נס ציונה הינה עיר שיודעת את מורשתה ותדע גם את עתידה !

מונה (משה) לרר הינו דמות מוכרת בעיר ולא פלא. הן כמי שהיה מעורב לא מעט בציבוריות ובפוליטיקה, והן כמהנדס מוכשר ואיש עסקים מצליח.

אך לא כל מי שפגש בו יודע כי הוא נינו של ראובן לרר האגדי, מייסד נס-ציונה, בן אחר בן. כי מונה הינו בנו של מאיר ז"ל ונכדו של משה ז"ל, בכורו של ראובן ושותפו להקמת "נחלת ראובן".

בשבע השנים האחרונות, הקדיש מונה זמן רב ולא מעט כסף כדי לממן מחקר מקיף של תולדות משפחתו, על כל נספחיה ושלוחותיה. הדבר נדרש מכיוון שבניגוד למייסדי מושבות אחרות, שהיו בהם גם לא מעט אנשי ספר ושחייהם היו קלים בהרבה תודות לתמיכת הברון רוטשילד – כאן בנחלת ראובן חיו בצמצום רב ועמלו קשות.

ומתברר כי ראובן ובנו משה אחריו, כלל לא נתנו דעתם למורשתם ואיך תיזכר. הם היו איכרים חרוצים ושתקנים ויותר מכל עקשנים, שלא סיפרו רבות לצאצאיהם וכך נוצרו פערים רבים בסיפורי שרשרת הדורות ומיתוסים ועובדות התערבבו לא אחת, כולל פערים שרק עתה מתחילים להתמלא, על עשרות קרובי משפחה החיים בארצות ניכר.

תוסיפו לכך את הויכוחים שהיו בשעתו, מטבע הדברים, בין המשפחות השונות ובהעדר תעוד מסודר, או שכזה היה רק אצל חלק מהן וממילא תקבלו כמה וכמה גירסאות לכל סיפור.

לכן וכדי שנכדיו אחריו יוכלו כבר בנעוריהם ללמוד את מורשתם והפעם בצורה מסודרת ולא בקטעי סיפורים, החליט מונה שהגיעה השעה להשקיע בכתיבת ספר מקיף שקדמה לו עבודת תחקיר שיטתית – על תולדות המשפחה.

למשימה הצטרפו גם בני דודים שלו, ראשונים ושניים ועוד מצאצאי השבט. הם שכרו לנושא את תמי הפטל,  סא"ל במיל. וכיום חוקרת שהתמחתה בתחום. ולאחר כשבע שנים וכמות אדירה של פגישות, ראיונות וידאו ואיסוף תעוד – היא השלימה את כתיבת הספר.

אלא שהספר שכתבה  הינו גדול, מקיף וממצה ובעיקר אקדמי, אך לא חומר קריאה קל וקולח לבני עשרה, לדוגמה. לכן ולאחר שנועץ בידידי דב אייכנולד, מנכ"ל הוצאת "ידיעות ספרים" פנה מונה לעזרת הסופרת הידועה יהודית רותם, שמלבד היותה כותבת מחוננת, מכירה היטב מימיה כחרדית בעצמה, את הרקע וההתנהלות של אותם ראשוני עירנו.

ואכן, יהודית הפכה את המחקר והסיפור הדוקומנטרי לרומן קולח ומרתק, המציג בפנינו את הסיפור ההיסטורי כולו, אך עושה זאת כסיפור קולח על בני אדם, חבריהם, יחסיהם זה עם זה ועולמם הרגשי.