מהי תופעה זו וכיצד היא משפיעה על המצב הנפשי של הסובלים ממנה
כאשר מדברים על מיסופוניה מתכוונים למצב של תגובות רגשיות חזקות מאד לצלילים מסוימים, הכוללות כעס, חרדה, גועל ואפילו פאניקה, המלווה בשינויים פיזיולוגיים, כמו הזעה ודופק מהיר. הסובלים מהתופעה עצמה חווים באותו הרגע תחושת אובדן שליטה עם חשיפתם לטריגרים הקוליים, מה שמוביל לנטייה להימנע ממצבים חברתיים ולהתבודד כמנגנון הגנה מפני החשיפה לאותם רעשים. עם הזמן, הפחד מהחשיפה לרעשים האלה עשוי להוביל לחרדה, לדיכאון ואף לפגיעה בתפקוד היום יומי בעבודה, בלימודים ובמערכות יחסים. הלחץ הנפשי הנלווה לכך עשוי להיות מלווה תחושה של אשמה ובושה, שכן הסובלים מהתופעה יודעים כי תגובתם קיצונית ואינה פרופורציונאלית, אך מתקשים לשלוט בה.
אילו סוגי רעשים מעוררים את התגובה והאם כל אדם מגיב באותו אופן לאותם רעשים
רעשים של לעיסה וגם שתייה (לגימה) נחשבים למובילים בראש רשימת הטריגרים הנפוצים והם מעוררים אצל רבים, המתמודדים עם התופעה, תגובות חזקות במיוחד. כמו נקישות של עט, הקלדה על מקלדת ואפילו נשימות כבדות הם טריגרים מעוררים, אך התגובה לסוגי הרעשים האלה היא אינדיבידואלית, כאשר צליל מסוים יכול מעורר תגובה חזקה וקיצונית, בעוד שאצל אחר, המתמודד גם הוא עם מיסופוניה, עשוי להיות בלתי מורגש. גם רמת הקרבה לאותו אדם שמייצר את הרעש משחקת תפקיד כאן, כאשר לעיתים קרובות הרגישות עשויה להיות גבוהה יותר דווקא כאשר הצליל מגיע מבני משפחה או מאנשים קרובים.
איך מזהים את הקשר בין רעש לבין תחושות של מתח, כעס או חרדה
זיהוי הקשר בין הרעש לבין התחושות הקיצוניות מתחיל בדרך כלל עם ההבחנה בדפוס שחוזר על עצמו, הכולל תחושות גופניות ורגשיות עוצמתיות בתגובה לצלילים מסוימים. לרבים הסובלים מכך, או מעוניינים לזהות את הקשר הזה, מומלץ לנהל יומן מעקב לצורך תיעוד הצלילים המעוררים, עוצמת התגובה שלהם לכך (רגשית ופיסית) וגם הסיטואציה החברתית שבה הם מתרחשים, כדי להבין לעומק את מידת ההשפעה של ההפרעה על חיי היום יום, ובהמשך לבחון שיטות טיפול והתמודדות מתאימות. עם הזמן, ישנם כאלה שמזהים שעייפות, מתח נפשי קודם או סביבות מסוימות מגבירים עוד יותר את העוצמה לרעשים, מה שיכול גם כן לעזור ולהוות בסיס לטיפול מקצועי ובחינת הסוג המתאים.
האם הסיבה להפרעה היא גורמים פסיכולוגיים או ישנם גם גורמים פיזיולוגיים שמשפיעים על כך
על פי מחקרים שבוצעו בתחום, נמצא כי ישנו שילוב של גורמים נוירולוגיים ופסיכולוגיים במצבים כאלה, כאשר אצל אנשים המתמודדים עם מיסופוניה ניתן לראות פעילות יתר באזורים במוח האחראיים על עיבוד רגשי ותגובות של "הילחם או ברח". נמצא קשר בין ההפרעה לעיבוד חושי לא תקין, כלומר, מצב שבו המוח מתקשה לסנן גירויים קוליים מסוימים ומגיב אליהם בעוצמה חריגה. גם בפן הפסיכולוגי, חרדה קודמת, טראומה או אירועים משמעותיים שהתרחשו במקביל לחשיפה לצלילים מסוימים, עשויים להשפיע על התפתחות הרגישות לרעשים מסוימים, ואפילו נטייה תורשתית, כפי שמגלים מספר מחקרים בנושא גנטי, יכולה להיות הסיבה לכך, ובייחוד במצבים בהם ההפרעה נפוצה יותר במשפחות מסוימות.
איך ניתן לטפל במיסופוניה
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוכח כיעיל מאד במקרים כאלה, שכן הוא מסייע בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה שליליים כחלק מההתמודדות החדשה מול אותם רעשים מעוררים. גם מדיטציה וביופידבק הן שיטות טיפוליות שיכולות לעזור ולהפחית את התגובה הפיזיולוגית לרעשים ואפילו חשיפה הדרגתית, בחלק מטיפול תומך, שבה המטופל נחשף באופן מבוקר ובהדרגה לצלילים, יכולה להפחית את עוצמת התגובה הרגשית ולפתח סבילות גבוהה יותר לאורך זמן. במקרים מסוימים, שימוש בתרופות לחרדה או דיכאון יכול גם הוא לסייע בהפחתת התסמינים, ובייחוד במקרים בהם ההפרעה מלווה בבעיות נפשיות נוספות. וגם, התאמות סביבתיות, כחלק מטיפול, יכולות לסייע, וזה אומר שימוש באטמי אוזניים ויצירת סביבה תומכת בעזרת בני המשפחה והקרובים.
