ורדית לוי מביאה תובנות לשבת חול המועד סוכות
14.10.22 / 12:45
בין סוכות לשמחת תורה, בין פרידה מהסוכה היפה לפרידה מספר דברים, בין חום של שלהי קיץ לגשם ראשון של ראשית סתיו, בין צליליה המרוממים של שירת הלוויים שהייתה אמש ורשרוש לולבים בנענועם, וברכת כוהנים ברוב עם, לבין צליליהם האלימים של אבנים הפוגשים חלונות של רכב, שריקות כדורים וקריאות שטנה של מוות ליהודים.
עוצרת לרגע לפני שנכנסת למטבח לסבב נוסף של בישולים.
בין סוכות לשמחת תורה, בין פרידה מהסוכה היפה לפרידה מספר דברים, בין חום של שלהי קיץ לגשם ראשון של ראשית סתיו, בין צליליה המרוממים של שירת הלוויים שהייתה אמש ורשרוש לולבים בנענועם, וברכת כוהנים ברוב עם, לבין צליליהם האלימים של אבנים הפוגשים חלונות של רכב, שריקות כדורים וקריאות שטנה של מוות ליהודים.
בין קריאות מזל טוב בהולדת תינוקות חדשים לבין קריאות צער על אלה שנפצעו קשה או הלכו לעולמם בשבוע הזה ממש, חלקם רק בגלל שנולדו יהודים, בין בחירה באהבה במלך שלנו לעולמי-עד למערכת בחירות נוספת, עכורה ומעייפת.
עוצרת ומתבוננת במילים הגבוהות והיפות כל כך שמלוות אותנו כל חג סוכות במגילת קהלת כדי לנשום עמוק מול המציאות בארץ ובעולם ולזכור שלא המצאנו כלום. "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."
וכדי להזכיר לעצמי מה חשוב באמת: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלוֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם".
ומתנחמת במילים הכתובות ממש בתחילת דברי שלמה המלך: "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת".
מה הנחמה בזה?
כל פעם שקורה מאורע מטלטל אני מסתכלת על הנוף סביבי. השמש עולה בחלוני כמו כל בוקר, הטל מנקד בעדינות את עלי הפרחים, ציפור פורשת כנפיים בחדווה ליום חדש. וכמו שהארץ עומדת וחוקי הטבע מתחדשים בכל יום ולא משנה מה קורה מסביב, כך עומד לו יהודי בצרפת ומגלגל תפילין, ובאותו בוקר עושה את אותה פעולה יהודי בישראל ויהודי ברוסיה, ממש כמו שעשו אבות אבותיהם לפני 100 שנים, אלף שנים ויותר.
כך לגבי הקריאה בתורה שתהיה השבת בכל רחבי העולם, כך לגבי קריאת תהילים והמנהג לחבוט את ההושענות בהושענא רבה, כך לגבי ריקודים סוערים ומשמחי לב בשמחת תורה, כשיהודי העולם ירקדו עם ספר התורה שנדד איתם מארץ לארץ, מתקופה לתקופה, ונותר ממש כמו שהיה בראשית הולדתו של עם ישראל.
אנחנו עדיין זקוקים לישועות, אנחנו עדיין זוכים לישועות כמו שכתוב בפרשה האחרונה בתורה, פרשת וזאת הברכה: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַה' מָגֵן עֶזְרֶךָ... "
מודה הבוקר על כך שאנו חוגגים את חג הסוכות פה, בארץ האבות, על כך שיכולנו ליהנות במפגשים משפחתיים משמחים, ועל כך שלמרות כל חורשי מזימות שרוצים לראות אותנו נעלמים מהמפה אנחנו כאן, חוגגים בגאווה יהודית את אותם חגים שחגגו יהודים לפנינו ויחגגו גם אחרינו.
מודה על תדר השמחה שהחג הזה מביא איתו לחיינו, מודה מראש על חתימת דין טובה לכולנו, ומודה בפה מלא על הזכות להישען על מגן ישענו האחד והיחיד.
מי ייתן ובשנה הזו ממש נזכה להודות גם על גאולה שלמה וטובה ושאת חג הסוכות הבא נחגוג בירושלים הבנויה.
שבת שלום וחג שמח
