מי הצליח לתקן את העוגב העתיק בכנסיה בטוסקנה, אחרי 450 שנה ?
27.09.20 / 10:41
ומה הקשר בין המגדל האטרוסקי העתיק, גן המדע במכון ויצמן ולסרט הדוקומנטרי "שלושה אחים ומערה"?
זאת ועוד מתערבבים יחדיו בסיפור חייו המופלא של
ראובן (בובי) ענתי
האיש בעל ידי הזהב, נשמת האמן והלב הרחב
כפי שסופר לפני ימים מספר בתוכנית הרדיו של שמעון פרנס, ע"י מדריך הטיולים חיים קוזניץ
ל ק ו ר א י נ ו :
את בובי ענתי אני מכיר מעל 40 שנה וכך גם את סיפור חייו המופלא. אולם בכל זאת למדתי לאחרונה, תודות לחיים קוזניץ ושמעון פרנס הנהדרים, להכיר אקורד נוסף ודרמטי במסכת צלילי חייו הכל כך עשירים. בסולם הצלילים הכל כך מגוון הנקרא בפי כל פשוט בובי.
במקום לכתוב את הסיפור מחדש, מלבד כמה תוספות מתבקשות – בחרתי להביא לכם גם קישור לתוכנית הרדיו למיטיבי האזן וגם תמלול מלא של הסיפור הקולח, כפי שהיטיב כה לספרו, חיים קוזניץ הנהדר.
האזנה/ קריאה נעימה: (הקישור בסוף הדף)
"במאי 2016 החלטתי לנסוע לטוסקנה, דוקא אותה טוסקנה שהייתי בה עשרות פעמים, אבל אף פעם לא הייתי, יש אתרי סקי בלב טוסקנה, הרים מאד גבוהים, כמו האלפים, שאף פעם לא הייתי שם, היה לי שבוע, לקחתי את הנהגת שלי, הלוא היא זהבה אשתי, טסנו לרומא ומשם לפירנצה.
תמיד בטיולים אשתך זהבה הנהגת?
כן. אני מתעסק עם ה-וייז ומפות, על מפה אני רואה מקומות או איזה ישוב שכדאי להיכנס שאני לא מכיר. טסנו לרומא ומשם לפירנצה. יום ראשון לקחנו רכב שכור. נסענו למקומות האלה, מקומות מדהימים ביופיים, אתה כאילו באלפים אבל בטוסקנה, הירוקה והיפה. ירדנו מההרים, יום ראשון, צהריים, אנחנו רעבים, איזור כפרי, קשה למצוא מסעדה. נכנסנו לכפר בשם פלריציו. הכביש חצה אותו לשניים. הכביש היה מלא מכוניות חונות על הכביש. קשה לעבור. חשבתי איך חונים ככה על הכביש.
אשה חצתה את הכביש ושאלתי אותה איפה יש מסעדה שאפשר לאכול שם?
אמרה שיום ראשון והכל סגור. אתם יכולים לבוא איתי לכנסיה יש שם חגיגה, ארוחה וכולם מוזמנים לבוא. שאלתי אותה אנחנו תיירים וענתה בודאי.
שאלתי לרגל מה החגיגה וענתה שתיקנו את העוגב הקדוש בכנסיה אז יש חגיגה וארוחה וכל הכפר שם. מתקרבים לחצר הכנסיה, היה שם מנגל ענקי בגודל 4-5 מטר ועליו כל מיני סוגי בשר, בצד שולחנות ערוכים לאורך עם ירקות, גבינות, נקניקים, אנטי פסטי ויין, אבל אין אף אחד. כולם בכנסיה. כנסייה יפיפיה, עתיקה, לא כל כך גדולה אבל יפיפיה.
עלינו על המדרגות לצד האשה. שומעים את העוגב, ואשתי ואני היינו הלומי רעם. מסתכלים אחד על השניה. הוא ניגן את המנגינה של "לחיי העם הזה". נכנסים לכנסיה. מלאה מפה לפה. בצד נגן עוגב. כל הקהל מהנהן עם הקצב כי מכירים את הלחן. מסיים הנגן את הנגינה, בחזית עומדים כומר ושתי נזירות אחת מהן מחזיקה נייר גדול ומתחילה "ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן". בעברית, עם מבטא איטלקי כבד אבל בעברית...
אנחנו לא מאמינים למשמע אוזננו. ואז היא המשיכה "ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". כל הקהל אומר "אמן". קמים, מתחבקים. אני וזהבה שתולים במקום. לא מבינים מה קורה פה.
נוצרים קתולים, תשמע זה נשמע משהו.
