ורדית לוי בתובנות לפרשת השבוע - פרשת "משפטים"

$(function(){setImageBanner('f38c323e-b3fc-4d63-85d7-052a4b1f1cef','/dyncontent/2024/4/9/b5b9f9d8-a5a8-4906-aa60-6d67d84f5336.jpg',17348,'הופעות ליין עד 0707',525,78,false,45868,'Image','');})

פרשת משפטים מגיעה אחרי המעמד הנשגב של מתן תורה. כי אורות וקולות שמרוממים את הנשמה לעולמות עליונים הם מופע חד פעמי ובלתי נשכח, אבל אחריו מגיעים החיים, וכמו בזוגיות אחרי החתונה, החופה המרגשת והריקודים השמחים, מגיעים החיים ואיתם פערים טבעיים בין רצונות ודילמות שנוצרות.

ויקיפדיה

השמש עמדה ברום השמיים וחומה העיק עליו. הוא האיץ בסוסו, בתקווה ששערי העיר יתגלו בקרוב לעיניו. אלא שאז, תוך כדי דהרה איטית, הוא הבחין בחמור שכרע תחת משאו ובאיש שמנסה לפרוק את הצרורות הכבדים מעל החמור האומלל. לרגע נפגשו עיניהם של הרוכב ושל פורק המטען. זיכרון מכאיב של מריבה ישנה הבליח ויצר קיר איבה בין השניים. ההתלבטות של הרוכב הייתה גדולה. אם יעצור לכמה דקות ממסעו יוכל להקל על החמור הסובל ולעזור לבעליו. אבל איך יעשה זאת? איך יעזור לאיש שפגע בו לפני כל חבריו והפגיעה עדיין צורבת במעמקי נפשו?

פרשת משפטים מגיעה אחרי המעמד הנשגב של מתן תורה. כי אורות וקולות שמרוממים את הנשמה לעולמות עליונים הם מופע חד פעמי ובלתי נשכח, אבל אחריו מגיעים החיים, וכמו בזוגיות אחרי החתונה, החופה המרגשת והריקודים השמחים, מגיעים החיים ואיתם פערים טבעיים בין רצונות ודילמות שנוצרות. בלי מערכת משפטים מסועפת וברורה לא תוכל להתקיים הברית המיוחדת בין עם ישראל לאלוקיו, כי כדי להיות אדם שלם יש לדייק את המוסר האנושי ולהביא את נפש האדם למקום הכי גבוה שהיא יכולה להגיע.

בפרשת משפטים יש דינים רבים שמטרתם לפתח את החמלה הטבעית שקיימת בנו ולהרחיק אותנו מאכזריות, שגם היא קיימת בנו במידה זו או אחרת. ההלכה לגבי חמור השונא היא הלכה קלאסית ויפהפייה שמלמדת אותנו שעזרה לאדם שאנחנו כועסים עליו מנקה את הלב שלנו ממשקעי העבר, מפנה מהמערכת שלנו אנרגיות שליליות ועוזרת לנו להיות במקום טוב יותר, אנרגטי ושמח.

בימים אלה מתרחשת בישראל רעידת אדמה מאתגרת. הרפורמה המשפטית עומדת בתווך, מצדה האחד מחנה אוהד שמשתוקק לראות אותה יוצאת אל הפועל ומהצד השני מחנה שרוצה לראות אותה נעלמת מעל דפי ההיסטוריה לפני שהתקיימה יום אחד.
המחלוקת הזו מביאה איתה פחדים וטראומות עתיקים, המחלוקת הזו מלבה יצרים אפלים וכמו שהיא מתנהלת ומתוקשרת היא מעוררת בי הרבה דאגה וצער.
היא מעוררת גם כמיהה לימים אחרים. לימים שבהם כל מי שרוצה להיות חלק ממערכת המשפט חייב להיות סמל ליושר, חמלה, אהבת הבריות וקדושה שניבטת מעיניו הטהורות.

כל עוד מערכת המשפט מתנהלת אחרת שום רפורמה לא תשנה את הבסיס לטובה.
כל עוד תיקים נסגרים מחוסר עניין לציבור (משפט מוזר שאין סיכוי שאבין אי פעם).
כל עוד אסירים בטחוניים שהרגו בשנאה יהודי ומתגאים בכך חיים בתנאים הרבה יותר טובים מהתנאים להם זוכים חיילינו המדהימים.
כל עוד אנשים-מלאכים שמטפלים במעונות ובהוסטלים בדיירים בעלי צרכים מיוחדים מקבלים משכורות רעב.
כל עוד עניין כבוד האדם וחירותו מתנהל הפוך מצו התורה וגורם לכך ש"כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים".
כל עוד אנשים מוחזקים בבתי סוהר על סמך ראיות קלושות, מדובב שהטעה אותם ושחזור הפשע שנעשה בצורה מעוותת.
איני רוצה להלאות, אבל כמדומני שהכיוון ברור.

פרשת משפטים נועדה עבור כולנו, האנשים הפשוטים, ועוד יותר עבור שופטי העם. כל עוד היא לא חקוקה בתוכנו ולא משמשת מגדלור עבורנו - הדרך שלנו ארוכה.

ובכל זאת אי אפשר לסיים דבר תורה ערב ראש חודש אדר בלי משהו משמח: צפיתי אתמול בסרטון  מרגש שסיכם את מעשי הגבורה וההצלה של משלחת ישראל בתורכיה. ואני מצטטת במדויק את דבריו של האיש המיוחד והקורן שלצערי איני מכירה בשמו. וכך הוא אמר: "בכל מקום רצו רק את הצוותים הישראליים. שאלנו: למה אתם קוראים דווקא לנו? יש כל כך הרבה צוותים פה. 40 צוותי חילוץ היו באותו תא שטח. אמרו: אנחנו רוצים את הישראלים. אנחנו מאמינים בכם..."
ואם התורכים מאמינים בנו, בחמלה היהודית המפורסמת, באהבת האדם, ברצון להציל חיים, מי אנחנו שלא נאמין שאנחנו יכולים להיות כאלה, ולא רק בזמנים קשים?

שבת שלום וראש חודש שמח!

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה