"לקראת שבת לכו ונלכה" השבוע בפרשתנו "פרשת במדבר" עם הרב דוד טימסית נס ציונה,

"לקראת שבת לכו ונלכה" השבוע בפרשתנו "פרשת במדבר" עם הרב דוד טימסית נס ציונה,

אנשים החיים באזורי עימות, או אדם שעל ביתו יש הליכי הוצאה לפועל, חיים את חייהם במתח וחרדה תמידיים, אין להם ישוב דעת, הם מתפרצים בקלות על כל דבר פעוט, כתוצאה מרף המתח הגבוה שהם שרויים בו, גם כושר החשיבה שלהם נפגע ולמעשה ה'ביטחון' המעורער שלהם משליך על כל פעולה בחייהם.

כדי לקיים 'חיים שפויים' אדם נזקק מעבר למזון וחמצן גם ל'ביטחון', כלומר, יציבות שמעניקה שקט נפשי, אחד ממרכיבי 'סל הביטחון' שאדם זקוק לו בשגרת חייו, זה 'סדר יום' מובנה, ידיעה מה אני עושה בבוקר כאשר אני קם ומה לאחר מכן, לא מעט אנשים יוצאים מדעתם כאשר סדר היום שלהם מופר אפילו באופן 'חד פעמי' שלא לומר באופן 'קבוע', 'סדר יום', נותן לנו ישוב דעת או מסגרת, בתוכה אנו פועלים עם גבולות ברורים וידועים, ללא 'סדר יום', אדם חש 'אבוד', מבולבל, לא יודע מה לעשות קודם, ישוב הדעת שלו מתערער והוא לא ממוקד, "איך עבר לי כל היום ולא עשיתי כלום...". 

בפרשתנו, "פרשת במדבר",  ישנו ביטוי רחב ומשמעותי לקביעת מסגרות, תפקידים וגבולות, לא רק בהיבט ה'אישי', אלא אף בהיבט ה'ציבורי'.

"וידבר ד' אל משה ואל אהרן לאמר, איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל", משה נצטווה להעמיד את השבטים תחת דגליהם, כאשר לכל דגל יהיה אות, מפה צבועה תלויה בו, צבעו של זה לא כצבעו של זה, (רש"י) הפרשה מאריכה ומפרטת הוראות רבות בעניין הדגלים, בקביעה מי הם השבטים השייכים לכל דגל, המיקום של כל שבט, אופן חנייתם ונסיעתם, פרטי ההלכות בעבודת המשכן, (לדוגמה, 'משורר' ש'שיער' חייב מיתה) וכן בנשיאת כלי המשכן השונים, מי נושא את השולחן ומי את קרשי המשכן,

ישנם תפקידים וגבולות ברורים, כל שבט יודע מה תפקידו, על מה הוא אחראי, מעבר לכך שזה מונע 'כאוס', זה מאפשר 'ישוב דעת' וקיום חיים נכונים, ללא הסחת דעת ודאגות מיותרות, זה חלק מה'ביטחון' שעם זקוק לו, כמו גם האדם היחיד כדי לקיים שיגרה נכונה ושפויה.

יחסים וזוגיות בראי פרשת השבוע 

בכל מקום בו אחד מבני הזוג מתנהל בחוסר יציבות משמעותית בנושא שהוא משמעותי לחייו, כמו ניהול סדר יום 'מופרע', או בנושא קיומי כמו 'פרנסת המשפחה', הוא מערער על ידי כך את הביטחון האישי של בן הזוג שלו.

כך גם בענייני דת, בעל שמתנהל בחיי המצוות שלו באופן הפכפך, כש'יוצא לו' הוא יברך ברכת המזון ו'כשלא יוצא' הוא יוותר, הוא יערער את הביטחון של בת הזוג שלו (במידה וזה נושא משמעותי עבורה) ולא יעזרו כל ה'עצות' של ה'נשמות הטובות'.

"תפסיקי, זה לא התפקיד שלך להיות 'קצינת הדת' או ה'רבנית' שלו", משום שאדם לא מסוגל לחיות במצב של חוסר יציבות בנושא שהוא חשוב ומשמעותי בחייו, הוא יעשה הכול לשנות את המצב.

האתגר הראשוני הגדול הוא, להביא אל המודעות האישית שלי למה אני חש 'אי שקט' מול ההתנהגות של בן הזוג שלי, במידה והאישה הייתה מבינה זאת, היא הייתה זונחת את הניסיונות שלה לשנות את בעלה בכל מיני 'כיסויים' שרק מגבירים את התסכול שלו, והייתה באה אליו עם 'בקשה אישית'.

"אם תנהל את היום שלך באיזשהו 'סדר' כזה או אחר, אהיה הרבה יותר נינוחה וממוקדת, זה יסיר מעלי חשש ומתח מיותרים, אני יודעת שהתרגלת כבר וזה לא קל לך, אבל תעשה זאת עבורי, זה יעזור לי..." הסיכוי שהבעל ייענה לבקשה, גבוה על פי הניסיון, אגב, הבעל הוא הראשון שיהיה נשכר מכל הבניה וסדר שהוא יערוך בניהול החיים שלו, הוא לא יבין איך הוא היה מסוגל לתפקד במצב הקודם.

הדלקת נרות שבת במרכז 19:15
צאת שבת 20:15
שבת שלום ומבורך

הרב דוד טימסית
נס ציונה