הלכתי לנזירה ואמרתי לה "בוקר טוב" שאלתי אותה "מה שהתפללת זה בעברית?" אמרה שכן. שאלתי אותה "איך זה יכול להיות, זו תפילה של יהודים" היא מצביעה לי על נגן העוגן "לך לבובי הוא יסביר לך".
ניגשתי אליו, והוא עוד התעסק בעוגב ושאלתי אותו (באיטלקית) "מה שניגנת עכשיו זה איטלקית או ישראלית?"
הוא הרים את הראש מהעוגב ושאל אותי "אתה מישראל?" ואמרתי שכן. "אז תדבר עברית" !
שאלתי אותו מי הוא, ענה "ראובן ענתי ממזכרת בתיה". אמר לי "מי אתה?" אמרתי לו שאני חיים קוזניץ מזיקים. מסתכל עלי "אתה חיים קוזניץ שמספר בכל יום שישי בגלי צה"ל בתוכנית של שמעון פרנס סיפורים?" אמרתי שכן זה אני. ואז צועק לאשתו "אראלה (אשתו) בואי בואי. זה קוזניץ שאנחנו מקשיבים לסיפורים שלו כל יום שישי".
שאלתי אותו מה קורה פה, זה כנסיה או בית כנסת, ואז אמר לי אם אתה רוצה סיפור, אמרתי בטח, בוא איתנו. יצאנו מהכניסה, כולם מתחבקים איתם, מתנשקים, נראה שמאד אוהבים אותם, אכלנו איתם קצת מהכיבוד שהוגש לשולחנות.
הלכנו איתם הביתה, בית יפהפה בן שלוש קומות. בית עתיק יפיפה. הושיבו אותנו בסלון וראובן התחיל לספר את הסיפור.
כשהיה בן 4, השנה 1944, הנאצים הגיעו לפירנצה, סיפור היסטורי אחרי הדחת מוסוליני, בנות הברית התחילו להתקדם לכיוון סיציליה. חבר של אבא שלו, שהיה קצין במשטרה האיטלקית בפירנצה, אמר לאבא "תברח מכאן כי הנאצים באים, ירצחו אתכם".
האבא לקח את אשתו וארבעת הילדים הקטנים. ראובן בובי היה בן 4, גבריאל האח צעיר ממנו היה בן שנה, ואנדריאה בן שש ועוד אח אחד גדול מהם, וגם סבתא שהיתה איתם וברחו מפירנצה. הם מצאו מערה ליד טוסקנה ליד העיירה פלריציו. שנה הם התחבאו במערה. כמה מתושבי הכפר ידעו שהם שם ודאגו להם לאוכל, שמרו על הסוד וככה הם ניצלו.
(סיפור המערה המופלא מסופר בסרט דוקומנטרי נפלא "שלושה אחים ומערה" – לו מצורף קישור. סרט המלווה את ראובן ושני אחיו במסע בו חיפשו ימים ארוכים את המערה,תוך כדי שיחות מרתקות ביניהם. את הסרט ביימה במסגרת "דוקאביב" כלתו תמר טל ענבר, אשר זכתה עליו בפרסי אידפא . הסרט הוקרן לא אחת בערוצים בארץ וחובה לצפות בו, אם טרם עשיתם זאת.
אגב היא מתגוררת עתה עם בן זוגה נדב בכפר , לסירוגין עם ביתם בפירנצה והם מתחזקים את בית ההארחה במקום ההורים. א. ב. ד. )
הקישור לסרט: https://youtu.be/-8EltuP6sTg
המלון http://casameo.it/
בסוף המלחמה הם עלו לישראל, גרו בפתח תקוה. כמובן גדלו כאן. ראובן התקבל למכון ויצמן. עבד כל חייו במכון וייצמן. פיתח הרבה דברים. הרבה פטנטים רשומים על שמו, הקים את מוזיאון המדע במכון ומוזיאון דומה בהלסינקי ואף היה שותף להקמת מוזיאון המדע בוושינגטון.
(ראובן זכה ב2002 בפרס נשיא המדינה לארץ ישראל היפה על פיתוח המוצגים של גן המדע במכון ויצמן ובין לבין היה אלוף הארץ בקליעה למטרה 8 פעמים.. גם מיזם "דיאלוג בחשיכה" הידוע במוזיאון חולון הינו תוצר מוחו הקודח.. א.ב.ד)
כאשר יצא לפנסיה מוקדמת, לקח את כספי הפיצויים ונסעו לאיטליה שם חיפשו בית לשפץ. ראובן עושה הכל במו ידיו.
(הוא הוא גם אמן ש"מפסל" בברזל, מנגן על חליל וממציא כלי נגינה, בונה מעקות ברזל אמנותיים, מרכיב ובונה רהיטים, הוא המציא המצאות בתחום הפיזיקה, המוזיקה, הכימיה, הגיאוגרפיה, הבליסטיקה. אפילו את ביתו במזכרת בתיה בנה בעצמו, כולל יציקת המרצפות ! א.ב.ד.)
ואז מצאו בפלריציו מגדל אטרוסקי הרוס, מבנה בן יותר מאלף שנה. קנו אותו והוא ואראלה שיפצו אותו במו ידיהם. יום אחד בתשע בערב, עם סרבל מאובק מהעבודה, ישב במרפסת וניגן בחליל "לחיי העם הזה". אגב, ראובן יודע לנגן בהרבה כלי נגינה. פתאום שתי נזירות שגרות מולם דופקות בדלת. הוא חשב שהפריע להן. טוסקנה בתשע בערב זה כמו אמצע הלילה... התחיל להתנצל. הנזירות אמרו לא שלא צריך להתנצל. המוזיקה מאד יפה ואם הוא מוכן לבוא לנגן במיסה של יום ראשון בכנסיה בכפר.
הוא אמר בשמחה רבה, אבל יש בעיה כי זו מוסיקה של יהודים. אמרו לו הנזירות שבכנסיה אפשר לנגן איזה מוסיקה שרוצים. ככה הוא התחיל לנגן בכנסיה בכל יום ראשון את "לחיי העם הזה" בחליל.
יום אחד הוא שאל את הכומר של הכנסיה אם הוא יכול לנסות לנגן בעוגב. אומר לו הכומר שכבר 450 שנה העוגב הזה מקולקל. כולם ניסו לתקן אותו אבל בלתי אפשרי לתקן אותו. ראובן ביקש את רשותו של הכומר לתקן את העוגב. וראובן ענתי, איש מכון ויצמן, ממציא הפטנטים, תיקן את העוגב העתיק שאף אחד לא הצליח לתקן אותו.
הארכיבישוף של טוסקנה, ההיררכיה הדתית הכי גבוהה של טוסקנה, שהוא למעשה סגנו של האפיפיור, שמע שתיקנו את העוגב הקדוש. בא לבקר. הנזירות הכינו עבורו ארוחת ערב והזמינו כמובן את ראובן ואת אשתו. ראובן מספר שאראלה היתה בארץ והביאה בקבוק יין ירדן, יין ישראלי. לקחו אותו ובאו לבית של הנזירות, הכיר את הארכיבישוף, שוחחו. ישבו לאכול. הקתולים לפני שאוכלים, הם מתפללים. הם משלבים את כפות הידיים, עוצמים את העיניים ומתפללים.
כעבור כמה שניות הארכיבישוף פתח את העיניים וראה שראובן לא מתפלל. הפסיק את התפילה. אמר "בואו ניתן לאורח שלנו להתפלל בשפתו".
ראובן אמר שהוא יהודי אבל הוא לא הולך לבית הכנסת אבל מה שהוא יודע זה "ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן" ו-"ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ואמר את זה.
הנזירות מאד התלהבו. שאלו אם הוא יכול לכתוב את התפילה באותיות לטיניות. שאל למה ואמרו לו שהן רוצות להתפלל את זה בכנסיה במיסה בכל יום ראשון. ראובן אמר להם שזו תפילה של היהודים, שמתפללים בבתי הכנסת, לא של הנוצרים. אבל הארכיבישוף של טוסקנה, ההיררכיה הדתית הזו, אמר לו שאלוהים שומע תפילות בכל השפות. ומאז משמיעים בכנסיה בפלריציו מתפללים בעברית וגם מנגנים את "לחיי העם הזה".
אבל בשנתיים האחרונות ראובן בארץ, לא בפלריציו, מתמודד עם מחלה קשה מאד, אני בקשר איתו ודיברתי איתו הבוקר, הוא סיפר לי שהחליפו לו את התרופות והוא מרגיש יותר טוב, והבטחתי לו שכמו שניצח את הנאצים, הוא ינצח את המחלה הארורה.
כאן אצלך שמעון, אני בטוח שבשמי ובשמך אנחנו מאחלים לראובן ענתי לשנה החדשה שינצח את המחלות, וימשיך לנצח את כולם כמו שעושה תמיד.
עד כאן סיפורו של חיים קוזניץ. סיפור שהוא רק אחד מני רבים על בובי, האיש בעל ידי הזהב, נשמת האמן והלב הרחב
ואנו במערכת, רעייתי חנה ואני וכל חברינו המשותפים מאחלים לבובי שימשיך להתמודד במחלתו ולנצח, בעזרת חוסנו המופלא והרוח האופטימית שאופפת אותו מאז ומעולם וכמובן בעזרת רעייתו הנהדרת אראלה.
שנת בריאות להם ולכולנו.
לקישור לסרט "שלושה אחים ומערה"
https://youtu.be/-8EltuP6sTg
לקישור לשידור:
