הגות לראש השנה: במה זכה א' בתשרי להיות "ראש השנה"?

השאלה אכן במקומה, אך כנראה שהסיבה לכך היא היותו של חודש תשרי חודש המעבר בין שנה חקלאית אחת לבאה אחריה. בתשרי חוגגים את "חג האסיף", הוא סוכות, מסכמים את יבולי השנה שעברה, מפרישים את התרומות והמעשרות מן התבואה של השנה, ומתכוננים לקראת השנה הבאה. מתחילים להתפלל לירידת גשמים, ומתחילים, מיד אחרי סוכות, בהכנות לחריש וזריעה.

ואכן, במקרא מדובר על יום-טוב, שבתון שאסור לעשות בו מלאכה, ושבו היו מקריבים בו קורבנות אופייניים למועד שכזה: "מוסף".

לכן וכחלק מאירועי הסיום והסיכום, נקבעו בראשיתו של החודש ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים - ימי דין ותשובה. והסימן המשמעותי ביותר לימים אלו הינו קול השופר, הממלא אחר מצווה אחת ויחידה המיוחדת ליום זה - תקיעה בשופר.

__________________

תקע בשופר גדול לחירותנו.- קול השופר- קול החירות !

ומה הקשר בין ראש השנה לארוע היובל?

חובת התקיעה בשופר מוזכרת בתורה  בצורה ברורה רק בשנת היובל. וכך נכתב בה:

וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעיִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם 

תקיעה זו סימלה את התחלתה של שנת היובל, ותכליתה הוא לפרסם כי הגיעה שנת היובל. לאחר תקיעה זו, היו משתחררים העבדים לחופשי, והשדות שנקנו מאז היובל הקודם היו חוזרים לבעלים ללא תמורה כלשהי, כפי שנתפרש בתורה

 "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" 

ספר ויקרא  פרק כ"ה, 

על פי מסורת חכמינו, יום ראש השנה הוא יום בריאת האדם. ביום הזה קיבל האדם את יכולתו לבחור ולקבל אחריות על מעשיו. זה היום שבו אנו מכריזים כי כל בני האדם ללא הבדל נוצרו בצלם אלוקים, וממילא הם אחראים למעשיהם. לפי המסורת, פסק גם שעבוד מצרים ביום ראש השנה שלפני חג הפסח.

אחת הדרכים לבטא את האמון שלנו בחירות האדם באה לידי בטוי בחובה לשלח את העבדים הביתה בשנת היובל, גם אם הם חפצים להישאר במעמד של עבדים. מי שנקלע לחובות ובלית ברירה מכר את עצמו לעבד, יחויב בעליו לשחררו - היות וזכותו הבסיסית של האדם היא לחירות. הנביא ירמיהו מוכיח את עמו על כך שאינם משלחים את עבדיהם ומאיים עליהם שהם יכולים להמיט אסון על האומה בגין זאת.

שנת היובל היא היא הסמל לאן אנו שואפים. למקום שבו חברה חיה בכבוד ובשוויון מעמדי, ללא אדונים ומשרתים. כל אחד אדון לעצמו. התורה ביקשה שנבין כי ראש השנה יכול להיות מעין שנת יובל קטנה עבור כל אחד מאיתנו. על כן שלחה אותנו לחפש ולמצוא כי השופר מקורו ביובל למען דעת כי כל אחד מאיתנו יכול לצאת לחירותו האישית אם רק יחפוץ בכך, אם רק נקשיב לקול השופר הקורא לנו לצאת לחירות מכל משעבד חיצוני או פנימי.

"היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו?"

יש מחזורי תפילה לראש השנה, שבהם מופיעה רשימה של עשרה הסברים ונימוקים לתקיעת שופר. חז"ל קבעו לשלב את תקיעות השופר במערכת של תפילות, ברכות ופסוקים שעוסקים בשלושה עניינים שונים:

מלכויות – השופר כחלק מטקס המלכת האל בעולם.

 זכרונות – השופר כמעורר זכרון, לאלוהים ולאדם: זכרון החטא והתשובה, זכרון עקידת יצחק, זכרון הברית שכרת ה' עם עמו.

ושופרות – מקול השופר של מעמד הר סיני, דרך נגינת השופר המלווה את שירת הלויים בבית המקדש ועד קול שופרו של משיח והגאולה המקווה במהרה בימינו.

 יהי רצון, שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה!

זמני ראש השנה התשפ"א נס ציונה רחובות והסביבה