הגירושין של אחרי החגים מאת הרב מיכאל לייטמן
הרב מיכאל לייטמן
24.04.22 / 12:21
הגירושין של אחרי החגים - מדי שנה, בסוף תקופת החגים נרשמת עלייה בפניות למשרדי עורכי הדין בתחום "דיני משפחה", זאת במקביל למספר שיא של חיפושים בגוגל אחר המונח "להתגרש". לפי נתוני הלמ"ס שיעור הגירושין בישראל עולה עם השנים – אם בשנת 1970 התגרשו 2,442 זוגות, בשנת 2019 התגרשו 15,992 זוגות.
הגירושין של אחרי החגים מאת הרב מיכאל לייטמן
מצד אחד, מפתיע שדווקא אירועים חגיגיים בהם מפלס האחדות המשפחתית עולה ויש נטייה טבעית יותר לקשר וחיבור, מביאים בסופם לפיצוצים גדולים יותר במערכות היחסים. מצד שני, זה מתקבל על הדעת. בימי החג אנשים דבוקים יחד, כלואים בתוך הדירה סביב השעון – אוכלים יחד, ישנים יחד, יוצאים יחד, חוזרים יחד, ולאן שלא מביטים נתקלים בפרטנר לחיים.
למה אנשים מתגרשים ? צד הנשים, צד הדברים
מצב צמיגי כזה עלול להימאס מהר מאוד על אחד מהצדדים, או על שני בני הזוג יחד. בשגרת חייהם הרגילה, בימות החול, הם לא רגילים לראות אחד את השנייה פרט לברכת "שיהיה לך יום טוב" בשעות הבוקר, ושיח קצר סביב השאלה הרטורית של "איך היה היום?" בסוף היום.
ברוב הבתים חיי המשפחה מסתכמים בחצי שעה מצטברת של יחד לאורך היום, וככל שמוסיפים זמן שהות יחד, המתח גובר. נוסיף שעות נוספות, יתרבו הסכסוכים והמריבות.
פעם, כדי למנוע ולהימנע מחיכוכים מיותרים, שהם אגב צפויים מצד הטבע האגואיסטי, החלוקה בבתים הייתה מראש אחרת. עוד לפני שלמדתי אצל מורי הרב"ש, למדתי אצל מקובל גדול בירושלים. אני מדבר על שנות השבעים. כשהגעתי ללמוד אצלו, המבנה שבו התגורר היה מחולק לשניים: כניסה אחת לעזרת גברים וכניסה שנייה לעזרת נשים.
במתחם הגברים ישנו הוא ובניו, ובמתחם השני ישנה אשתו והבנות, וכמובן גם הילדים עד גיל שנתיים-שלוש. לאורך היום, בזמן הארוחות המשותפות, היו הגברים מגיעים לעזרת הנשים וסועדים כולם יחד. כך גם בשבתות וחגים.
אבל פרט לזמנים הללו, כל אחד במרחב שלו, לומדים או עוסקים במלאכות שונות, לא מתערבבים. גם הילדים גדלו על דוגמאות שספגו מהמבוגרים ולא התבלבלו, אלא כל אחד התפתח על פי טבעו. אני משער שאדם מודרני מרים גבה, אבל כך גם היה נהוג אצל אבות אבותינו, החל מאוהל אברהם ואוהל שרה, ועד לתרבויות ועדות שמשמרות עד ימינו את המנהג.
הזוגיות במסורת היהודית הפתרונות והאיזונים
החכמים שפעלו כך לאורך הדורות ידעו היטב את טבע הגבר ואת טבע האישה, את שני היסודות ההופכיים המשלימים זה את זה, ולכן הקדימו תרופה למכה. הם ידעו שהשניים לא בנויים מבחינה פנימית להיות יחד, אלא אם לומדים להתקשר בחכמה מעל הניגודיות הגוברת.
לכן כשהנתונים מעידים על עוד זוגות שמתפרקים, בפרט שהם מבלים מבוקר עד ערב בין ארבעה קירות, אני נוטה להאמין שבעתיד זוגות יסגלו לעצמם אורח חיים משותף אחר, שקרוב בשורשו ובמהותו לדוגמה שראיתי בירושלים לפני כארבעים שנה. במקום להמציא דרכים מקולקלות מעל הטבע, הם יעדיפו להיצמד לחוקי הטבע שאף פעם לא משתנה.
ולא לטעות. אין מדובר על ריחוק רגשי, אלא פיזי, ובזמנים מוגדרים ומוסכמים מראש. לגירושין זה בטח לא יגרום, אלא רק לחיזוק הקשר, לגעגוע עמוק, לכבוד הדדי ולכמיהה למפגש הבא.
