עם ישראל שלי

כל זה השתנה עם הופעת הקורונה בחיינו ולאחר מספר שנות לימוד עם בני ברוך. פתאום כאילו חוקי הטבע השתנו. הרפואה המפותחת וכל הידע  העצום שהצטבר לא הסביר את התופעה המשונה הזאת שסגרה את העולם. שלחה את כל האנשים בכל מקום לשבת בבית. עולם בחרדה. הרופאים  הפרופסורים ואנשי המדע הסתובבו באולפנים וניסו לספק הסברים לתופעה. הסבירו, התווכחו ובסוף פחות או יותר הודו שהם לא באמת יודעים. מבוכה גדולה.

הנגיף הזה לא מתנהג כצפוי. כל מה שיודעים, כל המחקר, כל ההישגים המדעיים, כל זה השאיר אותנו ללא הסבר ללא תשובות, בלי לדעת מה אפשר לעשות בשביל לשלוט.

כמו שמישהו או משהו מחזיק את כל העולם כמו בובה על חוט. שולט. וכל המומחים מכל העולם עומדים נבוכים מול הטבע ששינה את כללי המשחק.

וזה השלב שהאמונה החילונית שלי מתחילה להתערער. ההסבר שיש כוח עליון שמנהל את האירוע זה פחות או יותר ההסבר הכי הגיוני ששמעתי. קשה לי לוותר על האשליה שאנחנו שולטים בחיינו. אבל המציאות לא מאפשרת לי לשקר לעצמי.

פותחת את עצמי לנסות להבין, לנסות להרגיש, להתחבר לכוח שעד עכשיו נסתר  ממני

לפני שנים נתקלתי בשיעור קבלה. הרעיון שעלה שם נשמע לי נכון והזוי באותה מידה.

 הרעיון שעם ישראל הוא אכן העם הנבחר, ותפקידו אכן להיות אור לגויים, והאור הוא הדרך הנכונה לאנושות לחיות. בחיבור מעל כל ההבדלים.

"על כל פשעים תכסה אהבה" אמרו שם.

 "ואהבת לרעך כמוך"

מה שאמרו שם זה שאם עם ישראל לא יתעורר לתפקיד שלו, יגיעו מכות שידחפו אותו לשם.

והנה הגיעה מכה. הכוח העליון הרחיק אותנו אחד מהשני. שם אותנו כל אחד בבית שלו. לבד. בלי לגעת.

רק כשנבין שהפיתרון הוא בחיבור, רק אז נחיה כולנו חיים טובים ורגועים. ואת זה אנחנו צריכים ללמד את העולם

כשמקשיבים לחדשות קשה לדמיין איך עם ישראל מתחיל לעבוד בחיבור ואהבה. כל כך הפוך ממצבנו היום. עם קשה עורף אנחנו. נאמר שם שבסוף  נבין שאין ברירה, שהפיתרון בחיבור, ועד אז נתמודד עם מכות כמו הקורונה, שילמדו אותנו להתחבר במקום להלחם. ילמדו אותנו שאנחנו כולנו תלויים אחד בשני ורק אם נפעל ביחד ננצח.

אז אני משנה את הדיבור הפנימי, מתרגלת שפה חדשה. מחפשת דרך לתקשר עם אלוהים.

נרשמתי לשיעורי קבלה. מוצאת בתוכי מקום לעם ישראל. לא יודעת כמה זה אמיתי או אם אני עובדת על עצמי...מה שבטוח זה שכל מה שחשבתי עד היום כבר לא עובד.

אז עם ישראל שלי, בואו נמצא אחד את השני. כולנו. חילונים, דתיים, ימניים, שמאלנים, זקנים, צעירים...כולנו. בואו נמצא את הכוח שבחיבור. בואו נלמד אהבה. באמת אהבה. ונעביר את זה הלאה

אני יודעת. זה נשמע קצת קיצוני. אם יש לכם הסבר יותר הגיוני אשמח לשמוע,