הביארה של אזור: אתר מורשת חדש ומומלץ הכירו את בית הבאר ההיסטורי, הצמוד לכביש 44

הביארה של אזור: אתר מורשת חדש ומומלץ הכירו את בית הבאר ההיסטורי, הצמוד לכביש 44

בית הבאר ("ביארה") של אזור - שחלקו כבר סומן להריסה כחלק מתכנית להקמת שכונה חדשה ביישוב - ניצל, ישומר וישולב כמבנה ציבור בשכונה העתידית. המבנה ההיסטורי החשוב ניצל הודות לערנותו של ארכיאולוג מחוז ת"א ברשות העתיקות, דייגו ברקן, והתערבותה המהירה של מנהלת מחוז ת"א במועצה לשימור אתרים, יעל אטקין.

רקע היסטורי בית הבאר באזור אתר מורשת חדש 

על פי תיק התיעוד שהכינה אדר' טל איל, בית הבאר באזור הוקם ככל הנראה בסוף המאה ה-19, כחלק ממרחב הפרדסים שהתפתחו לאורך הדרך ההיסטורית מיפו לירושלים. מערכות המים - בארות, מערכות אנטיליה, בריכות אגירה, בריכות הוויסות ותעלות ההשקיה - הן אלה שאפשרו את השקייתם של הפרדסים ואת קיומם. במשך הזמן, השתכללו מתחמים אלה ונוספו אליהם מבני משק נוספים ויחידות מגורים. אלה נתחמו בחומה לצרכי הגנה, והפכו למעין בתי קיט בלב הפרדסים ומפלט מהעיר יפו. במקרה של בית הבאר באזור, ידוע כי המתחם היה סגור בחומה, וכלל מבנה נוסף מדרום בקרבת הדרך (כיום - כביש 44). עם השנים, הפסיק בית הבאר לפעול ומצבו הפיסי הידרדר. כיום, משמש המתחם למשרדי מוסכים. בריכת האגירה כוסתה בגג ומבנה הבאר עצמו סגור.

מתוכניות הבנייה לשימור האתר ההיסטורי באזור 

בחודש יולי 2022 דנה הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) בתכנית "שכונת הפארק, אזור". התכנית משתרעת על שטח של כ-100 דונם בין אזור התעסוקה לבין השטחים הפתוחים של מקווה ישראל ופארק אריאל שרון, ומטרתה הקמת רובע אורבני מעורב שימושים - בתמהיל מגורים, דיור מיוחד, תעסוקה, מסחר, ספורט ונופש, מוסדות ציבור ופארק גדול.

למה שימש בית הבאר באזור? על המאבק בתוכניות הבניה שלא לקחו בחשבון את אתר המורשת

במסגרת התכנית המקורית, לא סומן בית הבאר כאתר לשימור, וחלקו היה אמור להיהרס. לסיור בשטח שקיימו נציגי הותמ"ל והמתכנן הצטרף גם ארכיאולוג מחוז ת"א ברשות העתיקות, דייגו ברקן, שהבין כי מדובר במבנה היסטורי. מאחר שבית הבאר אינו ניצב על שטח עתיקות מוכרז, הזעיק ברקן למקום את מנהלת מחוז ת"א במועצה לשימור אתרים, יעל אטקין, שזיהתה כי מדובר בבית באר, ופנתה לפרופ' אבי ששון, אחד המומחים בארץ להיסטוריה של מערכות השקיה ובארות.

עוד באתר תגלית ארכאולוגית בנס ציונה

פרופ' ששון אישר כי אכן מדובר ב'ביארה', ועל בסיס חוות דעת ששלח פנתה אטקין בדחיפות לותמ"ל: "מממצאינו עולה, כי מדובר בשרידי הביארה היחידה שזוהתה עד כה בשטח המוניציפלי של אזור. כמו כן, יושבת הביארה על תוואי הדרך ההיסטורית יפו- ירושלים, וייתכן ששירתה את העולים לרגל והרוכבים בדרכם. הממצאים בשטח מעידים על שני שלבים של בנייה וטכנולוגיה משלהי התקופה העות'מנית. כל אלה, מקנים לאתר ערכים גבוהים ברמה המקומית, האזורית והלאומית, ועל כן קיימת חשיבות מן המעלה הראשונה לשימור מלא של האתר כשטח ציבורי פתוח, תוך השמשת המבנים ההיסטוריים עבור הציבור הרחב".

עמדת המועצה לשימור אתרים התקבלה, ובסיוע מתכנן התוכנית, אדר' עמוס ברנדייס, הוכן תיק תיעוד מקדים מקצועי ומקיף. מתחם בית הבאר סומן כאתר לשימור ומיועד לשמש כמבנה ציבור בשכונה החדשה.

מנהלת מחוז ת"א במועצה לשימור אתרים, יעל אטקין: "אנחנו מברכים על כך שהמבנה וסביבתו ישומרו ויושמשו לתועלת הציבור כולו. יש כאן דוגמה מצוינת לחשיבות שיתוף הפעולה והעברת הידע בין הארגונים האמונים על שמירת המורשת של ארץ ישראל. אני מודה לארכיאולוג המחוז, דייגו ברקן, ליועצת השימור של הותמ"ל, אדר' ענת אסתרליס, לצוות הותמ"ל ולצוות התכנון, על שיתוף הפעולה שהוביל לתוצאה חיובית זו".