר ההנצחה לעבר רצועת עזה 

ממשיכים לאתר ההנצחה לזכר נרצחי הנובה בחניון רעים

בשנה וחצי האחרונות עסקנו כולנו לא מעט בטרגדיה של נרצחי הנובה וכוחות הבטחון שפעלו באזור. אבל נדמה לי שרק כאשר בקרתי באתר ההנצחה בחניון רעים אירועי אותה שבת שחורה חלחלו לתוכי. הכמות הבלתי נסבלת של קורבנות, אנשי כוחות הבטחון ושוטרים שנסו להצילם והקריבו את חייהם פשוט בלתי נתפסת. קורבנות האירוע הונצח באמצעות עץ בחורשה הסמוכה ובשלט המספר אודותיו. השמות מקבלים פנים, וסיפורו של כל אחד מהם, הוא הסיפור שלנו.

זוכרים את שקד חבני ז"ל ועמית מגנזי ז"ל בני העיר נס ציונה שנרצחו במסיבת הנובה