״לקראת שבת לכו ונלכה״ השבוע בפרשתנו ״פרשת חיי שרה״ עם הרב דוד טימסית

״לקראת שבת לכו ונלכה״ השבוע בפרשתנו ״פרשת חיי שרה״ עם הרב דוד טימסית

כאשר יצחק אבינו ע״ה בגיל ארבעים שנה, שלוש שנים לאחר פטירת אימו נושא את רבקה לאישה וכך נאמר: "ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו..." מפרש רש"י, "כל זמן שאמו של אדם קיימת כרוך הוא אצלה ומשמתה, הוא מתנחם באשתו".

הרי לנו במשפט אחד הצורך האנושי ב"דמות התקשרות", מפני שהאדם נברא כיצור חברתי "לא טוב היות האדם לבדו", לכן יש לו צורך להיות בקשר רגשי, עם דמות שתספק לו את התחושה שהוא לא 'הולך בדד' וזה כוונת רש"י "כל זמן שאמו קיימת...".

כלומר, כל זמן שהאם אכן קיימת עבור בנה קשובה לו נוסכת בו בטחון ולא חשוב באיזה גיל הוא, הרי שהוא "כרוך אחריה..." אין הכוונה באופן פיזי, אלא באופן רגשי, גם אם הוא במדינה אחרת, עדיין היא מהווה עבורו 'דמות התקשרות' מתי יצחק אבינו מתנחם אחרי אימו?.

כאשר הוא נוכח לדעת שרבקה הביאה יחד איתה את השפע הרוחני לו הוא הורגל בחיי אימו וזה "נר דלוק מערב שבת לערב שבת, ברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל" מיד, "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה..." הרי למדנו שהקשר של הילד עם הוריו יהפוך למודל בזוגיותו!!!

יהי רצון שנזכה!

הדלקת נרות שבת במרכז 17:30
צאת השבת 18:30
שבת שלום ומבורך
הרב דוד טימסית נס-ציונה