"לקראת שבת לכו ונלכה" השבוע בפרשתנו "פרשת קדושים" עם הרב דוד טימסית נס ציונה

"לקראת שבת לכו ונלכה" השבוע בפרשתנו "פרשת קדושים" עם הרב דוד טימסית נס ציונה

אנו למדים שבכל מילת 'ביקורת', מעבר לתוכן ה'תמים' שבה, ישנם מרכיבים 'ארסיים' סמויים שחודרים עמוק בנפשו של המבוקר וכאשר הם נצברים, הם גורמים דחייה וסלידה מה'מבקר' וכבר יש לנו 'תסריט' ידוע מראש, ה'מבוקר' יגיב ל'מבקר', כמו שמגיבים למי שחשים דחייה מפניו, עכשיו יש לנו תגובות כעס הדדיות, הכעס גורם 'ריחוק רגשי' 'מתח' ו'ניכור' בין בני הזוג שהולך ונהיה קבוע עם הזמן.

במחקר שערכו בבני זוג גרושים, הם נשאלו: "מה הם ארבעת הגורמים המשמעותיים ביותר בגינם החלטתם לנתק את קשר הנישואין?".

אחד מהם היה מרכיב ה'ביקורת'. במשפטי ה'ביקורת' יש מרכיב סמוי של 'התנשאות', "אני יודע מה טוב ומה גרוע" וכן מרכיב סמוי של 'שליטה', "אני אקבע איך נכון לעשות ואיך 'אסור' לעשות", כל אחד מאיתנו מגיע אל מערכת הנישואין כדי להיות 'שייך' 'מקובל' ו'רצוי', משפטי ה'ביקורת' ומה שהם מסמלים עושים בדיוק את ההפך מכך, לא פלא אם כן שה'ביקורת' היא מרכיב דומיננטי בהחלטה על גירושין.!!

מעבר לכך ב'ביקורת' התמימה ישנם מרכיבים נוספים, בהם 'השפלה' ו'ביזוי', שמעבר לנזק שהם יוצרים במערכת הנישואין, הם גובלים באיסור תורה, כפי שאנו למדים בפרשתנו שבה נצטווינו על הציווי המשמעותי ביותר 'בבן אדם לחבירו',"ואהבת לרעך כמוך.... ".

הלל הזקן פירש זאת כך, "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך".

גם בתרגום יונתן בן עוזיאל וכך גם רבי עקיבא פירשו את אהבת הזולת ע"י אי עשיית דבר השנוי לו, כי לא ניתן לפרש את הפסוק כפשוטו שהרי אדם 'קרוב אצל עצמו' ולא ייתכן שיאהב את חברו במידה זהה כפי שהוא אוהב את עצמו, שלא ניתנה התורה ל'מלאכי השרת', לכן פירשו את הפסוק, "ואהבת לרעך כמוך" שלא נעשה לחברנו את אשר שנוא עלינו, כל אדם באשר הוא, שונא לקבל 'ביקורת', אפילו אם הוא מסכים עם התוכן שלה, הוא היה רוצה שה'מסר' יעבור אליו בצורה שונה לחלוטין, אם כך הם פני הדברים, בודאי שאנו מצווים לא לבקר את זולתנו.

הדלקת נרות שבת במרכז 19:00
צאת השבת 20:00
שבת שלום ומבורך
הרב דוד טימסית נס ציונה