"לקראת שבת לכו ונלכה" השבוע בפרשתנו  'פרשת ויצא' עם הרב דוד טימסית נס ציונה

"לקראת שבת לכו ונלכה" השבוע בפרשתנו  'פרשת ויצא' עם הרב דוד טימסית נס ציונה

כאשר יעקב שוהה כעשרים שנה בבית חמיו - לבן הארמי, לאחר הניסיונות הרבים של לבן לרמות אותו, הוא מקבל ציווי מהקב"ה "ויאמר ד' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך".

יעקב אבינו ששומע את דבר ד', קורא לרחל ולאה אל השדה, שם הוא יכול לשוחח איתן בשקט ללא כל הפרעה ובמקום לומר להן את הדבר הפשוט ביותר שעולה על הדעת והוא "קיבלתי אמש נבואה מהקב"ה כי עלי לשוב אל ארץ אבותי.  הבה נתארגן יחד כדי לקיים את רצון ד' על הצד הטוב ללא שהיות".

יעקב פותח במונולוג ארוך, בו הוא ממחיש לנשותיו עד כמה האווירה בבית אביהן נעשית עכורה "רואה אני את פני אביכן כי איננו אלי כתמול שלשום".

והמפנה הזה ביחסו של אביכן אלי לא בא כתגובה על רפיון שלי בעבודתי אצלו, ההפך מכך "ואתנה ידעתן כי בכל כוחי עבדתי את אביכן" וכך הוא ממשיך לתאר להן, כמה פעמים ניסה אביהן להתל בו ולהרע לו, עד שבסוף דבריו הוא אומר להן כי קיבל נבואה לאמור "קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך".

הרי אילו יעקב היה פותח את דבריו בדברי ד', היו רחל ולאה קמות מיד והולכות לארוז את חפציהן ולהכין את הילדים לנסיעה, אז מדוע יעקב מגולל להן את הקושי הרב בבית אביהן בחרן? מה זה רלוונטי בכלל מול ציווי ד'?!

אלא 'מעשה אבות סימן לבנים', כאן מלמד אותנו יעקב אבינו כי אינה דומה עשייה מתוך רצון והבנה, לעשייה מתוך הכרח של אין ברירה, יעקב ידע שכאשר הוא ימחיש להן את המצב הבלתי נסבל בבית אביהן הרמאי, הוא יגרום לכך שהן יסיקו את המסקנה המתבקשת בעצמן, כך שכשהוא מבשר להן על דבר ד', הן קיבלו זאת בנפש חפצה, בשלמות, ללא כל נימה של תסכול מכך שהן נאלצות לעזוב על אתר את ארץ לידתן אל ארץ אחרת.

כי האדם מטבעו אינו אוהב שיחליטו בשבילו, גם כאשר מחליטים עבורו החלטות ראויות ונבונות, אדם רוצה לחוש תמיד שכוח הבחירה שלו חופשי לכאן ולכאן ולא שמעמידים אותו בדרך ללא מוצא, לכן יעקב מעמיד לפני נשותיו את הקושי שהוא חווה מול אביהן וכבר הן מגבשות את המסקנה בעצמן "הלא נוכריות נחשבנו לו כי מכרנו..." עכשיו, הוא אומר להן את הנבואה שקיבל אמש והן מקבלות זאת כדבר הנכון לעשות!!

בלא מעט מן המקרים שבן זוג נאלץ לבצע את מה שהוא אינו חפץ, או שהוחלט עבורו דבר כלשהו, אנו מקבלים ממנו 'התנגדות', גם אם 'המתנגד' היה מחליט אותו הדבר עבור עצמו או היה מבצע בעצמו את הדבר, אילו הייתה ניתנת לו הבחירה החופשית.

אבל כאשר 'החליטו' בשבילו זה כבר סיבה להתנגד מבלי להיכנס לגופו של עניין, מפני שהאדם אינו אוהב את התחושה שהוא מובן מאליו או שהוא 'חפץ' שמזיזים אותו לפי החלטה של אחרים גם אם זו אשתו, למרות שהוא חש 'מחובר' אליה באופן מיוחד, עדיין הוא רוצה להרגיש שהוא אדם שנברא בצלמו, עם קווי המתאר שלו, והתכונות המיוחדות לו והוא רוצה לשמור על ה'עצמאות' הזו מבלי שהיא תפגע. לפיכך, הדרך הטובה ביותר להימנע מ'התנגדות' כפי שלמדנו מיעקב אבינו, זה 'התייעצות' מקדימה עם בן הזוג!!!!

הדלקת נרות שבת במרכז 16:18
צאת שבת 17:15
שבת שלום ומבורך
הרב דוד טימסית נס ציונה