"לקראת שבת לכו ונלכה" השבוע בפרשתנו פרשת "בראשית" ברוח המלחמה עם הרב דוד טימסית נס ציונה

"לקראת שבת לכו ונלכה" השבוע בפרשתנו פרשת "בראשית" ברוח המלחמה עם הרב דוד טימסית נס ציונה

מיד עם תיאור בריאתה של האישה עוד טרם שבאה לראשונה אל האדם, כבר התורה נותנת לנו לימוד יוצא מן הכלל מהי הדרך ה'טבעית' בהתנהלות בין שני בני הזוג על מנת שחיי הנישואין יעלו יפה ויביאו לידי ביטוי את כל מה שיש בכוחה של הזוגיות לתת. וכך נאמר: "ויפל ד' אלוקים תרדמה על האדם ויישן, ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה.

" התורה מתארת לנו כיצד לאחר שלא נמצא לאדם עזר כנגדו, בא הקב"ה ובורא את האישה מן הצלע שהוא לוקח מהאדם. ובכן, הפסוק מתאר כי הוצאת הצלע נעשתה על ידי 'הרדמה כללית', מדוע? אומרים חז"ל, לא כדי למנוע כאב לאדם, כי את חוסר תחושת הכאב יכול היה הקב"ה לעשות גם במצב עירנות של האדם, אלא כדי שהאישה לא תתגנה בעיניו של האיש במידה והוא היה נחשף לתהליך בריאתה, עד כאן הכול מובן.

אבל לשם מה התיאור ה'פלסטי' בסיפא של הפסוק "ויסגור בשר תחתנה..."? וכי עלה בדעתנו שיוצר האדם לא יסיים את מלאכתו באופן המושלם ביותר? וכי מה יעשה, יותיר חלל בגופו? אלא כאן התורה נותנת לנו את ה'מתכון' המושלם לחיי הזוגיות, כדי שהקשר בין האיש לאישה שנבראה מגופו יעלה יפה. 

הוסיפה התורה ולימדה "ויסגור בשר תחתנה", לאמור, ראה! לקחתי ממך עצם ובראתי את האישה, אבל כדי שחייך יחד איתה יצליחו, נטעתי אצלך בשר תמורתה. כלומר, שים לב לכך, שתעשה מעשה בשר. 'בשר', מטבעו הוא מרגיש, יש בו תחושה, עיתים הוא חם, עיתים הוא קר ולעיתים יש בו כאב. זאת לעומת הצלע, שהוא עצם שאין בו תחושה. דהיינו, במידה ותהיה קשוב לרגשותיה, עד כדי שתחוש אותם בבשרך, אם תכיל את רגשותיה ולא תשלול אותן כאותו ה'עצם' שאין בו תחושה אלא כ'בשר', הרי בכך חצבת בליבך מקום לאשתך!!!

נמצאנו למדים מתוך היצירה של הזוגיות הראשונה בעולם – על המרכזיות והחשיבות הרבה בקבלת רגשותיו של בן הזוג, אפילו ואולי בעיקר כאשר הם אינם עולים בקנה אחד עם התחושות שלי, זו הערובה היחידה לכך שכל אחד מבני הזוג, האיש או האישה, תהיה דעתם מיושבת עליהם, משום שהם יודעים שבכל מצב יש להם 'חוף מבטחים' יש מישהו שמבין לליבם, מקבל את רגשותיהם, מכיל אותם ולא 'שופט' אותם.

זה הכוח שיש בתחושה של ה'ביחד', לעומת הרגשת הבדידות גם אם חיים לצד בת זוג, אבל אם היא אינה מכילה ומקבלת את רגשותיו של בן הזוג שלה, בכך שהיא 'קובעת' לו מה הוא 'צריך' להרגיש ובעיקר מה הוא 'לא צריך' להרגיש על ידי שהיא שוללת את רגשותיו או מבקרת אותן, אדם שחי לצד בת זוג כזו, חי בעצם לצידו של 'שופט', לכן הוא יזהר מלתת ביטוי לרגשותיו ותחושותיו, הוא ידאג לשמור אותם לעצמו, כך שהוא בעצם אדם 'בודד' מאד שחי אמנם בכפיפה אחת עם בת זוג, אבל ליבו רחוק ממנה.

הרב דוד טימסית כותב השבוע בנימה אישית לאור אירועי הלחימה בדרום 

האמת צריכה להאמר:
החמאס רצחו פיזית מעל 1200 קורבנות טהורים.
החמאס חטפו לעזה פיזית 150 יהודים.
אבל הם רצחו משהו עמוק בלב של כולנו, מיליוני היהודים בארץ ובעולם.
הם חטפו משהו עמוק בנפש שלנו.

הם שינו את חיינו לנצח, ברגע אחד.
אנחנו לא נהיה אותם אנשים אחרי שמחת תורה 2023.
אוי ואבוי אם נהיה אותם אנשים.

דעו נא אחי ואחיותי יש אור בקצה המנהרה:

אנחנו נקום, נתנער, נאסוף ונאחה את השברים, נתמוך במשפחות הקורבנות ונתאבל איתם, נבריא את עצמנו ואת ילדינו, נחייה מחדש את הרוח היהודית-ישראלית שאין כמוה בעולם ונבעיר שוב את האש בליבנו.

נתאחד באמת, נלמד להיות מאוחדים ולאו דווקא אחידים, נאהב ונקבל את השני בלי קשר לדעותיו ואמונותו.

נחזק את הערבות הדדית שהצילה אותנו אלפי שנים, נבנה מחדש את החוסן היהודי בארץ ישראל, נתקוף לפני שנותקף, נהרוג לפני שנהרג, נחטוף לפני שנחטף, נמוטט את החמאס, נחדש את ההרתעה והפחד של אוייבנו, דם יהודי לא יהיה הפקר יותר, לא ניתן שיהרג עוד יהודי אחד, נתחזק מבפנים ונהיה חזקים מבחוץ.

נהיה מחוברים וטובים יותר לעצמנו, לטבע ולעולם.
נהיה אמיתיים כלפי עצמנו.
נבנה מחדש את סולם הערכים שלנו.

ובעיקר נאמין.

נאמין שכל מה שאלוקים עושה זה לטובה! גם כשבאמת קשה להבין ולהכיל זוועות כאלה.

נאמין שיש לנו אבא רחום וחנון שמנהל את עולמו בחסד וברחמים ונותן לנו זכות בחירה לבחור כל יום מחדש בין טוב לרע, בין אהבה לשנאה, בין חולשה לחוזקה ובין אסור למותר.

נאמין שיש לנו כוח לשנות ולהאיר את העולם. נאמין ש׳כל עוד הנר דולק אפשר לתקן׳.

נאמין שלכל דבר יש מטרה וייעוד ואין סתם בעולם. נאמין בביאת המשיח ותחיית המתים.

האדמו״ר מצאנז זצ״ל איבד בשואה את אישתו ו-11 ילדיו. וכשהגיע לישראל הוא הקים מעפר את משפחתו וקהילתו ואמר:

״בשואה גילינו שאין הבדל בינינו!
כשעמדנו בתור למשרפות ערומים ומגולחים לא היה שום הבדל בין חרדי לחילוני, בין אשכנזי לספרדי, בין עשיר לעני, בין חסיד לליטאי, בין משכיל לעם הארץ, כולנו היינו אחד - יהודים.״

חברים,
תפסו אותנו ערומים!
בואו נתלבש בבגדים חדשים.

וביחד ננצח - בעזרת השם.

"בואו נתחיל מבראשית"

הדלקת נרות 17:50
צאת שבת 18:45
שבת שלום ומבורך
הרב דוד טימסית
נס ציונה