באתי לעזור, יצאתי חשוד: הסכנה בלתת "עדות פתוחה" במשטרה

הדבר הנכון לעשות, כמובן, הוא למסור את מה שראיתם למשטרה. יום למחרת, אתם מקבלים טלפון. שוטר נחמד מזמין אתכם לתחנה "רק כדי לתת עדות" ולעזור להם "לסגור את התמונה". אתם מגיעים, בטוחים בעצמכם, הרי אתם בצד של הטובים. אתם נכנסים לחדר, מול חוקר, ומתחילים לספר את הסיפור שלכם. אלא שכאן, הסיטואציה עלולה להסתבך, ולעיתים קרובות, דווקא האנשים הנורמטיביים ביותר הם אלו שנופלים למלכודת.

הרגע שבו האוויר בחדר משתנה

חקירה משטרתית אינה שיחת חברים. חוקר מנוסה בוחן כל מילה, כל היסוס וכל סתירה קטנה. הזיכרון האנושי, במיוחד מאירוע טראומטי או מלחיץ כמו קטטה, אינו מושלם.

אתם מתחילים לספר, אבל החוקר קוטע אתכם בשאלות, "רגע, אמרת שהוא היה מימין, אבל בעדות הקודמת הוא היה משמאל", "למה חיכית עשר שניות לפני שהתקשרת?", "אתה בטוח ששמעת 'אני ארצח אותך' ולא 'אני ארביץ לך'?".

מתוך הלחץ והרצון להיות מדויקים, אתם עלולים להתבלבל, לשנות פרט קטן או להסתבך בגרסה. עבורכם, זו עייפות. עבור החוקר, זו עלולה להיראות כנורת אזהרה. פתאום, החוקר עוצר, מסתכל עליכם במבט שונה, ואומר את המשפט שמקפיא את הדם. "אני נאלץ לעצור את גביית העדות. אני מודיע לך שאתה חשוד במעורבות..."

מ'עד' ל'חשוד' בשנייה אחת

ברגע זה, העולם המשפטי שלכם התהפך. אתם כבר לא "אזרח טוב שעוזר", אלא "חשוד באזהרה". רוב האנשים הנורמטיביים קופאים במקום. האינסטינקט הראשון הוא להתגונן, לצעוק, "מה פתאום? אני? אני רק באתי לעזור!", ומתוך פאניקה, להמשיך לדבר בניסיון נואש "לנקות" את עצמם.

זוהי הטעות הקריטית ביותר. מרגע שהוזהרתם, כל מילה שלכם מתועדת ועלולה לשמש כראיה נגדכם. בעוד עבריינים מנוסים מכירים את התרגיל ויודעים לשתוק ולדרוש עורך דין, דווקא האזרח הנורמטיבי, שחרד לשמו הטוב, הוא זה שמפליל את עצמו בתום לב.

המעבר מסטטוס 'עד' לסטטוס 'חשוד' הוא רגע משפטי טעון, המשנה את כל כללי המשחק ואת מערך הזכויות שלכם. זהו השלב שבו אסור להישאר לבד. ההבנה המדויקת של זכויותיכם, וחשוב מכך של חובות המשטרה כלפיכם היא קו ההגנה הראשון שלכם. לפני שממשיכים לומר מילה נוספת, חובה להבין את המשמעות המלאה של המעמד החדש שלכם. קבלת ייעוץ לפני חקירה אינה הודאה באשמה; זוהי מימוש זכות בסיסית שנועדה להגן עליכם מפני הלחץ והטקטיקות של חדר החקירות, ולהבטיח שגרסתכם תישמע באופן שלא יסבך אתכם עוד יותר.

המסר הוא חד, אם זומנתם למסור עדות על אירוע שהייתם עדים לו או מעורבים בו, גם אם אתם בטוחים במאה אחוז בחפותכם, עליכם להיות מודעים לכך שהקו בין עד לחשוד עלול להיות דק משערה.

האמור בכתבה זו אינו מהווה ייעוץ משפטי, המלצה, או חוות דעת, ואין להסתמך עליו. הכתבה נועדה להסברה כללית ומתן מידע בלבד. בכל מקרה ספציפי, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין מוסמך.