הוועדה שתפקידה לקבוע אוסטאוארטריטיס אחוזי נכות בודקת בעיקר איך הפגיעה משפיעה על התפקוד היומיומי של האדם, אבל הבעיה היא שאנשים רבים מגיעים לוועדה כשהם בטוחים שהמסמכים הרפואיים שלהם "מדברים בעד עצמם".
הכאב אמיתי, אבל בלי הכנה נכונה, הוועדה עלולה שלא לראות את זה
רק כשאנשים ניצבים מול הוועדה, הם מבינים שהפער בין כאב רפואי לבין נכות מוכרת הוא עצום. עם המידע שתמצאו באתר נעמה - מרכז לייעוץ משפטי, תוכלו להגיע מוכנים היטב לדיון בוועדה הרפואית שתקבע את גובה אחוזי הנכות בהתאם לקריטריונים הנכונים למצבכם.
"יש לי כאבים מטורפים": המשפט שלא תמיד עוזר בוועדה
בוועדות רפואיות יש טעות שחוזרת על עצמה: אנשים מתמקדים בכאב, במקום בהשלכות שלו, ומגיעים עם דיסק של MRI, קלסר בדיקות וצילום שמראה שחיקה בדרגה גבוהה בברך, ואז אומרים לרופא: "יש לי כאבים בלתי נסבלים".
מבחינתם זה מובן מאליו, כי אם יש שחיקה, ברור שיש מגבלה, אבל מבחינת הוועדה כאב הוא תיאור סובייקטיבי. שני אנשים עם אותה תוצאה בצילום יכולים לתפקד בצורה שונה לחלוטין.
לכן בתי הדין לעבודה חזרו לאורך השנים על העיקרון שלפיו הוועדה קובעת נכות לפי ממצאי הדמיה בלבד, אלא לפי ההשפעה התפקודית שנגרמת מהם בפועל.
המקרה שנראה "בטוח" והסתיים בלי אחוזי נכות
לפני כשנתיים הגיע לייעוץ משפטי נהג חלוקה בן 52 שסבל משחיקת סחוס קשה בשתי הברכיים. בצילום רנטגן נראו שינויים ניווניים מתקדמים, אורתופד המליץ על זריקות, ובסוף אפילו על החלפת מפרק עתידית. מבחינתו, לא הייתה שאלה בכלל: "אני בטוח מקבל נכות".
בוועדה הרפואית שאלו אותו חמש שאלות קצרות:
- האם אתה עובד?
- אתה נוהג?
- אתה עולה במדרגות לבד?
- אתה מתלבש לבד?
- כמה זמן אתה מסוגל ללכת?
הוא ענה בכנות: "כן, אבל קשה לי"; "כן, אבל עם כאבים"; "כן, אבל לאט". בסיום הוועדה נקבעו לו 0% נכות, כי מבחינת הוועדה, התשובות שלו שידרו תפקוד כמעט מלא. הוא תיאר כאב אבל לא המחיש מגבלה תפקודית ברורה, רציפה ומדידה.
רק במסגרת הערר התברר המצב האמיתי:
- הוא עצר את הרכב כל שעה כדי למתוח את הרגליים
- הוא הפסיק לעבוד שעות נוספות
- אשתו התחילה לבצע עבורו קניות כי הוא לא הצליח לעמוד בתור בסופר
- בלילה הוא ישן שינה מקוטעת בגלל הכאב
- בירידה במדרגות הוא נאחז במעקה באופן קבוע
אלה פרטים שלא הופיעו במסמכים הרפואיים הראשוניים ולכן מבחינת הוועדה הראשונה הם פשוט לא היו קיימים. רק במסגרת הערר, כשהוצג המצב התפקודי המלא, נקבעו לו אחוזי נכות לאוסטאוארטריטיס.
מה צריך להכין מראש כדי שהוועדה תקשיב?
חשוב להציג את המציאות באופן מלא ומדויק, ולהבין שבמסמכים הרפואיים חסרה שכבה שלמה של מידע תפקודי. יש כמה סוגי מידע שמשפיעים על התייחסות הוועדה:
מה שהכי חשוב זה לייצר רצף אמין של תיעוד, מכיוון שאם אדם טוען שהוא לא מסוגל ללכת יותר מ-10 דקות, אבל בתיק הרפואי אין שום אזכור למגבלת הליכה במשך שנים, הוועדה עשויה לראות בכך חוסר התאמה.
הוועדה בוחנת גם את מה שלא נאמר
בוועדות רפואיות יש משמעות גם להתנהלות:
א. איך האדם נכנס לחדר
ב. איך הוא מתיישב
ג. האם הוא מחליף תנוחות
ד. האם הוא מצליח להתכופף
ה. האם הוא זוכר לתאר את הקושי בזמן אמת או רק כששואלים אותו ישירות.
רופאים בוועדות רואים מאות מקרים בחודש, ובחלק מהמקרים הם מבחינים בסתירות קטנות שאדם בכלל לא שם לב אליהן, כמו למשל אדם שטוען שאינו מסוגל לשבת יותר מחמש דקות, אבל ישב חצי שעה בחדר המתנה בלי לקום. או אדם שמתאר מגבלה קשה ביד אבל ממלא טפסים בקלות.
במקרים אלו, נציגי הוועדה מנסים להבין עד כמה התיאור תואם את ההתנהלות במציאות.
נציגי הוועדה לא אמורים לנחש את מצבכם ולכן התנהלות נכונה היא קריטית
חשיבות הכרה מלאה של הזכויות הרפואיות והמשפטיות היא מהותית, ובאתר נעמה - מרכז לייעוץ משפטי תוכלו למצוא מידע מקיף שיסייע לכם להתנהל מול הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.
כשתביאו איתכם את המסמכים המשמעותיים ותציגו את המצב הרפואי המלא שלכם בלי הגזמות אבל גם בלי להמעיט מהמציאות, תוכלו להגדיל את סיכוייכם לקבל הכרה של אוסטאוארטריטיס אחוזי נכות שמשקפים את מצבכם.
שאלות ותשובות
האם צילום MRI או רנטגן מספיקים כדי לקבל אחוזי נכות?
לא. הוועדה הרפואית לא קובעת אחוזי נכות רק לפי בדיקות הדמיה. גם ממצאים משמעותיים כמו שחיקת סחוס, בלט דיסק או פריצת דיסק לא מבטיחים אחוזי נכות אם לא מוכחת פגיעה תפקודית בחיי היומיום.
מה נחשב ל"פגיעה תפקודית" מבחינת הוועדה?
פגיעה תפקודית יכולה להיות קושי בעמידה ממושכת, ירידה ביכולת העבודה, צורך בעזרה בבית, מגבלת הליכה, הפרעות שינה בגלל כאב, קושי בנהיגה, ירידה בהרמת משאות או צורך במנוחות תכופות במהלך היום.
האם עבודה מלאה פוגעת בסיכוי לקבל אחוזי נכות?
לא תמיד, אבל היא בהחלט יכולה להשפיע על האופן שבו הוועדה תופסת את חומרת המצב. לכן חשוב להסביר איך הכאב משפיע על היכולת לעבוד, על שעות העבודה ועל התפקוד במהלך היום.
למה אנשים מקבלים אחוזי נכות גבוהים יותר בערר?
במקרים רבים בערר מוצגים מסמכים נוספים, תיעוד תפקודי מפורט יותר והסברים שלא ניתנו בוועדה הראשונה. לעיתים ההבדל טמון באופן שבו הפגיעה הוצגה והוסברה לוועדה.
