מונה לרר מספר, כך פגשתי ברמטכ"ל החדש הרצי הלוי- כשהיה בן 14...

את הסיפור הזה שמעתי באקראי, אגב שיחה בבית קפה והחלטתי שהוא בהחלט שווה ציטוט.

וכך סיפר מונה לרר, איש העסקים מוותיקי עירנו ונין למייסד נס ציונה ראובן לרר:

בשנת 1982 הייתי עוזרו של שר הכלכלה גדעון פת המנוח. יום אחד הגיע למשרד לפגישה עם השר, מומו הלוי, אחד מחברי מועצת העיר ירושלים, איש ציבור מוכר ובעל משרד ידוע לייעוץ כלכלי. כולם הכירו אותו כ"מומו" וספק אם ידענו ששמו שלמה. אגב, אחרי שנפטר קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו ושם הרחוב -שלמה (מומו) הלוי..

בקיצר,האיש חיכה לפגישה אצלי במשרד אבל פתאום האיש התחיל להזיע וראיתי שהוא מרגיש רע. הוא טען ש"תיכף אתאושש" אבל אני התעקשתי שיירד  איתי לאוטו וניסע לחדר מיון. ואז הוא הספיק לומר שכדאי שנלך ל"שערי צדק" כי פרופ' יונתן הלוי, מנהל ביה"ח הוא בן דודו.

חזרתי לשולחן וטילפנתי לשערי צדק, למשרד של המנהל וסיפרתי שאנחנו בדרך. ואכן, רק הגעתי לחדר מיון, חיכו בחוץ הפרופסור וצוות שלם וממש חטפו אותו...

אני מיד חזרתי למשרד ולמחרת התעדכנתי שהוא בסדר וכמעט שכחתי מזה..

חולפים כמה ימים, שבוע או יותר ואני במשרד.  "יש כאן בחור צעיר שמתעקש לדבר אתך", אומרת לי המזכירה. "טוב, נראה מי זה" אמרתי ונכנס נער רזה שמציג עצמו בתור הבן של מומו ואומר "אני מחפש כבר כמה ימים מי הביא את אבא שלי לבית חולים והציל את חייו וסוף סוף התברר לי, אז הייתי חייב לבוא ולומר לך תודה מקרב לב בשם המשפחה כולה"..

אוקיי, ממשיך מונה, "חלפו הרבה שנים ויום אחד אני יושב עם חבר ורואים בטלויזיה קצין בצנחנים, הוא כבר היה המח"ט נדמה לי ואומרים את שמו ואז החבר אומר לי "אתה יודע מי זה? זה הבן של מומו..." נזכרתי בשיחה ההיא והבנתי שזה הנער מהשיחה ההיא ומאז התעניינתי במסלול שעשה, עד שעכשיו הגיע לקצה הפירמידה"