איך נאבקים ב"מתחם חרודי" ואיך נהפוך יחדיו את נס ציונה ממושבה לעיר ירוקה ומקיימת

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('2f10121b-c87e-4edc-aa67-1486e3322c07','/dyncontent/2024/7/7/6ac38f55-9efa-40d8-b71c-62a1f92cf06c.jpg',17973,'מנויים 300100 ',525,78,true,45868,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2f10121b-c87e-4edc-aa67-1486e3322c07','/dyncontent/2024/9/5/261e8bcd-9195-4f97-9ab6-f3f1fa8db40d.jpg',18376,'אייטם כתבה חוגים עד אחרי סוכות קרית תרבות ',525,78,true,45868,'Image','');},15]]);})

נס ציונה מצויה בצומת דרכים. בשנים האחרונות אושרו לבניה כ-15,000 יחידות דיור חדשות שצפויות להכפיל את מספר התושבים בעיר. זו העת לנסח מחדש את החזון של העיר – מ-"עיר עם לב של מושבה" ל-"עיר מקיימת", ששומרת על שטחים הירוקים שלה ובייחוד על הגן הלאומי גבעות הכורכר שהוא נכס לאומי, בצד צמיחה אחראית;
איך עושים זאת ואיך מתמודדים עם הבעיות הניצבות בפנינו?

מאמר מומלץ שכתבו: אורן פרז, בלה רזניק, ירון סופר – פעילים חברתיים ב"פורום הגבעות"

פייסבוק

בתמונות: שלשת הכותבים: אורן פרז, בלה רזניק, ירון סופר – פעילים חברתיים ב"פורום הגבעות" 

פייסבוק

בלה רזניק

ירון סופר

נס ציונה: ממושבה לעיר ירוקה ומקיימת שמתכוננת לעתיד

אנו גרים בנס ציונה כבר עשרות שנים, בחרנו לבנות כאן את בתינו ולגדל כאן ילדים. אנחנו לא ילידי העיר - באנו לכאן מבחירה – בחירה באיכות חיים, בעיר עם אופי שקט וטבע ייחודי. כשהגענו לעיר היו בה פחות מ-20,000 תושבים, כיום יש בה כבר למעלה מ-50,000. נס ציונה נמצאת במצב דומה לראשון לציון של שנות ה-70, שנים ספורות לפני שהפכה לעיר ענק.

העיר שלנו, נס ציונה מצויה היום בצומת דרכים. במהלך השנים האחרונות אושרו לבניה כ-15,000 יחידות דיור חדשות שצפויות להכפיל את מספר התושבים בעיר. זו העת לנסח מחדש את החזון של העיר – מ-"עיר עם לב של מושבה" ל-"עיר מקיימת", ששומרת על שטחים הירוקים שלה ובייחוד על הגן הלאומי גבעות הכורכר שהוא נכס לאומי, בצד צמיחה אחראית; עיר שמבטיחה לתושביה הוותיקים והחדשים איכות חיים ומצליחה לטפל באופן ראוי באלפי שתושבים החדשים שיגיעו לכאן.  עיר מקיימת היא עיר שמאפשרת לתושבים שלה להתנייד באופן מטבי עם תחבורה ציבורית ואופניים – על ידי פיתוח וסלילה של שבילי אופניים ויצירת פתרונות תחבורתיים תוך התאמת קצב הצמיחה לקצב הפיתוח התחבורתי והקמתן של התשתיות הנדרשות וריכוז הבנייה ליד צירי התחבורה הציבורית, עיר שיוצרת פתרונות תעסוקה, ופנאי בתוך העיר. עיר שמציעה גם פתרונות של אנרגיה ירוקה ומחזור.

