דבר תורה ״פרשת אמור״ עם הרב דוד טימסית נס-ציונה

״לקראת שבת לכו ונלכה״ השבוע בפרשתנו ״פרשת אמור״ עם הרב דוד טימסית נס-ציונה

 אנו מוצאים ביטוי משמעותי למידת ה'מחויבות' הגבוהה המתבקשת בין הבעל לאשתו,

מיד בפתח הפרשה נצטווה משה רבנו לאסור על הכוהנים להטמא לנפש כל אדם וזה מפני שהכוהנים ברום מעלתם, עליהם להיות תמיד מזומנים וראויים לגשת לעבודה בבית ד'.

אמנם מורה להם התורה כי לשבעת הקרובים להם מדרגה ראשונה, עליהם לטמא. כלומר,עדיין אין הוא רשאי להיות מנותק מבני משפחתו כאשר יש צורך לטפל בקבורתם באופן הראוי, כי מי שמתעלם ממשפחתו אפילו אם יש לכך סיבה מוצדקת ביותר, סופו שיתנכר לבוראו. אם כך היינו מצפים שבראש הרשימה של קרובי האדם יהיו אביו ואמו, שהרי הם אלה שגידלו אותו מיום הבראו ולהם יש את חובת הכרת הטוב המשמעותית ביותר, אבל בא הכתוב ומציב בראש הרשימה את

"שארו הקרוב אליו..." 'שארו' זו אשתו, הוי אומר שהמחויבות הראשונה של האדם היא לאשתו, יתרה מכך לא נאמר "כי אם לאשתו" אלא 'שארו' , גם לא נאמר 'שאר', אלא 'שארו' שלו, כלומר בשרו ממש והרי ודאי הכוונה כאן לקרבה נפשית ורגשית גבוהה מאד לאישה עד כדי ביטוי שהיא 'שארו' שלו, חלק מבשרו ממש, זה ביטוי שמציב רף גבוה למידת המחויבות כלפי האישה.!!!!

הדלקת נרות שבת
במרכז 19:12
צאת שבת 20:10

שבת שלום ומבורך
הרב דוד טימסית נס-ציונה