חג הסוכות "זמן שמחתנו" - על החג במקורות ובמנהגי העדות בעמנו

חג הסוכות, המכונה גם "זמן שמחתנו", הוא אחד משלושת הרגלים והחג הצבעוני, החווייתי והקהילתי ביותר בלוח השנה העברי. בישראל, החג מורגש בכל פינה – מהמרפסות העירוניות המעוטרות בסוכות ועד לשווקים הססגוניים של ארבעת המינים. זהו חג המשלב זיכרון היסטורי, הודיה חקלאית ושמחה פשוטה, וכל עדה מוסיפה לו את הגוון והמנהג הייחודיים לה.

משמעות החג: בין זיכרון לאסיף

לסוכות שני רבדים מרכזיים המשלימים זה את זה:

1. הפן ההיסטורי: החג מציין את יציאת מצרים ואת נדודי בני ישראל במדבר במשך 40 שנה. הסוכה מסמלת את הסוכות הארעיות שבהן חסו אבותינו, ואת ההגנה וההשגחה האלוהית ("ענני הכבוד") שליוותה אותם. הישיבה בסוכה היא חוויה פיזית של זיכרון, המדגישה את הארעיות של החיים החומריים ואת חשיבות האמונה.

2. הפן החקלאי: סוכות הוא "חג האסיף", המציין את סוף עונת הקטיף ואיסוף התבואה. זוהי עת של שמחה והודיה על יבול הארץ וברכתה. ארבעת המינים, הניטלים בחג, מסמלים את שפע היבול והחיבור לאדמת ארץ ישראל.

מצוות ומנהגים מרכזיים

שתי מצוות עיקריות עומדות בלב החג, וסביבן נבנית חוויית הסוכות בישראל.

הסוכה : בית ארעי תחת כיפת השמיים 🏠

הסוכה היא המצווה המרכזית והסמל המובהק של החג. בישראל, שבוע לפני החג הרחובות מתמלאים בבונים ומרכיבים, וסוכות צצות במרפסות, בחצרות, בחניונים ואף בכיכרות ציבוריות.

• המבנה: הסוכה היא מבנה ארעי עם לפחות שלוש דפנות. גגה, הסכך, חייב להיות עשוי מחומרים טבעיים (כמו ענפי דקל או מחצלות קנים), ובצפיפות המאפשרת לראות דרכו את הכוכבים בלילה.

• הישיבה בסוכה: המצווה היא "לשבת" בסוכה כל שבעת ימי החג – כלומר, להפוך אותה לבית העיקרי: לאכול בה, ללמוד בה, לארח בה, ויש הנוהגים גם לישון בה.

• קישוטים: מנהג אהוב הוא "לנאות" את הסוכה ולקשט אותה. הקישוטים כוללים שרשראות נייר צבעוניות, פירות וירקות, ציורי ילדים, ותמונות של גדולי ישראל.

ארבעת המינים: אגודה אחת של אחדות 🌿🍋

המצווה השנייה היא נטילת ארבעת המינים: אתרוג, לולב, שלושה הדסים ושתי ערבות. יחד הם נקראים "אגודה אחת". לפני החג, קמים ברחבי הארץ שווקים ססגוניים וריחניים של ארבעת המינים, במיוחד בירושלים ובבני ברק, שם המונים מחפשים אחר הסט המהודר ביותר.

• הסמליות: הפירוש המוכר ביותר רואה בארבעת המינים סמל לאחדות עם ישראל, כאשר כל מין מייצג סוג אחר של אדם:

  • אתרוג: בעל טעם וריח – מייצג יהודים בעלי תורה ומעשים טובים.

  • לולב (ענף דקל): בעל טעם (תמרים) אך ללא ריח – מייצג בעלי תורה ללא מעשים טובים.

  • הדס: בעל ריח אך ללא טעם – מייצג בעלי מעשים טובים ללא תורה.

  • ערבה: ללא טעם וללא ריח – מייצגת את אלו שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים.

    המסר הוא שרק כאשר כולם מאוגדים יחד, כולם חשובים ומשלימים זה את זה.

במהלך תפילות החג, מנענעים את ארבעת המינים לארבע רוחות השמיים, למעלה ולמטה, כסמל להמלכת האל על העולם כולו.

מנהגי עדות בישראל: פסיפס של מסורות

הקיבוץ הגלויות בישראל יצר פסיפס מרתק של מנהגי סוכות:

• עדות אשכנז: נוהגים לקשט את הסוכה בפירות התלויים מהסכך, ולהכין ביום הושענא רבה (היום השביעי של החג) כיסונים ממולאים בבשר ("קרעפלאך").

• עדות ספרד והמזרח: המנהג הבולט הוא ה**"אושפיזין"** (ארמית: אורחים). על פי המסורת, בכל יום משבעת ימי החג מתארח בסוכה באופן רוחני אחד משבעת "רועי ישראל": אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד. רבים נוהגים להציב כיסא מיוחד לכבוד ה"אושפיזין" ולומר תפילה ייעודית המזמינה אותם לסוכה.

• יהודי מרוקו: נוהגים בקישוטים מפוארים במיוחד, הכוללים שטיחים, בדים צבעוניים ותליית פירות הדר על הדפנות.

• יהודי כורדיסטן: נוהגים לתלות בסוכה שבעה סוגי פירות, כנגד שבעת האושפיזין, ולקרוא קטעי זוהר העוסקים במנהג.

• יהודי תימן: מקשטים את הסוכה בצמחים ריחניים ובעלי סגולות, ומרבים בשירת פיוטים ייחודיים לחג.

מהלך החג: חול המועד, הושענא רבה ושמחת תורה

• חול המועד: הימים שבין היום הראשון והאחרון של החג. אלו ימי חופשה בישראל, והם מנוצלים לטיולים בטבע, לפסטיבלים (כמו פסטיבל התמר במצדה), ולאירוח הדדי בסוכות.

• שמחת בית השואבה: זכר לשמחה הגדולה שהייתה בבית המקדש בעת טקס ניסוך המים. כיום, מציינים זאת בחגיגות המוניות של שירה וריקודים הנמשכות אל תוך הלילה, בעיקר בשכונות הדתיות והחרדיות.

• הושענא רבה: היום השביעי של סוכות. יום זה נחשב ל"יום חיתום הדין" הסופי לאחר יום כיפור. בתפילה מקיפים את בימת בית הכנסת שבע פעמים עם ארבעת המינים, ולבסוף חובטים בקרקע אגודת ענפי ערבה, כמנהג המסמל את בקשת הגשם וההיטהרות הסופית.

שמיני עצרת ושמחת תורה: שיא השמחה 

מיד בתום שבעת ימי הסוכות, חל חג שמיני עצרת, ובארץ ישראל הוא חופף לחג שמחת תורה. ביום זה מסיימים את קריאת התורה השנתית ומיד מתחילים אותה מבראשית, כדי להראות שהתורה היא מעגל אינסופי.

החג מאופיין בשמחה מתפרצת:

• הקפות: מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ורוקדים איתם במעגלים (הקפות) בבית הכנסת ובחוצות העיר.

• עלייה לתורה: נהוג שכל הקהל, כולל הילדים הקטנים, עולים לתורה.

• דגלים וממתקים: הילדים מגיעים עם דגלים צבעוניים וזוכים למטר של ממתקים.

לסיכום, סוכות בישראל הוא חג של חושים וחוויות: ריח האתרוג, מראה הסוכה המקושטת, טעם ארוחות החג, צלילי השירה בשמחת בית השואבה, ותחושת האחדות בריקודים עם ספרי התורה. זהו "זמן שמחתנו" במלוא מובן המילה.