בטבלה שלהלן מפורטים הפרוייקטים השונים בתהליכי אישור שמדגימים את היקף הפיתוח הצפוי:

  • הטבלה מבוססת על נספח התחבורה שהציגה "דירה להשכיר" לותמ"ל

 1

 תחום התוכנית

מתחם חרודי

לאחרונה למדנו על התכנית להקים שכונה ענקית בשטח שידוע בכינויו "מתחם חרודי" בצפון מערב העיר.

מדובר במתחם המשתרע ממערב לגבעת התור ועד מערבית לדרך גבעות הכורכר, על שולי הגן הלאומי, אשר אם תוקם בו שכונה מסיבית היא תפגע באופן קשה ברצף השטחים הפתוחים ובמסדרון האקולוגי שמחבר בין השטח הצפוני של הגבעות – לרבות גבעת האירוסים של ראשון לציון – לשטח הגן הלאומי. המתחם שבמקור יועד ל800 יחידות בניה, עומד להכיל לפי התכנית 2200 יחידות דיור, בכ60 בניינים בגובה 6-9 קומות ובין 5,000 ל10,000 מ"ר מסחר. השטח קטן יותר מזה של שכונת ארגמן אבל עם כמות גדולה יותר של תושבים.

הבניה אושרה על ידי הממשלה, כמשימה לותמ"ל (ועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור) הנעזרת בחברה הממשלתית "דירה להשכיר" שמשמשת כיזם של הפרוייקט. במתחם מתוכננות להבנות גם דירות להשכרה ארוכת טווח.

העובדה שהפרוייקט מקודם באמצעות הותמ"ל מאפשרת קיצורי דרך תכנוניים, דילוג פשוט יותר מעל התנגדויות, ומפחיתה את התלות בגופי תכנון ואישור כגון העיריה והועדה המחוזית לתכנון ובניה.

2

 

הכשלים בתכנית המוצעת

התכנית של מתחם חרודי הוצגה לראש העיר ולתושבים, במפגשים שהתקיימו באשכול פייס ובמנהל התכנון בחודש האחרון, ובהם השתתפו עשרות רבות מתושבי העיר. מעיון במסמכי התכנית עולות שורה של בעיות קשות במגוון היבטים:

תחבורה: השכונה מתבססת על רחוב המאה ואחת כציר כניסה עיקרי לבאים מצפון. זהו עורק הכניסה (חד נתיבי) העיקרי מצפון שמשרת היום את מרבית התושבים בשכונות במערב העיר, וצפוי להיות עמוס הרבה יותר עם הבניה הרוויה הצפויה בצומת ויצמן והמאה ואחת. רחוב המאה ואחת צפוי להיות מוסט אל תוך השכונה, ולעבור דרך מספר רמזורים. כשמצדיו שטחי מסחר. נותר אך לדמיין את התנועה בשעות הבוקר בעוד ילדים בשכונה החדשה חוצים את הכביש אל הגנים ובתי הספר, בעוד אלפי מכוניות תקועות ברצף של רמזורים, בניסיון להגיע לרחוב ויצמן וממנו לצאת לכוון צפון. ההנחות של תכנון התחבורה הן קיומו של קו מטרו תוך התעלמות מלוחות הזמנים של קו הזה שמתוכנן בתרחיש האופטימי להתחיל את פעולתו בשנת 2040.

אקולוגיה: התכנית עתידה לפגוע פגיעה אנושה במסדרון האקולוגי המשתרע מכביש 431 בצפון ועד יבנה בדרום ובמרכזו הגן הלאומי גבעות הכורכר. הבניה צפויה להשפיע בטווח הבינוני על מצבורי האירוסים בגבעת האירוסים של ראשון לציון, בגבעת התור ובגן הלאומי. זיהום האוויר, זיהום האור, והרעש עתידים לפגוע קשות בשמורה. גם דרכי המעבר של בעלי חיים יצומצמו, כמו גם של השטחים והשדות הזמינים לפעילויות פנאי.

