ורדית לוי מביאה תובנות לפרשת השבוע - פרשת "תולדות"

צמאים? יש שפע אפשרויות שעומדות לרשותכם. יש ברז ובו מים, יש בקבוקי מים מינרליים, יש מתקני מים שמגישים את המים בטמפרטורה הרצויה לכם. המים מגיעים אלינו כל כך בקלות שרק כשיש הפסקת מים עקב תקלה ואנו זקוקים למים בכמות גדולה לשטיפת כלים או רצפות ולהפעלת מכונת הכביסה אנחנו מרגישים חסרי אונים עד שהמים יזרמו שוב אל הברזים בביתינו.

פרשת תולדות מספרת לנו על חייהם המשותפים של יצחק ורבקה על שלל אתגריהם, על ניסיון העקרות, על התאומים שכבר ברחם אימם ברור השוני הגדול ביניהם, על רעב ונדידה לגרר, על חפירת בארות, על נזיד העדשים וסיפור הבכורה והברכות ועל בריחת יעקב לחרן.
סיפור הבארות שיצחק חפר והפלישתים סתמו תפס את תשומת ליבי דווקא בגלל שלכאורה, בתוך כל הסיפורים הטעונים והמעניינים בפרשה, הוא נראה פחות חשוב בעיניים של מי שמשיג מים בקלות.

כשאני שומעת את סיפוריהם של הקשישים, מקימי המדינה היפה שלנו, אני נחשפת לסיפורי מים, לחיים שהם סימלו, לתקווה שהביאו איתם ולקושי שהתעורר כשצינורות נחסמו, כשהמים נחמסו.
סיפורה של כריית הבאר בטירת שלום, כיום בנס ציונה, מפעים בעיניי. קבוצת עולים מתימן חפרה וחפרה באדמה הצחיחה מתוך אמונה שימצאו את מבוקשם וכשפרצו המים ידעו שיוכלו לשבת במקום, לבנות בתים, לנטוע עצים, להפיח חיים בשממה.
בזמן המצור על ירושלים במלחמת העצמאות התמודדו תושבי ירושלים עם חישוב מורכב כדי לנצל את מעט המים שקיבלו לכל מה שנזקקו לו.
ביישובי הנגב היה קו מים שהעביר את הנוזל היקר לכל היישובים, וכל שבוע היו שיבושים עקב התנכלות הערבים באזור. הללו חיבלו בקו כדי לעצור את התפתחות היישובים ומתנדבים מסורים חיפשו לאורך הקו את מקום החבלה, תיקנו אותה והמים חזרו לזרום.
גם כיום יש הטיית מים וגניבתם וניסיונות לחבל במקורות המים בצורה פיזית או בעזרת האקרים שמנסים לשבש את הפעילות הסדירה של אספקת מים.

כאמור מים = חיים, ואפשר להסתפק ברובד הזה כדי להבין את חשיבות סיפור הבארות וההתעסקות סביבן, בימי אברהם ובימי יצחק בנו. אבל יש רובד נוסף שבו המים מסמלים דרך, השקפה, לימוד שמפיח חיים במי שחופר את הבאר ובמי ששותה את המים.
לפי הזוהר הקדוש, לפי הבעל שם טוב ולפי ר' שמחה בונם מפשיסחא, סימלה חפירת הבארות את חיפוש הדרך בעבודת ה'.
אברהם אבינו היה הראשון שחפר ודלה מי אמונה לכל צמא. ההתנכלות לבארות - הניסיון לכסות את האוצר הרוחני, לכבות את הלהט הפנימי. כשיצחק מחליט לחפור בארות הוא חופר תחילה את הבארות שחפר אביו, ממשיך את דרך אביו בחיפוש הפנימי העמוק, מחייה את משמעות הגילוי. אחר כך הוא פונה לחפור לו דרכים משלו, בארות שיספקו את הצמא הפנימי והאישי שלו.

כיום זכינו לשפע מקורות של מים חיים. מגוון ה"בארות" העומד לרשותנו הולך וגדל מיום ליום, וכל הרוצה לטעום יכול לבחור את המים הערבים עליו, את המילים שיזרימו את כוח החיים בתוכו, ילהיבו ויעוררו אותו לעשייה ברוכה. וכמו אז, גם היום יש שמנסים להשתיק קולות, לכבות את אש ההתלהבות, ויש את אלה שחופרים במקומות חדשים ומוצאים נתיבים נוספים בדרך לנפש האדם, כדי לעורר את הניצוץ החבוי בתוכו.

בפתחו של חודש כסליו, חודש האור ההולך וגדל, מודה על שפע האפשרויות לשתות מים חיים תרתי משמע, ועל מגוון הדרכים להחכים, לצמוח, להתקרב ולקרב, ועל הרצון לחפש ולחפור בתוך הנפש פנימה כדי למצוא אוצרות של מים מפכים שרק מחכים שנגלה אותם.  

חודש טוב ומבורך ושבת שלום