ורדית לוי מביאה תובנות לפרשת השבוע- פרשת "קדושים"

לפעמים לא בא לי.
לפעמים לא בא לי לשתוק כשיש לי מה לומר.
לפעמים בא לי להתעלם מזעקה לעזרה שנתקלתי בה כשאין לי כוח או זמן או חשק לסייע לאדם מסוים.
לפעמים קשה לי להצליח לא לשנוא עמוק בלב את מי שממש מעצבן אותי בדיעה שלו, במעשה שעשה, במעשה שלא עשה.
לפעמים בא לי להוכיח מישהו דווקא ממרום גילי/מקומי.
או לנקום נקמה מתוקה, או לפחות לנטור, ככה בשקט בשקט.
כשמשהו מכל זה קורה אני נושמת עמוק ומזכירה לעצמי שאני בן אדם כמו כולם, ומותר לי ליפול למחשבות כאלה, בתנאי שאזכור מי אני ומה אני ולאיזה גובה אני יכולה להגיע אם רק אשאף לשם.
אני? כן.
אבל גם אתם. כולכם.

פרשת קדושים נפתחת בציווי כללי:
"דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם-- קְדֹשִׁים תִּהְיוּ".
כל עדת בני ישראל, לא רק כוהנים ולוויים, לא רק תלמידי חכמים ודיינים. כולם, כל יהודי באשר הוא מצווה להיות קדוש.
לקדש את החומר, לקדש את הדיבור, לקדש את המחשבה.
ואם בורא עולם החליט שהציווי נוגע לכולנו סימן שכולנו יכולים.
הדרך לשם רצופה ב'עשה ולא תעשה' שאם אנחנו מצליחים לאמץ כדרך חיים קל לנו יותר לצלוח את המסע בקדושה.

אתמקד ברעיון יפהפה של הרש"ר הירש בנוגע למצוות בין אדם לחברו בפרשה, משום שהשיח הציבורי ובכל מה שקורה ולא קורה במדינה שלנו בחודשים האחרונים, מרחיק אותנו מהציווי החשוב "קדושים תהיו" ומעצמנו.
בפרשה ישנן מצוות שבונות בנו בהדרגה את היכולת להגיע הכי גבוה, הכי רחוק שאפשר ביחסינו עם הזולת.

לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ - כאן הזולת הוא בגדר עם אחר. אל תפרוץ את המעגל הסגור של בית אב אחר מהשבט שלך או משבט שונה ממך. כל מעגל כזה בגדר עם בפני עצמו.
לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ - כאן הזולת מכונה רע, כדי לרמוז לנו להיות כמו רועה חומל, לשים לב למצוקת השני ולעזור לו כפי יכולתינו.
לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ - גם אם ממש מתחשק לך לשנוא מישהו תזכור שהוא בגדר אחיך גם אם נולדתם באזור אחר ולמשפחה שונה בתכלית, כי לשניכם יש את אותו אב אלוקי.
הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ - פה הזולת הוא עמית. כשאתה רוצה להוכיח מישהו עשה זאת בגובה העיניים, אל תתנשא ואל תשדר שאתה טוב יותר, חכם יותר, מנוסה יותר. בוא כחבר קרוב.
לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ - גם אם מישהו גרם לך לעוול והיית שמח להחזיר לו על כך או לפחות לזכור לנצח איזה עוול עשה לך זכור שהוא לא זר, גם אם הוא לא חלק מהמשפחה שלך הוא חלק מהעם שלך.
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ - אם תצליח למצוא מרעה משותף שמחבר בינך לבינו תצליח לשמוח איתו בשמחות שלו, להיות עצוב באמת כשהוא חווה טרגדיה, להרגיש אותו בכל מצב.

המשימה הזו לא פשוטה ויש לנו בעונה הזו תזכורת כואבת מתלמידיו של ר' עקיבא. בימינו היא אפילו עוד יותר מאתגרת עם כל הרשתות החברתיות שמלבות ומגדילות את הנעשה. ובכל זאת שווה לתרגל אותה בבית, על המשפחה הקרובה, ועל מעגלים נוספים. ככל שנצליח כך נעלה מעלה-מעלה אל הפסגה היפה שה' מאמין שאנחנו יכולים להגיע אליה.

הרבי מקוצק אמר על הפסוק: "השמיים שמיים לה' והארץ נתן לבני האדם" (תהלים קט"ו), שהשמים נוצקו בידי הבורא בטהרתם השמיימית, והארץ ניתנה לבני אדם על מנת שיעשו ממנה עצמה שמיים.

שננסה?

שבת שלום

מקדישה הפעם את דבר התורה לעילוי נשמתו של יצחק אהרון בן איילה, שנפטר לפני שבע שנים. יצחקי המופלא קידש עצמו בכל תחום אפשרי וכל חייו שאף לאוויר פסגות הקדושה.
מי ייתן ויהיה למליץ יושר על עם ישראל ועל מדינת ישראל בימים מורכבים אלו.