״לקראת שבת לכו ונלכה״- השבוע בפרשתנו "פרשת מקץ" עם הרב דוד טימסית

הרב דוד טימסית, פרשת השבוע "פרשת מקץ" זמני השבת נס ציונה

מתואר כיצד יוסף פותר את חלום פרעה, אמנם כשנתבונן נראה שכאשר יוסף מציג את הפתרון לפני פרעה הוא מתחכם ולא מציג לו את הפתרון כסדרו. פתרון החלומות של פרעה הוא, שבע שנות שובע גדול ולאחריהם שבע שנות רעב,

בתחילה יוסף פותח ב'הגדרת מונחים' מהחלום "שבע פרות הטובות שבע שנים הנה, ושבע השיבולים הטובות שבע שנים הנה ושבע הפרות הרקות והרעות... שבע שנים הנה (שימו לב להמשך) ושבע השיבולים הרקות... יהיו שבע שני רעב"!!! סליחה, מדוע יוסף קופץ לאמצע הסיפור? למה הוא לא משלים את הגדרת המונחים לפרעה?

על פי רצף הדברים היה עליו לסיים כי שבע השיבולים השדופות גם הן שבע שנים, ולאחר מכן לספר לפרעה את הסיפור מתחילתו "הנה שבע שנים באות שובע גדול..." מה פשר ההצהרה הקשה הזו "יהיו שבע שני רעב!" עוד לפני שהוא מתאר את שנות השובע שקודמות זמן ניכר לשנות הרעב?

אלא נראה שכאשר יוסף מופיע לפני פרעה, הוא פוגש מלך נפעם ״ותיפעם רוחו״ יוסף רואה לנגד עיניו את פרעה כמי ש'התמסר' באופן טוטלי לחוויית ה'טרגדיה' שבחלום, לכן כל פתרון שהיה מתחיל בתיאור מצב אופטימלי של שובע גדול ושפע חסר תקדים, יידחה מיד על ידי פרעה כי זה יבוא בניגוד לחוויה שלו כפי שהוא חווה את החלום ויתכן שהוא בכלל לא ירצה לשמוע את ההמשך,

לכן יוסף מיישר קו עם תחושת ה'טרגדיה' הטוטלית של פרעה ודבר ראשון הוא יורה לחלל הארמון את המשפט הקשה "שבע שני רעב!" אילו יוסף היה מציג את הפתרון לפי הסדר משבע שנות השובע, ייתכן שפרעה היה דוחה על הסף את הפתרון למרות שהפתרון הוא אמיתי.

בכך היה פרעה מפסיד פתרון שיש לו השלכה קיומית על חיי העם שלו וכל זה בגלל השלטת תחושת ה'טרגדיה' שבחלום על ההוויה שלו באופן טוטלי.התמסרות טוטלית לכל עליה או ירידה במצב הרוח, גורמת לחוסר יציבות רגשית במהלך החיים והיא מסרסת את יכולת ההתפתחות המנטלית והקוגנטיבית של האדם,

אנשים שחיים בחוסר יציבות רגשית, עסוקים יותר בלשרוד את היום בלי שיופיעו זעזועים שונים, כך שאין להם את הפנאי הנפשי לתת ביטוי ליכולת הטמונה בהם!!יהי רצון שנזכה שאור החנוכה ישפיע עלינו אור ושפע גדול לכל השנה!!

הדלקת נרות שבת במרכז 16:19
צאת שבת 17:20

שבת שלום
וחודש טבת טוב ומבורך
הרב דוד טימסית נס-ציונה