איך "נופח" ארוע משמעתי בכיתת בית ספר בנס ציונה לסיפור חסר שחר המכה הדים, מיותרים.
16.09.26 / 18:15
בתקשורת המקומית בחלקה, ברשתות ובקבוצות הווטסאפ מספרים היום על ארוע חמור של הטרדה בעלת אופי מיני כביכול של ילדה בבית ספר נס ציוני. ילדה שאף סובלת מחרם.
מול ניסיונות ליצור דרמות מלאכותיות ולהסעיר את הרוחות, ראוי להציג את העובדות כפי שהן – בצורה רגועה, שקולה ועניינית.
איך "נופח" ארוע משמעתי בכיתת בית ספר בנס ציונה לסיפור חסר שחר המכה הדים, מיותרים.
מול ניסיונות ליצור דרמות מלאכותיות ולהסעיר את הרוחות, ראוי להציג את העובדות כפי שהן – בצורה רגועה, שקולה ועניינית. הקוראים, במידתיות הראויה, ישפטו בעצמם.
בתקשורת המקומית בחלקה, ברשתות ובקבוצות הווטסאפ מספרים היום על ארוע חמור של הטרדה בעלת אופי מיני כביכול של ילדה בבית ספר נס ציוני. ילדה שאף סובלת מחרם.
ההורים נרעשו כמובן והמערכת נלחצה ובצדק. כך שמהבוקר עסקו בכך בכירי העיריה וראש העיר עצמו, שלפי מקורותיי, אף יצאו לפגוש את הצוות החינוכי ואף את הילדה ומשפחתה.
אך מבדיקה שלי אני מעז להאמין למקורות שאינם צד מעוניין (הורים אחרים) המדווחים כי המקרה נופח מעבר לכל פרופורציה. ילדה עלתה על שולחן בכיתה וילד אחר משך אותה ממנו בכוח כשהוא אוחז בבגדיה. היא אכן לקחה זאת קשה, אך הנושא אמור להסתיים בטיפול משמעתי ולא בהיסטריה מופרכת.
התגובות של מ. החינוך ושל המשטרה סטנדרטיות בנוסח – "הנושא בבדיקה" והפעם גם בצדק. העיריה טרם הגיבה.
ימים יגידו מה האמת ובינתיים מומלץ להרגיע !
-------------------------
פינת העורך – אבי בן דוד
אחריות עיתונאית מינימלית מול רדיפת לייקים
לקוראינו:
נדיר לראות כלי תקשורת מעביר ביקורת גלויה ובוטה על כלי תקשורת אחר. בדרך כלל הכללים הבלתי כתובים של הקולגיאליות, לצד הרצון להימנע מחיכוכים מיותרים, מונעים זאת.
אולם ישנם רגעים שבהם השתיקה אינה אפשרית עוד. כמי שעוסק בעיתונות המקומית בנס ציונה קרוב ל40 שנה – מ1987 עת הקמתי את העיתון "כל נס ציונה" ועד היום – הזיקה לעיר והאחריות כלפי תושביה, אינן עניין של מה בכך עבורי. אינני גורם כלכלי חיצוני המנהל את האתר מרחוק, ואינני "עורך" המסתפק בדרך כלל ב"קופי פייסט" להודעות דוברים והעתקת תכנים מרשתות חברתיות...
הסיבה לתגובתי היא פרסום היום של כותרת צהובה ומקוממת (ראו למעלה) באתר "מיי ציונה" (פורטל נס ציונה) , אשר הגדירה אירוע שהמידע עליו חלקי ביותר (מלבד פוסט באינסטגרם של מישהו) כ"מקרה מזעזע" תוך שימוש במילים "ביצעו בה אקט" . לטעמי הניסוח נבחר כדי לשוות לארוע אופי מיני.
בפועל, וכפי שדיווחתי, מדובר באירוע בריונות פסול בין תלמיד לתלמידה. אך המרחק בינו לבין התיאורים הדרמטיים שפורסמו רב ביותר. ההיאחזות בתגובות הרשמיות של המשטרה ומשרד החינוך – המציינות כי הנושא שנמסר לבדיקתן נבדק – אינה מהווה אישוש לטענות, אלא מענה פרוצדורלי מתחייב לכל פנייה. בדיקה עניינית של העובדות מראה כי איש לא טען באופן רשמי או פומבי את הטענות שהופיעו באותה כותרת.
המגמה להעצים את הדרמה המשיכה בטענה כי הנערה הייתה "ככל הנראה" גם קורבן לחרם – שימוש בניסוח מעורפל כדי להכניס למשוואה נושא רגיש ובעל הד ציבורי רחב, ללא קביעה עובדתית ברורה.
וכך מייצרים באופן מיידי ואוטומטי גל של שמועות, מתח ושיחות מוטרדות בקבוצות הווואטסאפ של ההורים בכל רחבי העיר.
אין ספק כי ההידרדרות לניסוחים כאלה משרתת בעיקר את סף הגירוי של הקוראים ואת המרדף אחר חשיפה, על חשבון הדיוק העובדתי והאחריות הציבורית.
צר לי על הצורך להיכנס לביקורת ישירה מסוג זה, אך שמירה על ולו אמות מידה מינימליות בעיתונות המקומית (ואיני טוען שאנו ברף הגבוה של אמינות ואתיקה...) מחייבת להציב גבולות.
מול ניסיונות ליצור דרמות מלאכותיות ולהסעיר את הרוחות, ראוי להציג את העובדות כפי שהן – בצורה רגועה, שקולה ועניינית. הקוראים, במידתיות הראויה, ישפטו בעצמם.
