לקראת חגיגות ה-95: בטירת שלום עובדים צאצאי המייסדים על כתיבת ספר היסטורי.

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('c0dcd2bb-5c6a-46ac-a5b5-d25d969ea3c5','/dyncontent/2024/7/7/6ac38f55-9efa-40d8-b71c-62a1f92cf06c.jpg',17973,'מנויים 300100 ',525,78,true,45868,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('c0dcd2bb-5c6a-46ac-a5b5-d25d969ea3c5','/dyncontent/2024/10/31/73b24ad8-a75b-4379-8eaf-25bbdae73641.jpg',18376,'אייטם כתבה חוגים עד אחרי סוף 2024 ',525,78,true,45868,'Image','');},15]]);})


בשכונה הוותיקה, שהוקמה בשנת 1927, יחגגו בקרוב ציון דרך מעניין, וכמה מבני השכונה הרימו יוזמה לתיעוד דרכם של המתיישבים הראשונים והסיפור המרגש שלהם.
צוות ההיגוי כולל את אבינועם דמארי, אבנר מדואל בן יהודה ו-ורד צברי מזרחי. אל היוזמה בהוצאת ספר על טירת שלום נרתמו ותרמו אביעד יעיש יליד טירת שלום, מוזיאון מורשת ברחובות ברשותו של חנניה כורש ועמותת "אעלה בתמר" ברשות ד"ר רחל ידיד.
כחלק מהליך התיעוד, התקיים השבוע ערב קהילתי במתנ"ס, אליו הגיעו חלק נציגי המשפחות אשר שיתפו בחוויות, סיפורים ותמונות.

פרטי

פרטי

אברהם בן יוסף מזרחי, מקבל תעודת יקיר העיר מראש המועצה דאז, ישראל שמי

מאת: אסף ניצן.

בשנה הקרובה ימלאו לשכונת טירת שלום שבנס ציונה 95 שנה. הנחת אבן היסוד של השכונה התרחשה בשנת 1927,  כאשר המתיישב הראשון שעלה תחילה לגבעות, עוד בטרם נבנו הבתים במקום, היה אברהם בן יוסף מזרחי, שלימים קיבל תעודת יקיר העיר מראש המועצה דאז, ישראל שמיד.

בשלב מאוחר יותר, עם בניית הבתים בשכונה, עלו 21 המשפחות המתיישבות הראשונות: שרעבי, תם (שלוש משפחות), בשארי (חמש משפחות), לוי (שלוש משפחות), בן יהודה, בן יעקב, עובדיה, מזרחי, מעודה (דמארי), בן שלמה, יששכר וכוועי. משפחות אלה היוו את הגרעין הראשוני והבסיס להקמת הישוב, שהורכב כולו מיוצאי תימן וצאצאיהם גרים עד היום במקום.

בשנים הראשונות להקמתה, טירת שלום הוגדרה כמושב עובדים חקלאי שהשתייך למועצה פועל המזרחי עד סוף שנות החמישים. לאחר מכן, סופחה טירת שלום למועצה המקומית נס ציונה ולימים הפכה ממושב לשכונה בעיר. למרות זאת, צביונה החקלאי נשמר עד היום ומיקומה הגבוה מאפשר נקודת ראות ונוף מדהים ממערב אל קו חוף והים, וממזרח אל נוף הרי יהודה ושומרון. לאורך כל השנים, טירת שלום הייתה ועודנה פנינת חן ייחודית המושכת אליה מאז ומתמיד אנשים רבים שנהנים לטייל בה, להרגיש את ניחוח המקום וכמובן - לגור בה ולגדל בה את דור העתיד.