ניקוז (כלומר הצפות): בשנים האחרונות הצליחה העיריה לפתור או לפחות למזער את בעיות הניקוז בשכונות שממזרח לרחוב ויצמן. הבניה במתחם חרודי היא על צומת של שלושה ערוצים המנקזים אזור משמעותי מצפון מערב העיר, כך שיש צפי להצפות משמעותיות באזור בית הספר האירוס. התכנית המוצעת מתעלמת מהתחזיות של מדעני אקלים שצופים להחרפה בבעיית ההצפות וקוראים להימנע מבנייה שפוגעת בניקוז הטבעי.

חינוך: התכנית קוראת להגדלה של 60%-120% בכמות הכיתות בבית הספר האירוס, בגולדה ובבן גוריון. כלומר בינוי של עוד קומות בבתי הספר והגדלת העומס על המרחב הפתוח שיש לתלמידים.

בישיבת הותמ"ל מתחילת החודש, בה נכחנו יחד עם עוד תושבים מודאגים רבים מנס ציונה,  הביעו מרבית הגורמים המקצועיים – החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה התנגדות לפרוייקט והציעו חלופות אחרות, אך בסיכום הכתוב של הישיבה לא היה כל אזכור להתנגדויות אלו.

התשתיות המתוכננות בעיר (תחבורה ציבורית, ביוב, חשמל ) אינן מתאימות לצרכי השכונה החדשה. ישנן שכונות שבנייתן אושרה, אך אינן מקבלות היתרי בניה בגלל אי יכולת של התשתית לתמוך בדיירים נוספים.

התכנית הוכנה למרות התנגדות העיריה, ובלי שהצוות המקצועי בעירה נטל חלק בהכנת התכנית או בבדיקת ההיתכנות שלה בהינתן העדר התשתיות השונות שהעיר צריכה לספק לשכונה. הכשלים שמנינו הם רשימה חלקית שנלקחה ממצגת מצויינת שהכין מהנדס העיריה.

 

ארכיון

אז איך הפרוייקט הזה צפוי להשפיע עלינו ??

גבעת התור: השכונה תהיה חסומה בבניה ובכבישים מכל הכיוונים. רחוב התור העובר במרכזה צפוי להתחבר לרחוב וויצמן ולהפוך לרחוב ראשי כאשר תנועה שתנסה להתחמק מהפקקים במאה ואחת תעבור דרכו. יש דיבורים על כביש שיחסום את השכונה מצפון.

שכונת האירוסים: הבתים הצפוניים בשכונה, בגובה של 2 קומות, ימצאו עצמם במרחק של כ10 מטרים מבניינים של 9 קומות ויותר. צפויות הצפות משמעותיות בחודשי החורף. בית הספר היסודי בשכונה עשוי לגדול באופן משמעותי. היציאה והכניסה  לשכונה תהיה פקוקה בשעות העומס.

שכונת רמת בן צבי: תהיה על ציר תנועה ראשי ופקוק.

תושבי שכונת ארגמן לא יוכלו להיכנס לעיר מכיוון צפון בשעות העומס ויאלצו להקיף את העיר דרך צומת בין עובד. ההגעה לבית ספר אירוס  במכוניות תהיה מאתגרת .

תושבי העיר נס ציונה: שגם כך אמורה לגדול בקצב מסחרר, צפויים להנות מפחות שטחים פתוחים, בעיות תנועה, וכן ממגבלה בקיבולת תשתיות המים, הביוב, החשמל שאינן מתוכננות לעמוד בגידול הצפוי.

תושבי השפלה וכלל תושבי ישראל: פגיעה משמעותית באחד מרכסי הכורכר האחרונים שנשארו בארץ תוך סיכון צמחי האירוס הנדירים שכמעט ולא נותרו כמותם בישראל כולה.

השורה התחתונה – המתחם החדש יפגע בכל תושבי העיר – הוא יגרם נזק חמור לשמורת גבעות הכורכר, הוא ייצור עומסים תחבורתיים שאין להם פתרון סביר וריאלי והוא יפגע בניקוז הטבעי של השטחים הפתוחים באופן שמנוגד לחלוטים למגמות של משבר האקלים.

