יום כיפור רוחות של סליחה עם הרב דוד טימסית נס ציונה 

יום כיפור רוחות של סליחה עם הרב דוד טימסית נס ציונה 

מספרים על שני חברים שהלכו יחד במדבר. במהלך המסע, החל להתעורר בין השניים ויכוח סוער וחבר אחד סטר על לחיו של החבר השני. החבר שקיבל את הסטירה לא החזיר מכה ולא אמר מילה רעה. במקום זה הוא הרים מקל וכתב על החול:

היום, החבר הכי טוב שלי סטר לי בפרצוף!

השניים המשיכו במסעם, עד שמצאו נווה מדבר והחליטו לטבול בו. החבר האחד נכנס למים ושכשך בהם בלי בעיה ואילו החבר השני, שקיבל את הסטירה, נסחף לאיזור של מים עמוקים והחל לטבוע.

חברו מיהר לשחות לעברו ולמשות אותו אל הגדה. לאחר שהתאושש, חרט החבר על האבן הקרובה:

היום החבר הכי טוב שלי הציל את חיי!

החבר שסטר והציל מטביעה, הסתכל בו בפליאה ושאל:

אחרי שפגעתי בך כתבת בחול ועכשיו אתה חורט על אבן - למה?

הסתכל עליו החבר השני וענה:

כשמישהו פוגע בנו אנחנו צריכים לכתוב את זה על חול כדי שרוחות של סליחה יוכלו למחוק מה שהיה, אבל כשמשהו טוב קורה או כשמישהו עושה עבורינו דבר נפלא, עלינו לחרוט זאת באבן כך ששום רוח לא תוכל לטשטש את זה

מי ייתן ונלמד לכתוב את שעל ליבנו בחול ולגלף את אושרנו באבן. 

מי ייתן ורוחות של סליחה יוכלו למחוק עקיבות ישנות בחול, ולאפשר לנו לצעוד בבטחה בדרך חדשה.  ועוד זווית אחת...... 
אנחנו נכנסים לרכבת, פוגשים את ההורים שלנו וחושבים שהם תמיד יהיו איתנו בדרך. אבל בתחנה מסויימת הם יוצאים , ואנחנו צריכים להמשיך את הנסיעה בלעדיהם . נוסעים רבים נכנסים לרכבת  חברים , אחים ואחיות , אהובים שלנו. רבים יוצאים ומשאירים אחריהם ריקנות גדולה מאוד , וחלק יוצאים בלי שאנו מרגישים אפילו . 

הנסיעה הזאת מלאת אושר , עצב , פגישות ואבידות. הסוד הוא שאנחנו אף פעם לא נדע באיזו תחנה נרד בעצמנו. לכן אנחנו צריכים לחיות , לאהוב , לסלוח , ולנסות תמיד לעשות הכי טוב שאפשר , כך שכאשר תגיע התחנה שלנו , והמקום שלנו יתרוקן , ישארו רק זכרונות טובים.

 זיכרו!!!העבר זיכרונות, ההווה נסיונות, העתיד דמיונות , מי יתן ויראנו ה׳ נפלאות!!!! 

 הדלקת נרות וכניסת הצום 18:26 
 צאת הצום 19:21 
                                                            גמר חתימה טובה לכולנו!!!!

 הרב דוד טימסית נס ציונה