בשנת 1930, קבעה וועדת השמות של קרן קימת לישראל את שמו של הישוב: טירת שלום, על שם המשורר התימני שלום שבזי. משפחות המתיישבים עברו חבלי לידה קשים, כאשר המקום סבל מהזנחה, אדמה שאינה ראויה לעיבוד וחוסר תשתיות מים וחשמל. המתיישבים קדחו באר מים ממנה  היו מים לישוב, והתפרנסו בעיקר מעבודה בחקלאות, בבתי אריזה ובניהול משקי הבית. החל מאמצע  שנות השלושים, הצטרפו עוד מתיישבים למושב, כאשר הוותיקים הפרישו בנדיבות אדמות לטובת המתיישבים החדשים על מנת שהיישוב ייבנה ויגדל.

הישוב עבר ימים קשים גם מן ההיבט הביטחוני, כאשר איבד כמה מבניו בפיגועים רצחניים לפני קום המדינה ובהתפוצצות פגז מרגמה במלחמת העצמאות. רוב התושבים השתייכו לארגון ה"הגנה" ובני הנוער היו גדנעים בתנועה. חלק קטן מהתושבים השתייך לאצ"ל וללח"י. בימי הפדאיון שלאחר קום המדינה (כינוי לקבוצות טרור של מחבלים ערבים) הותקף הישוב פעמים רבות וסבל מפיגועים, גניבות ומפרעות באופן כללי.

במלאות 95 שנה לטירת שלום, קמה יוזמה מקומית של תושבים נס ציונים במטרה להביא את סיפור המקום באמצעות תיעוד הקיים בארכיון הציוני בירושלים, ובאמצעות מסמכים ותמונות הנמצאים בבתי התושבים, זאת במטרה להוציא ספר ו/או סרט ולהשיק זאת בטקס חגיגי המציין את האירוע.

צוות ההיגוי כולל את אבינועם דמארי, אבנר מדואל בן יהודה ו-ורד צברי מזרחי. אל היוזמה בהוצאת ספר על טירת שלום נרתמו ותרמו אביעד יעיש יליד טירת שלום, מוזיאון מורשת ברחובות ברשותו של חנניה כורש ועמותת "אעלה בתמר" ברשות ד"ר רחל ידיד.

בשנה האחרונה נפגשו חברי הצוות ויצאו לעבודת איסוף החומרים. בין היתר, הוקם צוות תחקירים בו לוקחות חלק פעיל בקי (ברכה) טל יו"ר עמותת אעלה בתמר אשקלון, וגברת רינה צדוק יו"ר העמותה בנס ציונה, שהצטרפו בהתנדבות ובמסירות רבה לפרויקט ותרמו שעות רבות במלאכת איסוף החומרים והראיונות אשר יוכלו לשקף את התמונה המלאה של  המקום.

ביוזמת עמותת "אעלה בתמר", נוצר חיבור מקצועי בין היוזמים לבין ד"ר תום פוגל - חוקר יהדות תימן, אשר מלווה את  התהליך ועורך את הספר, שיעלה על הכתב את סיפורה הייחודי של טירת שלום.

כחלק מהליך התיעוד, התקיים השבוע ערב קהילתי במתנ"ס, אליו הגיעו חלק נציגי המשפחות אשר שיתפו בחוויות, סיפורים ותמונות מההיסטוריה של השכונה. במהלך התהליך, התגלו סיפורים רבים ומרגשים של דור המייסדים וצאצאיהם, שהם נשים וגברים שבזכותם נבנה המקום והפך למה שהוא.

בני המקום מבקשים לרשום את רוח החלוציות של מייסדי טירת שלום ולהנציח את עקשנותם של משפחות המייסדים ומשפחות נוספות, שעברו לגור בטירת שלום ובמשך שנים לא מעטות נותרו וחיו בה ולא נטשו את המקום גם בימים הקשים, כשלא היו בה דרך סלולה, חשמל ומים זורמים.

בני המקום אכן ראויים שפועלם, מפעלם והישגיהם של ותיקי הישוב לכל אורך השנים, יונצחו בצורה ראויה, וזוהי אכן הדרך המושלמת. נקודת הציון הזו, 5 שנים לפני שנת המאה, יכולת להוות סיפתח מוצלח לקראת האירועים הגדולים יותר, בשנת 2027.

 פרטי

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה