העולם עצוב ! אז צוחקים... הבדיחה היומית 25.3
25.03.22 / 13:39
נהניתם, אל תהיו אנוכיים.. שתפו את חבריכם. כאן או בדף הפייסבוק שלנו.
ידידה מספרת:
בהמתנה לבדיקה אצל רופא השיניים ברמת גן בתעודה של הרופא אני רואה ששמו משה טוויל כמו חבר מהכיתה שלי ביסודי לפני כ 45 שנה ...
ואני חושבת לי- ייאללה אולי זה משה טוויל מבית הספר דוד סטון בקירית היובל בירושלים מהכיתה של המורה עצמונה ?
כאשר הוא יצא מהחדר לקרוא לי, היה לי ברור שזה לא המשה טוויל שלי כי משה טוויל שלי היה יפה תואר וזקוף קומה ולא הזקן הכפוף עם השיער הלבן שיצא מהחדר .......
נכנסתי לבדיקה אצלו התיישבתי על הכיסא ושאלתי בנימוס , תגיד איפה למדת ביסודי ?
אז הוא אמר לי אני למדתי בבית הספר דוד סטון בקרית היובל בירושלים לפני כ 45 שנה בכיתה של המורה עצמונה .
אמרתי לו, מה???? אז אתה משה טוויל מהכיתה שלי !!!!!
הוא מיד עזב את הכלים .....הביט בי בוהה ובסוף שאל "מה לימדת" ?.....
ועוד אחת לשבת..
בדיחה מימי העליה ההמונית ארצה.
שאלו את בבר המרוקאי איך היתה הקליטה בארץ
בבר אמר שהכל טוב חוץ מהחום הכבד ...
כדי לרצות את בבר נתנו לו מאוורר קטן
בבר מבסוט חבל על הזמן
לפני שהלך לבית הכנסת אמר לאשתו לא לגעת במאוורר
רחל אשתו, בלי כוונה, במהלך הניקיון נגעה בכפתור שמזיז אותו לצדדים.
בבר חוזר לבית נכנס לסלון ורואה את המאוורר מסתובב מצד לצד
שואל בבר את אשתו "אמרתי לך לא לגעת, מה קרה ???"
אז רחל עונה לו: "מאז שהלכת הוא מחפש אותך"...