 מה צפוי לקרות ?

הותמ"ל אמור להגיש את התכנית להפקדה – כפי הנראה בעוד כחודש. לאחר שהתכנית תופקד תיפתח האפשרות להגשת התנגדויות. יחד עם זאת, ברגע שהתכנית תופקד, הרכבת תצא  מהתחנה ויהיה קשה יותר להאבק בעצם קיום התכנית או בלוחות הזמנים שלה. הזמן המוקצב לשלב זה הוא קצר מאוד. לאחר שהועדה תחליט בהתנגדויות ניתן לפנות לבית המשפט. חשוב לציין שיש ערך בכתיבת התנגדויות מנומקות והעברתן לותמ"ל ולדירה להשכיר גם בשלב הזה טרם הפקדת התכנית.

סוף מעשה במחשבה תחילה

מה אנחנו רוצים? – לעצור את הפקדת התכנית וביצועה, ולממש את הפרוייקט הזה, אם וכאשר ידרש, רק לאחר תכנון מסודר ולא חפוז, בשיתוף פעולה עם ראש העיר והצוות שלו, ומתוך ראיה רחבה של צרכי העיר והתשתיות שלה. לצורך כך יש לחכות להבשלה של תכנית המתאר העדכנית, של שלב ההתנגדויות שבו עומד אזור הנופש המטרופוליטני מצפון נס ציונה ועד לכביש 431, ושל פרוייקט המטרו שהוא נדבך מרכזי בהנחות הייסוד של התכנון הנוכחי. ממילא יתכנו שם חילופי שטחים שיאפשרו בניה נוספת בנגישות לצירי תנועה. עתידות לעבור עוד  עשר שנים לפחות עד שתסתיים הבנייה של 17,500 היחידות שכבר אושרו ועד שיוסדרו התשתיות המתאימות, וכ-15 שנים לפחות עד שקו המטרו ברחוב ויצמן יתחיל לפעול.

אז מה אנחנו כתושבים יכולים לעשות?

התשובה – הרבה.

  1. להצטרף לקבוצה שהקמנו כדי להתנגד לתכנית ולהשפיע על תכנונה. לציבור יש כח להשפיע על מקבלי ההחלטות וככל שיהיו יותר מתנגדים להתנגדות יש משקל רב יותר. ההתנגדות גם מעניקה לראש העיר את הגיבוי הדרוש לו בכדי לעצור את התכנית הזו. אתם יכולים להצטרף לקבוצה דרך דף הפייסבוק שלה
  2. (עוצרים בנייה בחרודי ️🤚 למען עתיד נס ציונה)
  3. ועל ידי חתימה על העצומה 
  4. להפגין נוכחות: מתוכנן ארוע מחאה נגד התכנית בשיתוף פורום שומרי הגבעות, שיכלול גם סיור בגבעות (מתאים לכל המשפחה) ביום שישי ה27/8 (פרטים בקרוב).
  5. וכמובן – על ידי העברת המסר של ההתנגדות לתכנית – קב' הווטסאפ שלכם, בפייסבוק, אינסטגרם טיק-טוק, ועוד.

והכי חשוב - להפנים את המסר "זה עוד לא אבוד" – ראו את המאבקים שהצליחו כדוגמת  עצירת הבניה בחוף פלמחים.

 

אורן פרז, בלה רזניק, ירון סופר – תושבי נס ציונה

 ראו גם:

מתרוצץ על הגבעות..

$(function(){setImageBanner('2f879f0d-baba-4930-9210-6f7d17ae0add','/dyncontent/2024/9/11/5306f79f-458f-4b0b-99ae-5e95f8fcdf52.gif',18452,'קרפור נס ציונה אייטם כתבה ',525,78,false,45870,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה