שאלתם את עצמכם פעם כיצד מופק שמן הזית?

מעץ לבקבוק – הפקת שמן זית

• רגע לפני הגשם הראשון – הזמן המסורתי לאסוף את הזיתים בתהליך שנקרא מסיק הוא רגע לפני היורה. החורף מתחיל לתת את אותותיו, ואם הזיתים יישארו על העץ בגשמים, הם גם יירטבו, וגם יתקלקלו.
• כלי העבודה – מסיק מסורתי נעשה בעזרת שני כלים עיקריים – מגרפה קטנה ומקל. המקל נועד להכות בעדינות או לנער את ענפי העץ בכדי לגרום למטר של זיתים ליפול מטה לבדים והרשתות הפרושים על הקרקע שנועדו לקלוט את גשם הזיתים. המגרפה הקטנה נועדה לגרוף את הענפים ולעשות את אותה הפעולה – ניתוק הזיתים הבשלים מהענפים הכבדים
• איסוף וערימה – במסיק המסורתי הזיתים שהתפזרו באלפיהם על בדי האיסוף נאספים על ידי קיפול הבד לזוויות עד שהזיתים מתרכזים בנקודה אחת או שתיים. או אז נאספים הזיתים לשקים שנסגרים בכדי למנוע נפילה ופיזור על הקרקע (שאז יהיה מאוד מאתגר לאסוף אותם!)
• יציאה לעבר בית הבד – במסיק המסורתי הבחירה היא תמיד לעצור את השמן מן הזיתים בזמן הסמוך ביותר למסיק עצמו. עצירת השמן היא בעצם הפקת השמן מן הזית, והסיבה לבהלה היא שככל שהזיתים יושבים יחדיו בשק וממתינים לתורם, מתחיל תהליך התחמצנות שיפגע באיכות השמן ובטעמו.

אצירת השמן:

אז אחרי שמסקנו, אספנו, העמסנו, והגענו לבית הבד, הגיע הזמן להוציא את השמן מהזית לבקבוק. תהליך זה יכול להתבצע בכמה דרכים, ולמרות שעדיין יש בנמצא בתי בד מסורתיים, בהם העצירה נעשית בעזרת אבני טחינה, הרי שמרבית בתי הבד פועלים כיום בצורה ממוכנת.

הזיתים נשפכים למיכלי העיבוד, ועוברים תהליך ניקיון. לאחר מכן הם עוברים למיכל המעיכה, אשר לרוב מחומם בכדי לעודד את השמן להתנתק מהמים ומן הזית. בבתי הבד המסורתיים לא נהוג לחמם כלל את הזית (כבישה קרה), וגם בתי הבד המודרניים משתדלים לרוב שלא לחמם את הזיתים ליותר מ28 מעלות בכדי לא לפגוע באיכות השמן. שמן זית ישראלי איכותי לרוב יישא בגאון את התואר "כבישה קרה".