"ופרוש עלינו סוכת שלומך" דבר תורה לחג הסוכות תשפ"א

בתורה כתוב (ויקרא כ"ג) "בסכת תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך" (דברים ט"ז).

הרמב"ם כתב (בספרו מורה נבוכים ג' מ"ג) שהמטרה ביציאה מהבתים לסוכה כדי להיות (שבעה ימים) כשוכני המדברות לזכור שכך היה מצבנו בתחילת היותנו לעם (כלומר להיות צנועים). הוסיף הרשב"ם לבאר (ויקרא כ"ג מ"ב) שהישיבה בסוכה כדי לתת הודאה לבורא עולם שנתן לנו כיום נחלה ובתים מלאים כל טוב, כי היציאה מהבית לסוכה גורמת לאדם להעריך יותר את ביתו, פעמים שההערכה והכיסופים באים כשהדבר הנחשק חסר ולו לשבעה ימים (כמו בענייני טהרת ז' ימים). מדבריהם אנו לומדים שהמטרה ביציאה לסוכה היא כדי שנהיה צנועים ונעלה במחשבתנו את הטוב שיש לנו ולשמוח בחלקנו, כי הסוכה כמות שהיא למרות קישוטיה ויופיה, דלת רהיטים ואמצעים, נראית ארעית וזמנית שווה לכל, לעשיר ולעני כאחד.

המצוה לשמוח בחג היא נכונה לכל החגים (והאמת לכל החיים), אולם חג הסוכות יש בו מצווה מיוחדת של שמחה (בתורה מובא 3 פעמים לשמוח בסוכות) כי דוקא בחג הסוכות שבו יוצאים מהבית ומהמסגרת הקבועה והנוחה, הישיבה בסוכה מעוררת מחשבה והתבוננות בסיבת הישיבה בסוכה, וזה גורם שמחה לאדם ביודעו שהכל בחיים כיציאה זמנית מהבית, הכל דינמי וארעי, לכן יש לכל אדם בכל מצב לברך ולשמוח על מה שנפל בחלקו ("איזהו עשיר השמח בחלקו" [פרקי אבות ד א], יש מפרשים אשיר באות אל"ף מלשון מאושר), כשיוצאים מהבית לסוכה ומתבוננים על כך מגיעים לשמחה פנימית, כל אחד בהתאם למה שזכה בחלקו.

אנו מבקשים בכל ערב (בתפילת ערבית) "ופרוש עלינו סוכת שלומך" כי הסוכה מסמלת את השלום, בעצם היציאה מהבית לסוכה אנו מבינים את הצורך בצניעות ושכל אחד ישמח בחלקו, אין מקום להתנשאות אישית שבטית או מגזרית, כאשר מידת הצניעות והשמחה במה שיש מובילים את המחשבה כבחג הסוכות בהכרח בא השלום.

בסוכות עלינו להתבונן "דע מאין באת (כרמב"ם שוכני אוהלים) ולאן אתה הולך" (כרשב"ם בתים יפים [ביחס לסוכה] שנשוב אליהם אחר החג) נזכה לסלק את המחלוקות מבינינו ועל זאת אנו מתפללים על הסוכה שמסוככת עלינו מלמעלה (סוכה מלשון סכך הפרוש עלינו מלמעלה) כי אמנם רגלינו נטועות באדמה באופן שוויוני אך יש שסבורים שבחלק העליון הם עצמם או החוג/שבט  שלהם גבוה יותר ומעמדו רם ונישא משל זולתו, לכך אנו מתפללים ופרוש עלינו מלמעלה סוכת שלום להשוות ולהראות שאין מי שגבוה מהשני כי כולנו שוים תחת סוכה אחת, כשנבין זאת ישכון השלום.

נתפלל שנזכה בימי חג הסוכות לשלום ואחדות, נלמד מאירועי השעה והמצב בעולם שכל התמודדות והצלחה מתחילים כמתכונת חג הסוכות בצניעות ובשלום.

מאחל חג שמח בריאות ושלום לתושבי עירנו ולכל בית ישראל.