טיסת המוות מחולות נבי רובין: התעלומה והטבח בדיונות. רצח בשטח ההפקר הטרגדיה של קיץ 1948
14.01.26 / 12:16
שבעה ב"אירוואן" אחד: פרשת הרצח בדיונות פלמחים נבי רובין. חזרה אל אחת הפרשיות העגומות של שידע היישוב היהודי חודשיים לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
רצח בשטח ההפקר: הטרגדיה של נחיתת האונס בקיץ 1948 בחולות נבי רובין
הפעם נחזור אל פרשייה עגומה ומצערת מראשיתה של מדינת ישראל.
ביום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948 הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. בתקופה זו סדום הייתה נתונה במצור יבשתי ממושך, ולכן הקשר איתה התבצע אך ורק באמצעות רכבת אווירית של מטוסים קלים (כמו ה"אירוואן"), מה שהופך את האירוע לחלק בלתי נפרד מהמאמץ הנואש לשמר את נקודות ההתיישבות המבודדות בראשית ימי המדינה.
ב-18 ביולי 1948, בשעה 01:00, המריא מטוס תובלה מסוג "מיילס אירוואן" מסדום לשדה דב. על המטוס היו הטייס האמריקאי אנדרו ספנסר בויד ושבעה נוסעים, מרביתם אנשי פלמ"ח ופועלי חברת האשלג: חנקה אברך, אמנון-משה ונטיק, מוטקה גליקסון, פסח אוקראיניץ, הייני גלזר, גרי רווה ובן עמרם יוסף.
בשעה 02:15 ביצע המטוס נחיתת אונס בחולות נבי רובין (סמוך לפלמחים). האזור היה שטח הפקר רוחש כנופיות. שני נוסעים יצאו ברגל לעבר בת ים כדי להזעיק עזרה, כשהם חמושים באקדחו של הטייס. ששת הנותרים, ביניהם פצוע קשה ואישה אחת, החלו לנוע צפונה עם שחר לאורך החוף ללא נשק.
כעבור שעתיים נתקלה הקבוצה בכנופיה ערבית חמושה. הנוסעים נורו למוות בזה אחר זה בדיונות. ניצול יחיד שרד לאחר שבדואי, ששימש סוכן של הש"י, שכנע את הכנופיה כי הוא מת ודיווח על כך למפעילו. בשעות אחר הצהריים חולץ הפצוע על ידי כוח מחטיבת גבעתי.
ניסיונות החילוץ של הגופות נתקלו בקשיים: סירת חיל הים שהגיעה למקום ב-19 ביולי התהפכה בשל הגלים, והגופות נקברו זמנית בחול. רק ב-20 ביולי חולצו הגופות והועברו לתל אביב על ידי כוח גדנ"ע.
בעקבות הרצח, ביצעה חטיבת גבעתי ב-28 באוגוסט 1948 את מבצע "ניקיון". במהלך המבצע טוהר שטח החולות שבין נחל שורק לנחל לכיש, בתי האבן פוצצו, ועשרה מחברי הכנופיות נהרגו.
